spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


ירושלים
הכותל המערבי
הסרת הסכנה
שם המזמיןהקרן למורשת הכותל המערבי
משךמרץ - יוני 2009
מבצעים יבגני איבנובסקי
יוסי ואקנין
עמית רוזנבלום
יוני תירוש הכהן
עליזה ואן-זיידן
אדר' אבי משיח
הנד' אדר' יובל אברהם
 
הכותל המערבי, קיר התמך המערבי של הר הבית, מצוי למרגלות הר המורייה בתחום העיר העתיקה בירושלים. מצפון לו הרובע המוסלמי וממערב לו הרובע היהודי.
הכותל הוא אתר בעל חשיבות עולמית. בכל יום פוקדים את הכותל מאות ואף אלפי אנשים מכל רחבי העולם.

בשנת 2003 ערך המהנדס ארקדי זוזולינסקי סקר הנדסי של הכותל  מטעם רשות העתיקות בעבור הקרן למורשת הכותל. בסקר מופו אבני הכותל והבעיות הפיזיות, ובעקבותיו נערך ניטור של מצב השתמרות הכותל. בסקר שביצע בשנת 2009, מהנדס השימור עופר כהן, זוהו התנתקויות של חומרי הבנייה וכן אבנים בנדבכים העליונים של הכותל שנמצאו בסכנת נפילה. במצב זה נדרשה פעולה לייצוב  נדבכים אלה ולשימורם.

פעולת השימור לצורך הסרת הסכנה וייצוב האלמנטים המקוריים, ארכה כשלושה חודשים וחצי ובוצעה ברובה בשעות הערב והלילה.
 
תיאור היסטורי-ארכיאולוגי
הכותל המערבי הוקם בערך בשנת 20 לפסה"נ, בתקופת שלטונו של הורדוס, שביקש להרחיב את הר הבית לכיוון צפון ודרום, ולשם כך בנה מחדש את כותלי ההר.

בתקופה הרומית ניצב הר הבית בהריסותיו. שרידים רבים מבית המקדש היו על פני ההר. ליהודים היה אסור להתגורר בירושלים. רק לאחר כינון הדת הנוצרית כדת הרשמית של האימפריה הותר ליהודים להיכנס בתשעה באב לתחומי העיר, כדי להתייחד עם זיכרון המקדש (כפי שנזכר ביומן המסע של "הנוסע מבורדו", משנת 333 לערך). אז התרכזו המתפללים סמוך לכותל המערבי של בית המקדש, שהיה כנראה הקיר הקרוב ביותר ל"דביר" או לקודש הקודשים. זהו מקורו של המושג "הכותל המערבי" ולא הכותל המערבי של הר הבית.

בתקופה הביזנטית עדיין נותר ההר במצב דומה. במאה השישית לסה"נ גירשו הפרסים את הביזנטים, בין היתר, בתמיכת הקהילה היהודית בארץ. לאחר תקופה קצרה חזר השלטון לידי ביזנטיון, אלא שאז הורו השליטים לפנות את כל השרידים מהר הבית. במקום החלו להניח יסודות לכנסייה בעלת מתאר מתומן, אך זו מעולם לא הושלמה בשל הכיבוש הערבי.

בתקופה הערבית הקדומה (משנת 638 לסה"נ) זכה הר הבית לקדושה דתית מחודשת, הפעם למוסלמים. האמונה, כי הנביא מוחמד עלה עם סוסתו מהר הבית לשמים,  הובילה לבנייה נרחבת על הר הבית. מסגד "אל-אקצא" נבנה בדרום ההר, ובמרכזו נבנה מסגד "כיפת הסלע" על היסודות שהונחו לכנסייה המתומנת. הבנייה כללה שיקום של כותלי הר הבית. עדות לבנייה זו ניכרת בכותל המערבי כיום, בארבעת נדבכי האבן המצויים מעל הנדבכים ההרודיאניים. 
בתקופה זו ניתנה ליהודים רשות לחיות בירושלים. נהוג היה אז להתפלל ליד החומה הדרום-מזרחית של הר הבית. עדות לכך מצויה בכתובות של שמות יהודיים שנחשפו במקום.
השימוש בכותל המערבי כמקום תפילה מרכזי בעבור תושביה היהודים של העיר החל במאה ה- 12.

התקופה העות'מאנית (משנת 1517 לסה"נ). השלטון עודד יהודים ממגורשי ספרד להתיישב ברחבי האימפריה, יהודים רבים הגיעו אז לארץ ישראל. מתפללים פקדו באופן קבוע את הכותל המערבי והמקום הפך לאתר תפילה מרכזי.
במחצית השנייה של המאה ה-19 לסה"נ שופץ חלקו העליון של הכותל המערבי ותוקן, הודות לתרומתו של משה מונטיפיורי. בשנת 1887 ביקש הברון רוטשילד לקנות את הכותל, אך ניסיון זה נכשל עקב התנגדותם של רבני ירושלים, שחששו מתגובתם של שכניהם המוסלמים. ניסיון נוסף לקנות את הכותל נעשה ב-1914 על ידי דויד ילין, אך גם זה כשל.

תקופת המנדט הבריטי. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים וגם לאחר כינון מדינת ישראל היה ההר ביד השלטון הירדני. סמוך לכותל הייתה שכונת המוגרבים שתושביה המוסלמים התגוררו בצפיפות אופיינית לעיר העתיקה.

מדינת ישראל. במלחמת ששת הימים (יוני 1967) נכבשה העיר העתיקה בירושלים, והשליטה במקום עברה למדינת ישראל. ב-13 ביוני 1967, שלושה ימים לאחר סיום המלחמה, נהרסו  135 בנייניה של שכונת המוגרבים ובהם מסגד וזאוויה. חלק מתושבי השכונה שמנתה כ- 650 נפש נסו, ואחרים עברו לאזורים שונים בעיר. שנה לאחר מכן, ב-1968, הפקיעה מדינת ישראל באופן רשמי את קרקעות השכונה. מול הכותל המערבי, במקום שבו הייתה לפנים שכונת המוגרבים, הוכשרה רחבת הכותל המוכרת כיום.
 
תיאור אדריכלי וטכנולוגי
אורכו של הכותל המערבי של הר הבית הוא 488 מ'; עוביו: 4.6 מטרים; גובהו המשוער 32 מ'. כ-13 מ' קבורים תחת רחבת הכותל, במפולת שמקורה בהרס בית המקדש בשנת 70 לסה"נ.
הכותל בנוי מאבן גיר קשה בעלת סיתות שוליים, האופייני לבנייה בתקופה ההרודיאנית. כיום, מעל מפלס רחבת הכותל מצויים שבעה נדבכי אבן מתקופה זו.
גובהה של רחבת הכותל הוא כ-708 מ' מעל פני הים, אורכה כיום 57 מ' וגובהה 19 מ'.

שלוש תקופות בנייה הותירו את חותמן בקטע רחבת התפילה:
1- תקופת בית שני. שבעת הנדבכים הראשונים נותרו מתקופת הורדוס. אבנים אלו מאופיינות בסיתות חלק ובמסגרת חיצונית.
ממדיה של אבן ממוצעת:  1.5 מטר אורך, 1 מטר גובה, כ-4-2 מטר עומק משוער של אבן בודדת.
2- תקופה מוסלמית קדומה (המאה ה-7). ארבעה נדבכי אבן נותרו מתקופה זו. הם מונחים מעל הנדבכים מתקופת בית שני. אבנים אלו מרובעות, רובן בעלות גודל אחיד ובעלות סיתות גס.
ממדיה של אבן ממוצעת:  1 מטר אורך, 1 מטר גובה , 2 מטר עומק.
3- תקופה עות'מאנית. 16 נדבכי האבן העליונים נבנו בתקופה זו. אבני בנייה אלו קטנות בגודלן ומתאפיינות בסיתות גס.
ממדיה של אבן ממוצעת: 40 ס"מ אורך, 20 ס"מ גובה, 50 ס"מ עומק.

שימור הנדבכים העליונים
עבודת השימור בוצעה ב- 16 נדבכי האבן העליונים של הכותל שנבנו בתקופה העות'מאנית.
בשל מיקומן בראש הקיר חשופות האבנים לחלחול של מים וכתוצאה מכך לבליה. היעדר תחזוקה האיץ את תהליכי הבליה.

הבעיות שאפיינו את הנדבכים העליונים:
1- סדיקה של חומר המליטה והתפוררותו.
2- חוסר חומר מליטה בראש הקיר ובמישקים.
3- סדיקה של האבנים.
4- בליה המאופיינת בחורים באבן (pitting).
5- התנתקות של חלקי אבן.
6- השתרשות צמחייה, הגורמת לניתוק של חומר המליטה במישקים וכן להרחבת הסדיקה באבנים.
7- קינון של בעלי כנף במישקים הפתוחים.

בשל קדושת המקום, אישר את תכנית ההתערבות הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל, אך הוא הציב מספר הגבלות:
1- איסור גריעה. לא ניתן להסיר חלקי אבן (כולל קדיחה) או חומר מליטה יציב.
2- להימנע מהתערבות באמצעים מכניים.
3- איסור הורדת שיחי צלף קוצני, מפני שהוא מסמל את חורבן בית המקדש.
עבודות השימור בוצעו על במות הרמה והן כללו:
1- הסרת חומר מליטה מתפורר או סדוק.
2- איטום ראש הקיר.
3- ייצוב אבן.
4- מילוי מישקים בחומר מליטה על בסיס סיד.
5- מילוי סדקים וחללים בחומר מליטה על בסיס סיד.
6- הסרת צמחייה והדברתה, למעט צלף קוצני.

לסיכום,  עבודות השימור נערכו בשעות אחר הצהריים המאוחרות והלילה, כדי לצמצם ככל האפשר את ההפרעה לציבור. הדבר היטיב עם תהליך ההתייבשות של חומרי המליטה.

למרות ההגבלות שהציג רב הכותל הוסרה הסכנה לעת עתה. ההימנעות מהתערבות באמצעים מכניים והשארת שיחי הצלף, מגבירה את הצורך בניטור של תהליכי הבליה הפעילים במקום, העלולים להוביל להתנתקות אבנים. מצב זה מחייב המשך ניטור ותחזוקה שנתית שוטפת על ידי משמר.
 
 
------------------------------------------------
יוסי ואקנין, עמית רוזנבלום, יוני תירוש הכהן
דצמבר 2010



לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
מבט כללי אל הפינה של רחבת הכותל במהלך פעולות השימור- עבודה בעזרת במת הרמה.

אבנים סדוקות המצויות בבליה מתקדמת.

ניקוי מישקים

הסרת צמחייה

מילוי מישקים

הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל באירוע השקת הפרויקט

רענן כסלו, ראש מינהל שימור- מציג את הפרויקט לעיתונאים


פרוייקטים נוספים באתר / בעיר
 דרך חברון - פעולת שימור באמת המים לירושלים העתיקה
 הכותל המערבי, מבנה המחכמה - שימור החזית הדרומית של מבנה המחכמה
 עיר דוד - שימור מלווה חפירה בצפון עיר דוד
 עיר דוד - שימור בריכת השילוח והסדרתה לביקור קהל
 מנהרות הכותל - עבודות השימור בקשת וילסון
 מנהרות הכותל - שימור "חדר החשמונאים"
 מנהרות הכותל - חפירה, שימור מלווה חפירה ושימור המקוואות
 עיר דוד, "חניון גבעתי" - שימור וייצוב לאחר חפירה
 העיר העתיקה - מנהרות הכותל - בית הכנסת ע"ש הרב גץ, שימור והתחדשות
 מנהרות הכותל - שימור וייצוב מעבר הסתרים
 כיכר צה"ל - פעולות שימור
 העיר העתיקה - שימור המקווה המערבי במנהרת הכותל
 העיר העתיקה, רחבת שער יפו - שימור קברי המהנדסים
 מנהרות הכותל, אמת המים החשמונאית - פעולת שימור להסרת סכנה
 מנהרות הכותל - הסרת סכנה באולם הדגם
 העיר העתיקה - שימור כנסיית סנטה מריה של האבירים (הכנסייה הגרמנית)
 ירושלים - תחזוקת אתרי עתיקות במערב העיר
 עיר דוד - תחזוקת שימור
 גן בוני ירושלים - פעולת שימור
 חקל דמא - פעולת שימור של מבנה קבורה מהתקופה הצלבנית
 חומות העופל - שימור החומות
 גן בוני ירושלים - שימור ופיתוח
 הר ציון - פעולות השימור במתחם קבר דוד
 העיר העתיקה - 'פיילוט' טיח בקארדו הצלבני
 בית הכנסת עדס - שימור ציורי הקיר, 2013
 הר ציון - שימור מתחם קבר דוד
 שימור מלווה חפירה בקשת וילסון -
 חורבת עדסה - שימור שרידים של בית בד ושילובו בפארק שכונתי
 אמת המים העליונה לירושלים - תצוגה ארכיאולוגית בפארק שכונתי


site built by tetitu
 קרדיט