| נחל עמוד |
| טחנות הקמח |
| תיעוד וסקר |
| שם המזמין | רשות העתיקות, פרוייקט דלתא |
| משך | אפריל 2004 - יוני 2006 |
| כתובת | שמורת הטבע נחל עמוד |
| מבצעים |
אדר' אמיר פרוינדליך
אדר' יערה שאלתיאל
|
התיעוד והסקר נערכו במסגרת פרוייקט דלתא. מטרתם היתה ליצור בסיס מידע עדכני לתכנון השימור והפיתוח של טחנות הקמח לאורך הנחל, תוך הקפדה על איזון והשתלבות עם עולם הצומח והחי העשיר של השמורה. העבודה כללה מיפוי של כל שרידי המתקנים בשטח השמורה, כולל תיעוד בצילום ובמדידה.
נחל עמוד זורם בכל ימות השנה. מקורותיו ברמת דלתון בצפון, והוא נמשך ממערב לעיר צפת ונשפך בחופה הצפוני-מערבי של הכנרת. כל אורכו של הנחל מוכרז כשמורת טבע ובה תצורות נוף מגוונות, מעיינות ועולם חי וצומח עשיר. חלקה העליון של השמורה, בין נחל מירון בצפון לנחל שמאי בדרום, מושך קהל מבקרים רב לאורך כל ימות השנה ובעיקר בחודשי הקיץ עת הצמחייה העשירה מצלה מהשמש הקופחת, המים הזורמים מצננים את האוויר והבוסתנים מניבים פירותיהם.
מהתקופה הצלבנית ועד קום המדינה, שימש חלקו העליון של הנחל אזור חקלאי שכלל גם תעשיית קמח וצמר עבור העיר צפת, שהיתה המרכז העירוני ממזרח, והיישובים החקלאיים סביב. שרידי טרסות, טחנות קמח, תעלות מים וגשרים המציצים מסבך הצמחייה לאורך הנחל הם עדות אילמת לעברו של חבל ארץ זה ולטכנולוגיות עתיקות אשר הולכות ונעלמות ממקומותינו. בקטע זה של הנחל שאורכו כ-2.5 ק"מ זוהו 18 טחנות קמח, 10 גשרים ו-5 סכרי הטיה. צפיפות מתקנים שכזו נדירה בארץ ישראל וייחודית לה.
טחנות הקמח בנחל עמוד הן טחנות מסוג 'ארובה', ובהן נוצלה אנרגיית המים על ידי 'הרמת' עמוד מים בחלל של ארובה בנויה בגובה של 9.5-6.0 מ', בהתאם לתנאים הטופוגרפיים. אל בסיס הארובה נבנה תא מקומר, שבו הוצב גלגל כפות ומעליו - חלל טחינה ובו אבני רחיים. על פי רוב בצמוד לחלל הטחינה נבנו אולמות מקומרים ומרווחים לאחסון הגרעינים והקמח, כמו גם לשהיית הטוחנים. שטחה הממוצע של טחנה כ-50 מ"ר.
ממקורות היסטוריים עולה כי במהלך המאה הט"ז לסה"נ, תור הזהב של צפת, היו בנחל עמוד מבטשות אשר בטשו את אריגי הצמר בכוח המים בדומה לטחנות הקמח. קרוב לוודאי כי על גבי שרידיהן הוקמו טחנות הקמח הנראות לעין היום. אחת מן הטחנות שימרה בשמה הערבי את שימושה הקודם – 'טאחונת אל באטאן' ('באטאן' בספרדית: מבטשה).
מצב השתמרות הטחנות. בחלק מהטחנות נותרו רק שרידי יסודות ובאחרות מבנים שלמים ומתקנים באתרם. חלק ניכר משרידי הטחנות נתונים בתהליכי בליה והרס בדרגות שונות, חלקם בסכנת התמוטטות מידית. לפני מספר שנים התמוטט חלק מטחנה M9 (המבטשה), בעקבות זאת שיקמה רשות שמורות הטבע את חזית המבנה.
בעבודת התיעוד והסקר גובשו הנחיות לייצוב הטחנות המצויות בסכנת התמוטטות מידית בתאום ובשיתוף עם רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, אולם פעולות אלו טרם בוצעו.
המשך מחקר. לאורך הנחל צמחייה סבוכה מאוד המסתירה חלקים רבים משרידי הטחנות והמתקנים הקשורים בהם. גלישות קרקע ודרדרות הנגרמות מסחף ומתנועת חזירי הבר כיסו חלק מהשרידים ואף מונעים גישה לאחדים מהם. עובדה זו הקשתה על מלאכת התיעוד והמדידה והגבילה אותה. השלמת הידע והמחקר על אופן פעולת הטחנות והמבטשות בעבר, מותנה בחשיפת השרידים מצמחייה, סחף ומפולות.
ייצוב והסרת סכנה. חלק משרידי הטחנות מצויים בסכנת התמוטטות מידית, ומהווים מפגע בטיחותי של ממש הן למבקרים באתר הן לשלמותם של שרידים סמוכים. במטרה להסיר סכנה ממשית זו ולשמור על השרידים במצבם הנוכחי לדורות הבאים יש לבצע פעולות לייצוב השרידים ב-10 מתוך 18 הטחנות לאורך הנחל כולו (M4,M7,M10,M11,M12,M13,M14,M15,M16,M18)
פיתוח והמחשה. המים הזורמים הם החוט המקשר בין השרידים הבנויים לסוגיהם, ובינם לבין הנחל ושמורת הטבע. לשם המחשת הטכנולוגיה המסורתית ולהעצמת חוויית הביקור בשמורה מומלץ לפעול להזרמת מים דרך המתקנים.
מניתוח מצב השתמרות הטחנות ותעלות המים, ומוקדי הטיול והעניין הקיימים בנחל, המלצנו למקד את ההמחשה בטחנות M10-M13, החל מסכר ההטיה שמעל המבטשה M9 וכלה בטחנה M13 שמדרום לבריכות שכווי, ולהזרים בהן מים כמתואר בתרשים טור הטחנות המוצע להמחשה.
תודות. עבודת התיעוד והסקר בשמורה ובמורדות הנחל התלולים התאפשרה הודות לשיתוף הפעולה עם צוות הגן הלאומי ובראשם אליעזר (לייזר) ברגמן, אשר סייעו לנו בעבודות חשיפה, גיזום והסדרת נגישות לאתרים ועל כך תודתנו.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
