spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


ירושלים
מנהרות הכותל, אמת המים החשמונאית
פעולת שימור להסרת סכנה
שם המזמיןהקרן למורשת הכותל
משךאוקטובר 2007 - יולי 2009
מבצעים יבגני איבנובסקי
עליזה ואן-זיידן
שירן סבאג
עמית רוזנבלום
עטוון חאדר
יוסי ואקנין
איתי אבקסיס
אריאל יוגב
חאדר שחאדה
טסגאי אסמאין
אדר' מרקוס אידלקופ
 
בשנת 2006 נערך סקר הנדסי של אמת המים החשמונאית, כחלק מפעולתה של הקרן למורשת הכותל לשימור מנהרות הכותל. את הסקר ביצע מהנדס השימור עופר כהן, והוגדרו בו מצבה הקונסטרוקטיבי והפיזי של אמת המים. הגורמים העיקריים שזיהה הסקר כמשפיעים על מצב ההשתמרות של האמה הם עומסים של הבניינים שנבנו מעל לאמה ונזילות של מי גשם.

בעקבות ממצאי הסקר הזמינה הקרן למורשת הכותל את רשות העתיקות לבצע פעולות הנחוצות לשימור האמה, כדי לאפשר לקהל להיכנס למקום בצורה בטוחה. פעולת השימור בוצעה כדי לייצב את מרכיביה המבניים של האמה.

תיאור האמה
אמת המים הובילה מים מאזור חברון לסביבת הר הבית. קטע האמה הצפוני, שבו נערכה התערבות משמרת, הוא תעלה עמוקה שנחצבה בסלע. אורכה כ-90 מטר, רוחבה 0.9-0.5 מטר, גובהה משתנה מ-1.90 מ' בחלקה הדרומי עד 5 מטר בחלקה הצפוני. הדעה הרווחת היא שקטע זה נחצב בימי החשמונאים. התעלה כוסתה בלוחות אבן שטוחים, ככל הנראה בימי הביניים, כדי לשמור על ניקיונה. ארבעה נדבכים לכל היותר נבנו מאבנים בגודל בינוני (כ- 30 × 50 סמ') כדי ליישר את פני השטח ולאפשר את הנחת לוחות האבן לקירוי.

ממדיה הצרים והגבוהים, הסלע החצוב וסימני שחיקת המים הניכרים בו יוצרים את האווירה המיוחדת במקום. אמת המים תפקדה כאמה עד התקופה העות'מאנית. בשנות ה-70 של המאה הכ' יובשה האמה והוכשרה למעבר קהל.
 
פעולות השימור
תיעוד. לצורך תכנון השימור בוצע תיעוד של האמה, ובו נאסף מידע מעודכן על מצב ההשתמרות. מידע זה שימש בסיס לתכנון ההתערבות. התיעוד כלל מדידות, תכניות מצב קיים, בדיקות של תנאי הסביבה, בדיקות חוזק של אבני הקירוי, רישום סדקים, בדיקת סוג האבן ותצלומי מצב קיים.

בדיקת מצב ההשתמרות. בוצעו מספר בדיקות לזיהוי בעיות השתמרות:
- קידוחי בדיקה:
א. בוצעו קידוחי בדיקה לתוך אבני הקירוי: הבדיקה מראה את מצבה הפיזי של האבן. בדיקה ויזואלית גילתה התקלפות והתפוררות בפני האבן. מטרת קידוחי הבדיקה הייתה לבדוק את עומק הבליה. 
ב. קידוחי בדיקה דרך אבני קירוי: בדיקה מעל אבני הקירוי. בדיקה זו גילתה חללים ריקים מלאים עפר ואבנים קטנות ותעלות ניקוז מתקופות מאוחרות.

- סופר פוזיציה של תכניות מדידה: בדיקה זו מאפשרת ניתוח של המרחב הבנוי מעל קירוי האמה והבנתו. בדיקה זו, בעזרת התכנית של צ'רלס וורן (1870-1867) ושל ראובן אלסטר (נובמבר 2007), אפשרה את הערכת העומסים על אבני הקירוי, וגם את הנפחים של המילוי שמעליהן.
בעקבות הבדיקה הסקנו, כי קיימים מצבים שונים מעל תוואי האמה, המשפיעים על מצב השתמרותה: משני צדדיה הוקמו מבנים שעומסיהם מועברים אל דפנות האמה ואל תקרתה; קיר שנבנה עליה גורם לעומס יתר על אבני הקירוי ולהרס; תעלת ניקוז לא אטומה העוברת על תוואי אמת המים גרמה לנזילות מים ולשטיפת המילוי מעל אבני הקירוי ומצדן. נוסף לכך, גרמו נזילות המים להתפשטות של מיקרוביולוגיה על פני האבנים והסלע. 

- בדיקת חללים בעזרת בורוסקופ. בעקבות הקריסה של חלק מאבני הקירוי הוחלט לבדוק את מצב החומר שמעל לאבני הקירוי. בדיקה זו אפשרה להגדיר את מצב האבן: אבן יציבה, אבן סדוקה או אבן קורסת.
קידוחי הבדיקה ובדיקת הבורוסקופ העלו, כי קיימים שלושה מצבים שונים מעל לאבני הקירוי:
1. שכבת מילוי יציבה מימי הביניים, ככל הנראה.
2. שכבת מילוי לא יציבה מאדמה ומאבנים קטנות.
3. חללים שנוצרו כתוצאה מנזילות מים ושטיפת המילוי.

- בדיקה מיקרוביולוגית. דגימות של צמחייה מיקרוביולוגית (חזזיות ופטריות) נלקחו למעבדה. בבדיקה שערכה ד"ר נטליה רונקין זוהו סוגי המיקרוביולוגיה הגדלים במקום והותאמו דרכי הטיפול בהם. הבדיקה העלתה, כי יש באמה תושבות של חיידקים, אצות אדומות וירוקות ומספר מיני פטריות.
 
הבעיות העיקריות שזוהו באמה:
1. מגרעות בסלע, בקרקעית האמה, עקב התפרקות הנובעת ממבנה הסלע ומזרימת מים עונתית.
2. סדיקה בסלע
3. חוסר אבני קירוי
4. קריסה של אבני הקירוי
5. סדיקה של אבני הקירוי
6. בליית אבן וחומרי מליטה בחלק הבנוי
7. חללים בגב אבני הבנייה כתוצאה משטיפת המילוי
8. מפולת של אבני קירוי ואבני מילוי בקצה הצפוני
9. שימוש בחומר צמנטי בפעולת שימור מוקדמת, בשנות ה-70 למאה הכ'

 
ממצאי הבדיקות הועילו להבנת התהליכים אשר גרמו לבליה ולהרס האמה ואפשרו, עם עקרונות השימור, לקבל החלטות מושכלות על דרך הטיפול בה.
 
עקרונות ההתערבות
כדי לשמור על ערכי המקום ועל האותנטיות של אמת המים נדרשנו למזער את הפגיעה בסלע ולבחור בהתערבות מוצנעת ככל האפשר.
עקרונות ההתערבות העיקריים באמה הם:
- כיבוד החומר המקורי.
- התערבות מינימלית.
- התערבות הפיכה.

פעולת השימור
א. אבני הקירוי

שני פתרונות עקרוניים שימשו לחיזוק אבני הקירוי, כל אבן חוזקה בהתאם למצב השתמרותה:
א.1. ייצוב באמצעות פרופיל נירוסטה. במקומות שבהם נמצאו סדקים עמוקים, דפורמציה וסכנת התמוטטות. פתרון זה אינו פוגע באבני הקירוי אך עלול לפגוע בסלע, הוא אינו משתלב מבחינה ויזואלית אך ניתן למזער את ההפרעה על ידי הצבת הפרופילים בזווית האבן הנתמכת, וליישם פתרון זה בקטעים מסוימים בלבד ולא לכל אורך התעלה.

א.2. ייצוב באמצעות פינים מנירוסטה. פתרון זה יושם במקומות שבהם הסדק באבן היה שטחי ולא ניכרה סכנת התמוטטות או נפילה. זהו פתרון פשוט יחסית ליישום וניתן להסתרה. החיסרון שלו הוא בהחדרת גוף זר לאבן ופגיעה בה.
פתרון נוסף שהוצע היה ייצוב אבני הקירוי על ידי עוגנים. פתרון זה נדחה בשל הנזק הקונסטרוקטיבי הנגרם לאבן והנזק האסתטי; עלות הביצוע נמצאה יקרה, ונמצא,שהקידוחים לעוגנים עלולים לגרום נזק למבנים שמעל לאמה.

בחלקה הצפוני של התעלה לא ניתן היה ליישם את הפתרונות הללו לייצוב הקירוי, לפיכך יושמו בה הפתרונות האלה:

א.3. השלמת אבני קירוי חסרות באמצעות אדני רכבת. במקומות שבהם חסרו אבני קירוי, כתוצאה משבירה או שקיומן לא הוכח, בוצעה השלמה באמצעות אדני רכבת. החלק העליון של האדנים נמרח בזפת כדי לעכב את ריקבון העץ. לחללים שמעל לאדנים הוזרק חומר מליטה, ובמקומות שבהם התאפשרה גישה, הונח מילוי ובו חומר מליטה וטוף (8-5 ס"מ), כדי להפחית מהמשקל על אדני הרכבת. הפתח שדרכו הונח המילוי נסגר בבניית דבש. החיסרון בהתערבות זו הוא הצורך בתחזוקה רצופה של האדנים.

א.4. בניית תותב. בצד המערבי של האמה נמצא הסלע במצב סדוק ומתפורר. הפתרון היה לחצוב את ראש הסלע המתפורר, לעומק של כ- 30 ס"מ ולגובה של כ- 20/25 ס"מ, ולהשלים בחומר מליטה. השלמה זו חוזקה באמצעות התקנת פינים מנירוסטה.

א.5. התקנת פרופילי פלדה. התערבות מסיבית יותר נדרשה באזור שבו התעלה מתרחבת והסלע סדוק ומתפורר. בשלב ראשון, יוצבו אבני הקירוי בחומר מליטה על בסיס סיד ובוצעו קידוחים לצורך התקנת הפרופילים. הקידוח בצד המערבי נעשה בצורת מניפה, שתאפשר להתקין את הפרופיל מלמטה כלפי מעלה. הקידוח בצד המזרחי היה לעומק של כ-50 ס"מ, כדי שיאפשר את החדרת הפרופיל לצד שמנגד. בשלב השני, הושענו אדני רכבת על הדופן המערבית של תעלה, וקיבלו תמיכה זמנית על גבי רגלי 'מסקו'. לבסוף, כשהסתיימה הצבת הפרופילים הוסרו החומרים הצמנטים ויושם חומר מליטה חדש, על בסיס סיד.

א.6. מדרגות הפוכות. בקצה הצפוני של האמה יש מפולת של אבני קירוי ושל המילוי, שחוזקה בשנות ה-70 ברשת, נבנו מדרגות הפוכות מאדני רכבת כדי למנוע קריסה. החלל שמעל לאדני הרכבת מולא בבניית דבש או בטוף ובחומר מליטה.

ב. השלמות ותיקונים בסלע
מגרעות בסלע ואזורים שנמצאו בסכנת התמוטטות, על פני שטח קטן יחסית, הושלמו בחומר מליטה. מגרעות בסלע על פני שטח רחב הושלמו אף הן בחומר מליטה, אך זה חוזק באמצעות מוטות נירוסטה בקוטר של 8 ו-10 מ"מ. בקטעים שנמצאו בתהליך בליה מתקדם, שניכרה בהם סדיקה והתפוררות של פני הסלע, בוצע ניקוי של פני השטח המתפוררים לעומק של כ- 20/25 ס"מ. החלל שנוצר הושלם בבניית דבש.

ג. השלמות אבן
במקומות שבהם הונחו אבני הקירוי על בנייה עתיקה, חוזקה הבנייה בחומר מליטה ובוצעו השלמות באבן באבנים בשימוש משני שנמצאו באתר, או באבן התואמת לאבן המקורית.

ד. חומרי מליטה
ד.1. השלמת חומרי מליטה במישקים. פעולה זו בוצעה בחומר מליטה שהורכב מסיד בור, סיד הידראולי, חול מחצבה, חצץ, קרמיקה ואפר.
מילוי הסדקים וההשלמות במקומות של חוסר באבן בוצעו בנסיגה של 2-1 מ"מ מפני האבן.
השלמת חומר המליטה בין אבני הקרוי בוצעה בנסיגה של 6-5 ס"מ מפני האבן.
ד.2. הזרקת חומר מליטה ('גראוטינג'): פעולה זו למילוי חללים בוצעה בין ראש הסלע לבין אבני הקירוי ומעל לאדני הרכבת. חומר המליטה כלל: סיד בור, סיד הידראולי, אבקת אפר, אבקת אבן ואבקת קרמיקה.

ה. חיזוקים מפלדת אל חלד (נירוסטה)
עקב הלחות הגבוהה במקום ונזילות המים הותקנו באתר פינים מפלדת אל חלד (מס' פחמן 316) בגימור מט. מוטות בקטרים שונים שימשו לחיזוק אבני הקירוי שבהן לא הייתה דפורמציה ובקטעים המתפוררים בסלע. כ-30% מאבני הקירוי באמת המים הושענו על פרופיל פלדת אל חלד (IPN 100). בקצות הפרופיל הונח צמנט לבן כדי להגן עליו מהשפעת הסיד שבחומר המליטה. הרווח שבין הפרופיל לבין אבן הקירוי מולא בצמנט לבן. לצורך הגנה על האבן מהשפעות הצמנט הונחה שכבת הפרדה מניילון, שאינו חשוף לאוויר ולקרני השמש ולכן לא עתיד להתכלות. בקצה הצפוני של האמה, שבו התעלה מתפתלת, הותקנו פרופילי פלדה לצורך תמיכה באבני הקירוי.
ראוי להעיר, כי לא בוצע טיפול במיקרוביולוגיה בשל שיקול תקציבי.

עם סיום פעולת השימור ביולי 2009 הוסרה הסכנה שהייתה במקום.

-------------------------------------
יבגני איבנובסקי ועמית רוזנבלום
ינואר 2010


לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
אמת המים, מבט לכיוון צפון

סדיקה בדפנות האמה ובאבני הקירוי, מבט כללי

סדקים אלכסוניים, ניכרת התפשטות של מיקרוביולוגיה בסלע

תמיכת אבני הקירוי בפרופיל פלדה, הדבקת אבן קירוי שבורה ומילוי מגרעת בבניית דבש ובחומר מליטה

תמיכה מדורגת באדני רכבת ומילוי דבש בקצה האמה, מבט לכיוון צפון.


פרוייקטים נוספים באתר / בעיר
 דרך חברון - פעולת שימור באמת המים לירושלים העתיקה
 הכותל המערבי, מבנה המחכמה - שימור החזית הדרומית של מבנה המחכמה
 עיר דוד - שימור מלווה חפירה בצפון עיר דוד
 עיר דוד - שימור בריכת השילוח והסדרתה לביקור קהל
 מנהרות הכותל - עבודות השימור בקשת וילסון
 מנהרות הכותל - שימור "חדר החשמונאים"
 מנהרות הכותל - חפירה, שימור מלווה חפירה ושימור המקוואות
 עיר דוד, "חניון גבעתי" - שימור וייצוב לאחר חפירה
 העיר העתיקה - מנהרות הכותל - בית הכנסת ע"ש הרב גץ, שימור והתחדשות
 מנהרות הכותל - שימור וייצוב מעבר הסתרים
 כיכר צה"ל - פעולות שימור
 העיר העתיקה - שימור המקווה המערבי במנהרת הכותל
 העיר העתיקה, רחבת שער יפו - שימור קברי המהנדסים
 מנהרות הכותל - הסרת סכנה באולם הדגם
 העיר העתיקה - שימור כנסיית סנטה מריה של האבירים (הכנסייה הגרמנית)
 הכותל המערבי - הסרת הסכנה
 ירושלים - תחזוקת אתרי עתיקות במערב העיר
 עיר דוד - תחזוקת שימור
 גן בוני ירושלים - פעולת שימור
 חקל דמא - פעולת שימור של מבנה קבורה מהתקופה הצלבנית
 חומות העופל - שימור החומות
 גן בוני ירושלים - שימור ופיתוח
 הר ציון - פעולות השימור במתחם קבר דוד
 העיר העתיקה - 'פיילוט' טיח בקארדו הצלבני
 בית הכנסת עדס - שימור ציורי הקיר, 2013
 הר ציון - שימור מתחם קבר דוד
 שימור מלווה חפירה בקשת וילסון -
 חורבת עדסה - שימור שרידים של בית בד ושילובו בפארק שכונתי
 אמת המים העליונה לירושלים - תצוגה ארכיאולוגית בפארק שכונתי


site built by tetitu
 קרדיט