spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


ירושלים
העיר העתיקה
שימור כנסיית סנטה מריה של האבירים (הכנסייה הגרמנית)
שם המזמיןהרשות לפיתוח ירושלים
משךפברואר - אוגוסט 2009
מבצעים יבגני איבנובסקי
עליזה ואן-זיידן
שירן סבאג
חאדר שחאדה
עמית רוזנבלום
אדר' אבנר אמירי
אדר' מרקוס אידלקופ
אדר' אבי משיח
הנד' אדר' יובל אברהם
 
מתחם כנסיית סנטה מריה של האבירים, המוכר בשם הכנסייה הגרמנית מצוי כיום בליבו של הרובע היהודי, בצומת הרחובות 'תפארת ישראל' ו-'משגב לדך', סמוך לגרם המדרגות 'מעלות רבי יהודה הלוי', המקשר את רחבת הכותל המערבי לרובע היהודי (איור 1).
פעולת השימור הנוכחית היא רכיב ביוזמה של החברה לפיתוח ירושלים לשימור מונומנטים באגן העיר העתיקה.
פעולות השימור כללו: ייצוב קירות, פירוק של קטעי קירות נטויים והרכבתם מחדש, איטום ראשי קירות ומילוי מישקים בחומרי מליטה על בסיס סיד. פעולות השימור כללו גם הסדרה של מסלול המבקרים במתחם הכנסייה.
 
תיאור היסטורי-ארכאולוגי
מתחם הכנסייה היה שייך לקבוצת אבירים גרמניים מהמסדר ההוספיטלרי. קבוצה זו פעלה להקמת מסדר אבירים עצמאי שיכלול, בין היתר, מוסדות צדקה כדי לטפל בעולי הרגל הגרמנים בארץ הקודש. בשנת 1198, בברכת האפיפיור, הפכה הקבוצה למסדר עצמאי – המסדר 'הטבטוני'.

המתחם נבנה מכספי עולי רגל גרמנים, בנייניו: הכנסייה, האכסניה ובית החולים, שימשו לייעודם המקורי במאה ה-12, עד כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין בשנת 1187.
בתקופה הממלוכית (1260 -1517 לסה"נ) שיקמו את המתחם הדרווישים והוא שימש 'ח'נקה', מקום לתפילה ולמגורים בעבורם.
בסקר שערכה בשנת 1867 הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל זיהו החוקרים את הכנסייה כ"כנסיית מרים הקדושה של הגרמנים" (St. Mary of the Knights; St. Maria Alemannorum).
לפי פרינגל (Pringel, 2008), הכנסייה והמבנים מצפונה ומדרומה, נבנו כנראה בשנים 1128-1127 (איור 2 – Vincent, 1912.).

בעת שיקום הרובע היהודי בשנת 1968, ערכו במקום א' עובדיה ו-א' נצר חפירות בדיקה, ובשנות ה- 70 של המאה ה-20, בד בבד עם המחקר הארכאולוגי, ביצע מ' בן דוב באתר מספר פעולות שימור.  . ההתערבות כללה פירוק מבנים מאוחרים ואורוות מהמתחם, והקמה של קירות תמך.
בן דוב (1982) מציין, כי יסודות המבנים הצלבניים הונחו על הסלע, ולפיכך הוסרו השכבות הקדומות להם. במהלך העבודות של בן דוב במקום נחשפו שרידיהם של מספר בורות מים המתוארכים, על פי כלי החרס שנמצאו בהם, לתקופה הממלוכית (מאה 13 לסה"נ); שרידי רצפה מן התקופה הביזנטית (מאה 6 לסה"נ) ושני בורות מים נוספים, בעלי טיח בגוון אפור כהה - כנראה מתקופת בית שני.
 
תיאור אדריכלי וטכנולוגי
הכנסייה. גודלה 12X20 מ' וצורתה בסיליקלית: שתי שורות בנות שלוש אומנות חילקו את המבנה לאולם-תווך ולשתי סיטרות, שמהן שרדו רק שתי האומנות המזרחיות. בחלק המזרחי של הכנסייה נבנו קמרונות צלב כקומת מסד כדי להתגבר על השינוי הטופוגרפי במקום. מעל המסד נבנו שלוש האפסידות ובהן פתח חלון. האפסידות בנויות אבני גזית מסותתות למשעי, נמצאו בהן שרידי פרסקאות (אלו אבדו במרוצת השנים) ועיטורי אבן אופייניים לתקופה הצלבנית בקיר הצפוני. (עובדיה, 1973). 
בחזית הכנסייה ממערב שלושה פתחי מעבר. בקיר הדרומי מצוי פתח נוסף, ששימש מעבר אל המבנה הסמוך.
בחפירות נחשפו שני מפלסי ריצוף, העשויים טיח ופסיפס לבן שהורכב מאבנים שגודלן 2X2 ס"מ.
סביר להניח, שגג הכנסייה היה עשוי קמרונות צולבים.
האכסניה. מבנה זה נזכר במקורות היסטוריים (pringel 2008) כמבנה גדול ממדים. על קיר הכנסייה מצפון ניתן להבחין בשרידי קיר האכסניה.
בית חולים (?). מדרום לכנסייה שרידי מבנה בן שתי קומות, צנוע ממבנה הכנסייה. שלוש אומנות מחלקות את קומת הקרקע לשתי סיטרות. ההנחה הרווחת היא כי שימש בית חולים או אכסניה. מפלס הרצפה של הקומה הראשונה תואם למפלס רצפת הכנסייה. לפי עובדיה ונצר (1973) שימשה קומה זו אולם טקסים (עובדיה, 1973). מבנה בית החולים, מצוי במצב השתמרות טוב.
באתר שלוש אומנות ושני בסיסים בעלי פינות מעוגלות, גרם מדרגות ומעליו שרידי קירוי מטויח. שרידי צלעות הקירוי ניכרים אף הם בין הממצאים (איור 3 ו-4).

 
הערכת המשמעות של האתר
ייחודו של מתחם הכנסייה בהיותו מכלול מבנים צלבני, שהשתמר בצורה טובה לגובה שתי קומות.
ערכים אדריכליים-טכנולוגיים. מצב השתמרותו של המתחם תורם להבנה וללימוד שיטות הבנייה הצלבניות: תכנון המתחם והמבנים בו, השימוש בסוגי אבן שונים והשימוש באלמנטים עיטוריים כגון כותרות וקרניזים.
ערכים אורבניים עכשוויים. מתחם הכנסייה מצוי כיום בלב הרובע היהודי סמוך לאחת הדרכים הראשיות המובילות אל הכותל המערבי. בכל שטח הרובע היהודי אין כמעט גינות ושטחים פתוחים. מבנה בית החולים במתחם הכנסייה מתפקד כגינה עירונית שבה הצללה מהצמחייה שיש במקום. הכניסה למתחם אינה כרוכה בתשלום ומזמינה קבוצות מבקרים, בדרכם אל הכותל או בחזרה ממנו, לפוש ולנוח בו.
אזור הכניסה המערבית למבנה בית החולים משמש נקודת תצפית טובה. בין הברושים ומעל השרידים הארכיאולוגיים ניתן להבחין במסגד אל-אקצה ומעבר לו בהר הזיתים. באזור זה ניתן לרכז קבוצות (עד כ-40 איש) בלי להפריע לתנועת המבקרים הסמוכה אל הכותל המערבי.
ניתן להגיע אל הכותל המערבי דרך מתחם הכנסייה. מסלול זה מעשיר את חוויית הביקור ברובע היהודי.

 
הבעיות הפיזיות באתר והגורמים להן
סקר פיזי-הנדסי של מתחם הכנסייה, שהוזמן על ידי ישיבת "אש התורה" המחזיקה כיום בנכס, נערך בחודש יוני 2006 על ידי י' רוזנטל ול' קירשנבאום מטעם תחום שימור ברשות העתיקות.
בעיות ההשתמרות שזוהו בסקר, ובמהלך העבודה באתר כללו:
• בליית חומרי הבנייה.
• פגיעה מכנית.
• שימוש בחומרים לא מתאימים בהתערבויות קודמות. (איור 5)
• חללים בליבת הקיר.
• התנתקות פן הקיר מהליבה. (איור 6)
• צמחייה. (איור 7)
• התפוררות שולי הטיח.
עם זאת, הסקר הראה כי המבנה יציב. כדי לאפשר מעבר בטוח ושהות בטוחה של המבקרים במקום ניתנו ההנחיות האלה לטיפול:
• הסרת צמחייה.
• פירוק של קטע פני קיר שהתנתק מהליבה בקיר הצפוני ובנייתו מחדש.
• פירוק חומר מליטה צמנטי מהמישקים וכיחול מחדש בחומר על בסיס סיד.
• איטום ראשי הקירות.
• ייצוב השוליים של שרידי הטיח.
• ייצוב גדם אומנה.
• השלמת אבני בנייה,בעיקר בחזית מזרח החיצונית של הכנסייה.
• ייצוב הפתח באולם בית החולים.

גורמי הבעיות:
א. חשיפה רבת שנים לפגעי מזג האוויר הובילה לבליית חומרי המליטה, ולשטיפת חומרי המליטה מליבת הקיר.
פעילות אנושית באתר גרמה פגיעות מכניות שונות ברכיבי המבנה.
ב. הזנחת האתר והיעדר תחזוקה מתמדת במקום. מישקי האבן החשופים, בקירות ובראשיהם, אפשרו למי גשם לחדור אל תוך ליבת הקיר ולשטוף את חומרי המליטה. תהליך זה הוביל להיווצרות חללים בליבת הקיר ולהתנתקות של פן הקיר החיצוני מליבתו. כמו כן, חדירת המים הובילה להשתרשות צמחייה בקיר.
ג. שימוש בחומרים צמנטים בהתערבות מוקדמת גרם, בין היתר, להאצת תהליכי הבליה של אבני הבנייה. בליה המאופיינת בסדיקה, בהתפוררות האבן ובהתפרקותה.

פעולות השימור והפיתוח באתר
עבודות השימור שעיקרן היה במבנה בית החולים, החלו בחודש פברואר 2009, על פי תכנונו של אדריכל א' משיח, בליווי הנדסי של אינג' עופר כהן, ובמעקב ובפיקוח על הבטיחות של חברת 'טרם בטיחות' (איור 8).
ההתערבות כללה:
1. הסרת צמחייה. הטיפול כלל את כל קירות המבנה. עיקר הצמחייה הייתה עשבים שצמחו בין מישקי האבן והוסרו באופן ידני. בחזית המערבית טופלו צמחים בעלי שורש עבה. אלו נוסרו וגדם השורש טופל בעזרת חומר הדברה (Gerlon).
2. ניקוי מישקי האבן, משרידי צמנט שהושם במהלך התערבויות קודמות.
3. מילוי מישקי האבן (כיחול) בקירות המבנה, בחומר מליטה על בסיס סיד. גוון חומר המליטה הותאם לחומר המליטה המקורי. בחלקי קירות המתוארכים לתקופה הצלבנית נעשה שימוש בחומר מליטה בהיר (לבן-אפרפר). בקירות ששופצו ונבנו מחדש בתקופה הממלוכית, מילוי המישקים נעשה בהתאמה לחומר הממלוכי, שהיה בעל גוון כתום-צהבהב. (איור 9, 10, 11).
4. השלמת אבן. השלמות אבן בוצעו במקרים שבהם אבן הבנייה נמצאה בבליה מתקדמת. אבני בנייה שנשרו מקירות המבנה ונמצאו מוטלות בשטח האתר הושבו למקומן (איור 12) .
5. ייצוב הפן החיצוני של הקיר. פעולה זו בוצעה בחזית הצפונית של קיר בית החולים, שבה חלק ניכר מפן הקיר החיצוני התנתק מליבת הקיר. אבני הבנייה המנותקות הוסרו בצורה מבוקרת והושבו למקומן לאחר ייצוב ליבת הקיר. (איור 13, 6).
6. ייצוב שולי הטיח. טיפול זה נדרש בחזית המערבית של המבנה. השוליים של שרידי הטיח נאטמו בעזרת חומר מליטה על בסיס סיד שהותאם לגוון האפור של הטיח.
7. ייצוב סדיקה עמוקה. ייצוב זה נדרש בנדבך בסיס הקמרון של הקיר המערבי. הייצוב בוצע בעזרת פיני נירוסטה ודבק אפוקסי (איור 14) .
8. איטום ראשי הקירות. פעולה זו בוצעה על כל השרידים. היא כללה ניקוי צמנט מהתערבויות קודמות, בניית "דבש" מאבני גוויל וחומר מליטה על בסיס סיד בגוון אפור, הדומה לגוון המקורי (איור 15 ו-16).
9. מילוי חללים בליבת הקיר ("גראוטינג"). פעולה זו להחדרת חומר מליטה על בסיס סיד אל ליבת הקיר בוצעה בדחיסה, דרך צינורות, בעזרת מכונה הפועלת בלחץ אוויר.
10. הסדרת ניקוזים. כדי למנוע חלחול מים לתוך יסודות המבנה והאומנות, הונחו יריעות פלסטיק אטומות למים בעומק 10 ס"מ מתחת לפני הקרקע, בשיפוע מתון מהקיר.
11. הסדרת גרם המדרגות המערבי והחלפת מעקות. מדרגות שבורות הוסרו ובמקומן הותקנו מדרגות חדשות מאבן. מעקה חדש הותקן במקום (איור 17).
12. בנייה מחדש של קטע בקיר הכנסייה. התפרקות של כ-3 מ"ר בחזית המזרחית של הכנסייה שאיימה על יציבות הקיר הושלמה בבניית "דבש" של ליבת הקיר ושל הפן החיצוני באבני גזית. חיזוק נוסף לקיר זה ניתן בהזרקת חומר מליטה (איור 18, איור 5 לפני התערבות).

נוסף לכך, במבנה בית החולים בוצעו מספר פעולות כדי להכשירו לשימוש הציבור:
ריצוף חצר המבנה. נעשה בעזרת לוחות אבן גיר מסוג "מיזי" בגווני לבן, צהוב ואדום (איור 19).
החלפת ספסלים. ספסלי האבן שהוצבו במבנה בעבר פורקו. ספסלים נוספים שהוצבו במקום הוסרו. שישה ספסלים חדשים הוצבו בחצר בית החולים, ושלושה נוספים הוצבו ברחבה מעל הקיר המערבי. (איור 20, 21)
תצוגת פריטי אבן. סמוך לקיר הדרומי קובצו פריטים (כגון: אגנים וחוליות עמודים), שנמצאו פזורים בשטח המתחם (איור 22).
צמחייה. כ-50 סוגי צמחייה נשתלו סמוך לקיר הדרומי בחצר המבנה (איור 23).
גופי תאורה. תאורה הותקנה לאורך הקיר הדרומי בתוך הצמחייה.

לסיכום, בפעולות השימור שנערכו במקום יוצבו הממצאים ובעיות ההשתמרות טופלו. ההתערבות אפשרה להביא לידי ביטוי את הערכים ההיסטוריים והאסתטיים של האתר.(איורים 2425, 26, 27, 28).
בפעולות השימור ניתן ייצוג לתקופות השונות הקיימות במתחם ולסגנונות הבנייה המגוונים. גוני המליטה השונים מבטאים את שלבי הבנייה מהתקופה הצלבנית ומהתקופה הממלוכית פעולות הפיתוח שנערכו בחצר המבנה של בית החולים מאפשרות שהייה נעימה באתר. ייתכן, כי בעתיד אף יתקיימו במקום אירועים כגון: תערוכות חוץ, מופעי מוסיקה ותאטרון או שווקים, כפי שמציעה תכנית הפיתוח שערך אדר' אבנר אמירי כחלק מתיק התיעוד של המתחם.
באופן דומה לחצר בית החולים, ניתן להתאים גם את מבנה הכנסייה לפעילויות שונות ומגוונות.

 
רשימת מקורות
בן דב, מ'  1982. חפירות הר הבית. ירושלים.
עובדיה, א' 1973. כנסייה מתקופת הצלבנים ברובע היהודי. ארץ-ישראל - י"א: עמ' 212-208.
Pringle D. 2008. Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem. Cambrige.

Vincent H. and Abel J. 1912. Jerusalem.
דוחות פנימיים:
אמירי א. 2009. "סקר תיעוד- מתחם הכנסייה הגרמנית" (דוח פנימי). רשות העתיקות.
אדלקופ מ. ואיבנובסקי י. 2008. "הכנסייה הגרמנית, תוכנית שימור ופיתוח" (דוח פנימי). רשות העתיקות.
משיח א' ואברהם י', 2009. "תכנית ביצוע חלל בית החולים" (דוח פנימי). רשות העתיקות.

 
------------------------------
עמית רוזנבלום, דצמבר 2010


לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
1. סימון מתחם הכנסייה במפת העיר העתיקה. מבנה הכנסייה באדום ומבנה בית החולים - הגן הציבורי בירוק.

2. מפת מונומנטים בתקופה הצלבנית, מאה 12 (1912 Vincent).

3. תכניות וחתך של המבנים במתחם בגמר החפירה (עובדיה 1973).

4. הצעת שחזור של מתחם הכנסייה, מבט מכיוון צפון מזרח (עובדיה 1973).

5. שימוש בחומרים צמנטיים בחזית מבנה הכנסייה (צילום: א.מאירי, 2009).

6. התנתקות פן הקיר מהליבה בחזית הצפונית של מבנה בית החולים (צילום: א. מאירי, 2009)

7. מבט אל הקיר המערבי של מבנה בית החולים, לפני התערבות (צילום: א. מאירי, 2009).

8. תכנית השימור של החזית המזרחית של מבנה הכנסייה, (שרטוט: א. אבו-מורד, 2009, תכנון: אדר' א. משיח, 2009)

9. איטום ראש הקיר בחומר מליטה על בסיס סיד בגוון אפור (צילום: א. מאירי, 2009).

10. מילוי מישקים בחומר מליטה על בסיס סיד בגוון בהיר (אלמנט צלבני) (צילום: א. מאירי, 2009).

11. אלמנט ארכיטקטוני לאחר מילוי חומר מליטה על בסיס סיד בגוון כתום-צהבהב (אלמנט ממלוכי) (צילום: א. מאירי, 2009).

12. השלמת אבן בחזית המזרחית-חיצונית במבנה בית החולים (צילום: א. מאירי, 2009).

13. ייצוב הפן החיצוני של קיר במבנה בית החולים (צילום: א. מאירי, 2009)

14. סדק בראש הקיר המערבי של מבנה בית החולים (צילום: א. מאירי, 2009).

15. ראש הקיר המזרחי של מבנה בית החולים במהלך איטום ראשי הקירות (צילום: א. מאירי, 2009).

16. איטום ראש הקיר המערבי של מבנה בית החולים. (צילום: א. אמירי, 2009).

17. המעקה של גרם המדרגות המוביל אל שטח בית החולים ממערב, לפני ההתערבות ואחריה. (צילום: א. אמירי, 2009).

18. בנייה מחדש של קטע קיר בחזית המזרחית של מבנה הכנסייה (צילום: א. מאירי, 2009).

19. חצר בית החולים במהלך פעולת הריצוף (צילום: א. מאירי, 2009).

20. פירוק ספסל האבן הצמוד לקיר המערבי של מבנה בית החולים (צילום: י. איבנובסקי, 2009).


פרוייקטים נוספים באתר / בעיר
 דרך חברון - פעולת שימור באמת המים לירושלים העתיקה
 הכותל המערבי, מבנה המחכמה - שימור החזית הדרומית של מבנה המחכמה
 עיר דוד - שימור מלווה חפירה בצפון עיר דוד
 עיר דוד - שימור בריכת השילוח והסדרתה לביקור קהל
 מנהרות הכותל - עבודות השימור בקשת וילסון
 מנהרות הכותל - שימור "חדר החשמונאים"
 מנהרות הכותל - חפירה, שימור מלווה חפירה ושימור המקוואות
 עיר דוד, "חניון גבעתי" - שימור וייצוב לאחר חפירה
 העיר העתיקה - מנהרות הכותל - בית הכנסת ע"ש הרב גץ, שימור והתחדשות
 מנהרות הכותל - שימור וייצוב מעבר הסתרים
 כיכר צה"ל - פעולות שימור
 העיר העתיקה - שימור המקווה המערבי במנהרת הכותל
 העיר העתיקה, רחבת שער יפו - שימור קברי המהנדסים
 מנהרות הכותל, אמת המים החשמונאית - פעולת שימור להסרת סכנה
 מנהרות הכותל - הסרת סכנה באולם הדגם
 הכותל המערבי - הסרת הסכנה
 ירושלים - תחזוקת אתרי עתיקות במערב העיר
 עיר דוד - תחזוקת שימור
 גן בוני ירושלים - פעולת שימור
 חקל דמא - פעולת שימור של מבנה קבורה מהתקופה הצלבנית
 חומות העופל - שימור החומות
 גן בוני ירושלים - שימור ופיתוח
 הר ציון - פעולות השימור במתחם קבר דוד
 העיר העתיקה - 'פיילוט' טיח בקארדו הצלבני
 בית הכנסת עדס - שימור ציורי הקיר, 2013
 הר ציון - שימור מתחם קבר דוד


site built by tetitu
 קרדיט