spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


ירושלים
עיר דוד
תחזוקת שימור
שם המזמיןעמותת אלעד
משךאוגוסט 2010 - ינואר 2011
מבצעים יבגני איבנובסקי
עמית רוזנבלום
 
'עיר דוד' ההולכת ונחשפת מסוף המאה ה-19 ועד ימינו היא מאתרי התיירות השוקקים בירושלים. לבד מתהליכי בליה טבעיים והרס במהלך ההיסטוריה, נוספה עתה שחיקה של הממצא בשל זרם המבקרים באתר. עובדה זו העלתה את הצורך בביצוע פעולות שימור מונע לשם הגנה על השרידים.

בשנת 1996 ביצע מינהל השימור ברשות העתיקות פרויקט שימור באזור החומות D ו-E ובשנת 2006 בשטח 'מרכז המבקרים'. היוזמה הנוכחית לביצוע פעולות תחזוקה ב'עיר דוד' משותפת לרשות הטבע והגנים, לעמותת "אלעד" המפעילה את האתר ולמינהל שימור ברשות העתיקות, המתכנן והמבצע הראשי של השימור באתר.

בשל גודלו של האתר חולקה העבודה לתתי-אזורים. עיקר העבודה שנעשתה עניינה  תחזוקת שימור, אולם בוצעו מספר פעולות שנועדו לקדם התערבות עמוקה בשימור האתר ובהן: תיעוד הממצאים וניטור מצב ההשתמרות.

פעולות התחזוקה נערכו כדי להבטיח את שלמות הממצא לאורך זמן, בלי לשנות את אופיו. פעולות אלו אין בהן תחליף לפעולת שימור מקיפה המשולבת בתכנון הפיתוח התיירותי.
 
תיאור היסטורי-ארכיאולוגי
'עיר דוד' משתרעת על השלוחה המכונה "העופל". זו היא הגבעה הדרומית-מזרחית של אגן העיר העתיקה. הגבעה מתנשאת לגובה של כ- 743 מטר מעל פני הים, והיא נמצאת כיום מדרום לחומת העיר העתיקה ולהר הבית, בלב שכונת סילוואן (איור 1).

13 משלחות המחקר שחפרו במקום מהמאה ה-19 לסה"נ מעידות על העניין הרב הטמון באתר. בין המשלחות: וורן, 1867; מקאליסטר ודנקן, 1925-1923; קניון, 1967-1961; שילה, 1985-1978; רייך ושוקרון, 1995 -2010; מזר, 2006-2005. גם כיום מתנהלות באתר חפירות ארכיאולוגיות ופעולות לשימור הממצא ולהצגתו לציבור.

השרידים המוקדמים ביותר שנחשפו באתר מתוארכים לתקופה הכלקוליתית. מתקופת הברונזה התיכונה ב' נחשפו שרידים רבים ובהם: החומה המזרחית של העיר, רצפות גיר כתוש (איור 2) ותעלה חצובה שהובילה מהעיר אל מעיין הגיחון שמחוץ לחומה. תעלה זו חשף וורן בסוף המאה ה-19.

אחד הממצאים החשובים, שנחשפו בעיר דוד מתקופות הברזל א' ו-ב' קרוי 'שטח G'. בשטח חפירה זה נחשפו: מבנה אבן מדורג (איור 3), בתי ארבעת המרחבים ואזור 'קריית הממשל' (ר' שילה י', 1984). במהלך תקופת הברזל אנו עדים לשינויים בגודלה של העיר. השינוי הניכר ביותר התרחש במאה השמינית לפסה"נ, כנראה בעקבות חורבן ממלכת ישראל, כאשר פליטים רבים הגיעו לאזור. בתקופה זו התרחבה העיר מערבה, אל אזור הרובע היהודי, הרובע הארמני והר ציון של ימינו. בתקופה זו בנה חזקיה מחדש את חומת העיר וחצב את תעלת המים ('פיר וורן') כדי להוביל מים ממעיין הגיחון אל תוככי העיר המבוצרת. כל זה נעשה, כנראה, בעקבות האיום האשורי על קיומה של העיר (אזכורים במקרא: ישעיהו כב', ט'-יא'; מל"ב כ', כ'; דברי הימים ב' לב'). כתובת 'נקבת השילוח' המתארת את מפעל חציבת התעלה נחשפה באתר והעתק שלה מצוי כיום בשטח האתר (הכתובת המקורית נמצאת במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול, טורקיה).

העיר נחרבה בשנת 586 לפסה"נ. בחפירות נמצאו עדויות רבות לחורבן, החשובה שבהן היא 'החדר השרוף' שנחשף בשטח G. במבנה נחשפה שכבת חורבן ובה מספר רב של ראשי חץ ושרידי שרפה.

בימי בית שני חודש היישוב במקום. חורבן הבית כלל גם את עיר דוד. אדריאנוס שהקים מחדש את ירושלים ושינה שמה ל-'איליה קפיטולינה' (שנת 135 לסה"נ) לא כלל את עיר דוד בשטחה.

בתקופה הביזנטית גדלה ירושלים והיא כללה את 'עיר דוד'. הממצא העיקרי מתקופה זו הוא שרידי כנסייה, כנראה מן המאה ה-5 לסה"נ.

בשנת 638 לסה"נ כבשו את העיר המוסלמים. לא נחשפו בחפירות שרידים בעלי משמעות מתקופה זו ואילך.
 
תיאור אדריכלי וטכנולוגי
מרבית השרידים שטופלו באתר מתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה ב' ולתקופת הברזל. השרידים הארכיטקטוניים בנויים אבני גוויל או אבנים המסותתות באופן חלקי. חומר המליטה ששימש את הבונים הורכב מאדמה. חלקי הביצורים שטופלו (שטח A, E ו-D) בנויים אבנים גדולות מסוג אבני גוויל או אבנים המסותתות באופן חלקי, גם כאן, חומר המליטה בין האבנים היה על בסיס אדמה. סוג האבן הוא אבן גיר מקומית (איורים 4 ו-5).

ההתערבות כללה, בין היתר, טיפול בשרידים מיוחדים:
א. רצפות מגיר כתוש המתוארכות לתקופת הברונזה התיכונה ב'. מפלסי הרצפה נחצבו בסלע הטבעי, ועליהן הונחה שכבה של גיר כתוש.
ב. מתקני מים המתוארכים לתקופות: הבית שני, הביזאנטית והערבית הקדומה.
ג. מתקן עשוי אבני גוויל קטנות שרובו טויח בחומר על בסיס סיד בגוון אפרפר (איור 6). החוקרים אינם יודעים מה היה תפקודו של מתקן זה.
ד. מדרגות בבריכת השילוח המתוארכות לתקופת בית שני (איור 7).
ה. מבנה המבואה לפיר וורן. זהו מבנה היסטורי, שנבנה ככל הנראה במהלך המאה ה-19 לסה"נ. מבנה זה בנוי אבני גזית וחומר מליטה על בסיס סיד.

 
הערכת המשמעות של האתר
'עיר דוד' היא אחד האתרים המוכרים בחשיבותם התרבותית לעם היהודי. כאן נחתם התנ"ך, ספר הספרים התרבותי-דתי של העם יהודי.

לאחר שנת 1967, עם התפתחות המחקר הארכיאולוגי וחשיפתם של ממצאים מוחשיים המאששים את הכתובים, הפכה 'עיר דוד' לנדבך חשוב בתחושת הקשר בין ההוויה הישראלית העכשווית לבין העבר הרחוק, המקראי.

ממצאי החפירה ב'שטח G' שבמרכז האתר מספקים עדות מוחשית לכך שהבבלים החריבו את העיר בשנת 586 לפסה"נ. חורבן זה וחורבן בית שני היו לאירועים הטבועים בזיכרון הקולקטיבי של יהדות הגולה, והיו לאירועים מכוננים בהבניית האומה בישראל.

ב'שטח G' ובשטח 'מרכז המבקרים' נחשפו טבעות חותם. אחת מהן שנחשפה ב-'בית הבולות' מלמדת, כי הייתה שייכת ל'גמריהו בן שפן' שהיה סופר בתקופת מלכות יהויקים (ירמיהו: לו'). שתי טבעות נוספות שנחשפו נושאות את שמותיהם של שני שרים: 'גדליהו בן פשחור' ו-'יוכל בן שלמיהו' שפעלו בתקופת מלכות צדקיהו (ירמיהו לח' א-ד). ממצאים אלו קושרים את ההוויה הישראלית העכשווית לתקופת המקרא, את העם היהודי לירושלים.
 
ההיבט הדתי
1. יהדות - האתר מיוחס לדוד המלך, שאיחד את שבטי ישראל, קבע את מושבו בירושלים והכתירה כבירת הממלכה. דמותו של דוד ליוותה את עם ישראל לאורך כל התקופות, לו מיוחס נושא 'החזרה בתשובה' וגם כתיבת ספר תהילים וקניית 'גורן ארונה', הוא הר הבית, שעליו הוקם בית המקדש.


2. נצרות - הנוצרים רואים במקרא 'ברית ישנה'. בעבורם אלו הם כתבי קודש, ולכן כל קשר מוחשי אל ה'ברית הישנה' נושא בקרבו משמעות דתית עמוקה.
על פי ה'ברית החדשה' ישו היה נצר לבית דוד.
באתר נחשפו שרידי כנסייה המתוארכים למאה ה-5 לסה"נ. כנסייה זו נבנתה, ככל הנראה, בשל סיפור הנס שהתרחש סמוך לבריכת השילוח, ולפיו ישו החזיר את מאור עיניו של אדם עיוור (הבשורה על פי יוחנן ט' 1-7).

 
היבט טכנולוגי-הנדסי
ביצורים
. עיר דוד נושאת בקרבה עדויות לשיטות הבנייה והביצור בתקופת הברונזה התיכונה ב' ובתקופות הברזל. חלק מביצורי תקופת הברונזה עשויים אבנים מסיביות, גדולות ממדים (שטח A). ביצורי תקופת הברזל המסיביים (שטח G) נבנו בתנאים טופוגרפיים קשים באופן שהצליחו לשרוד עד ימינו.

מפעל המים ('פיר וורן'). מפעל המים מציג פרויקט הנדסי מרשים. הוא הוקם בשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון, המתוארך לתקופת הברונזה התיכונה ב', נערכה חציבה אל בריכת אגירה מחוץ לחומות העיר. מעבר זה נחצב בשכבת סלע רך מסוג 'מלכה'. בשלב השני, המתוארך למאה השמינית לפסה"נ ומיוחס לחזקיהו (מל"ב כ', כ'), נערכה חציבה כדי להגיע אל מי מעיין הגיחון, בלי לצאת את חומת העיר. שלב זה במפעל המים נחצב בסלע גיר קשה. לאחרונה, טענו רייך ושוקרון (2007), כי לא נעשה שימוש בפיר.
 
הבעיות הפיזיות באתר והגורמים להן
מרבית הבעיות הפיזיות באתר קשורות לתהליכי בליה ושחיקה טבעיים. כאמור, בתקופת הברונזה התיכונה ב' ובתקופת הברזל נעשה שימוש בחומרי מליטה על בסיס אדמה. מקצת הממצאים מהתקופות המאוחרות נבנו בחומרי מליטה על בסיס סיד.

הבעיות השכיחות הן:
- בליית חומרי המליטה, התפוררות או חוסר של חומר מליטה במישקי האבן.
- חוסר אבני בנייה.
- השתרשות צמחייה על שרידי המבנים.

בעיות ההשתמרות נגרמו כאמור כתוצאה מתהליכי בליה טבעיים הפועלים על חומרי הבנייה. תהליכים אלו הואצו עם חשיפת השרידים לתנאי מזג האוויר (שינויי טמפרטורה, גשמים, רוחות עזות, סחף ושרב).

נוסף לכך, היעדר תחזוקת שימור שוטפת ופגיעות פיזיות שנגרמו עקב עומס המבקרים הפוקדים את האתר, הובילו להידרדרות במצב ההשתמרות של השרידים.
 
פעולת השימור
תחזוקת השימור באתר כללה:
• ייצוב קירות: ניקוי מישקים והשלמת חומר מליטה על בסיס אדמה (איור 8).
 ייצוב אבן: ייצוב אבן רופפת בחומר מליטה על בסיס אדמה (איור 9).
 השלמת אבן: השלמת האבן וייצובה בחומר מליטה על בסיס אדמה.
• תמיכות בבניית 'דבש': בנייה באבני גוויל קטנות וחומר מליטה על בסיס אדמה (איור 10).
• ייצוב ראשי קירות: בנייה באבני גוויל קטנות ובינוניות וחומר מליטה על בסיס אדמה.
• ייצוב רצפות גיר כתוש (תת-אתר 'מרכז מבקרים'): יישום שכבת הקרבה על רצפות הגיר, בעזרת טיח על בסיס אדמה. יצירת שכבת הפרדה של נייר אורז בין השכבה המקורית לזו החדשה (איור 11).
• ייצוב טיח במתקני המים (תת-אתר 'מרכז המבקרים'): יישום שולי טיח ומילוי לקונות בעזרת חומר מליטה על בסיס סיד.
• ניקוי אבן (תת- אתר בריכת השילוח) בעזרת קיטור (איורים 12, 13).
• ניטור (תת- אתר פיר וורן): התקנת מדידים לשם מעקב ואבחון.
• ניכוש צמחייה: ביצוע בכל תתי האתרים (איור 14).
• הדברת צמחייה: בחומרי הדברה Gerlon ו- Round up (איור 15).

 
סיכום
'עיר דוד' נמנית עם האתרים המתוירים ביותר כיום במדינת ישראל. בשנת 2008  לדוגמה ביקרו באתר 400 אלף איש. הערכים המגולמים באתר והעדויות ההיסטוריות הטמונות בממצאיו הם בעלי משמעות עמוקה לנושא קיומו של העם היהודי בירושלים.
המשך תחזוקת השימור באתר הכרחית להגנה על הממצאים בהווה, לשימורם ולהורשתם במצב פיזי ראוי לדורות הבאים.

רשימת מקורות
•  מזר א' 2007. החפירות בעיר דוד 2005, מרכז המבקרים. הוצאת שהם.
• מזר א' 2009. החפירות בראש גבעת עיר דוד, פרסום ראשוני של עונות 2005-2007. הוצאת שהם.
• רייך ר', שוקרון א' ולרנאו ע' 2007. תגליות חדשות בחפירות עיר דוד - ירושלים, קדמוניות  40-32:133.
• שילה י' 1984. חפירות בעיר דוד א': 1978-1982. קדם 19.

הפניות נוספות
עיר דוד - נספח ארכיאולוגי לתכנית מתאר מקומית

 
----------------------------
עמית רוזנבלום, אוגוסט 2011
 


לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
איור 1. מפת עיר דוד והעיר העתיקה

איור 2. רצפת גיר כתוש לפני התערבות (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 3. שטח G, מבנה האבן המדורג (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 4. שטח A, לפני התערבות (צילום: י' איבנובסקי)

איור 5. שטח E ו-D, לאחר התערבות (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 6. מרכז המבקרים, מתקן מימי בית שני לאחר התערבות (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 7. בריכת השילוח, לאחר התערבות (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 8. שטח E ו-D, קטע קיר לפני התערבות ולאחריה (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 9. שטח G, קטע קיר לפני התערבות ולאחריה (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 10. שטח G, קטע גרם מדרגות על גבי מילוי 'דבש', לפני התערבות ולאחריה (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 11. רצפת גיר כתוש במרכז המבקרים, לפני טיפול ולאחריו (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 12. בריכת השילוח, ניקוי בעזרת קיטור (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 13. בריכת השילוח, קטע מדרגות לאחר הניקוי (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 14. ניכוש צמחייה (צילום: ע' רוזנבלום)

איור 15. שטח A, הדברה בעזרת Gerlon (צילום: ע' רוזנבלום)


פרוייקטים נוספים באתר / בעיר
 דרך חברון - פעולת שימור באמת המים לירושלים העתיקה
 הכותל המערבי, מבנה המחכמה - שימור החזית הדרומית של מבנה המחכמה
 עיר דוד - שימור מלווה חפירה בצפון עיר דוד
 עיר דוד - שימור בריכת השילוח והסדרתה לביקור קהל
 מנהרות הכותל - עבודות השימור בקשת וילסון
 מנהרות הכותל - שימור "חדר החשמונאים"
 מנהרות הכותל - חפירה, שימור מלווה חפירה ושימור המקוואות
 עיר דוד, "חניון גבעתי" - שימור וייצוב לאחר חפירה
 העיר העתיקה - מנהרות הכותל - בית הכנסת ע"ש הרב גץ, שימור והתחדשות
 מנהרות הכותל - שימור וייצוב מעבר הסתרים
 כיכר צה"ל - פעולות שימור
 העיר העתיקה - שימור המקווה המערבי במנהרת הכותל
 העיר העתיקה, רחבת שער יפו - שימור קברי המהנדסים
 מנהרות הכותל, אמת המים החשמונאית - פעולת שימור להסרת סכנה
 מנהרות הכותל - הסרת סכנה באולם הדגם
 העיר העתיקה - שימור כנסיית סנטה מריה של האבירים (הכנסייה הגרמנית)
 הכותל המערבי - הסרת הסכנה
 ירושלים - תחזוקת אתרי עתיקות במערב העיר
 גן בוני ירושלים - פעולת שימור
 חקל דמא - פעולת שימור של מבנה קבורה מהתקופה הצלבנית
 חומות העופל - שימור החומות
 גן בוני ירושלים - שימור ופיתוח
 הר ציון - פעולות השימור במתחם קבר דוד
 העיר העתיקה - 'פיילוט' טיח בקארדו הצלבני
 בית הכנסת עדס - שימור ציורי הקיר, 2013
 הר ציון - שימור מתחם קבר דוד


site built by tetitu
 קרדיט