| עכו העתיקה |
| המרכז ההוספיטלרי |
| פעולות שימור בשנת 2003 |
| שם המזמין | החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ |
| משך | 2003 |
| כתובת | גוש: 18009, חלקה: 2 |
| מבצעים |
יותם כרמל
אורית סופר
ואדים צייטלין
|
בשיתוף עם אבנר ואמיר גלעד - משרד לניהול ופיקוח פרוייקטים לשימור מבנים.
המצודה ממוקמת בחלקה הצפוני של העיר העתיקה, צמוד לחומה. היא היתה מרכז הרובע ההוספיטלרי בעכו הצלבנית ובנייתה כמתחם מבוצר נערכה בשלבים. פעולות השימור במצודה כוללות ליווי חפירה ארכאולוגית ופיקוח על הפיתוח במתחם, תעוד של מצב השרידים ושל פעולות השימור, מתן פתרונות לבעיות הנדסיות של המבנה, טיפול שימורי באלמנטים אדריכליים קיימים ושיחזור אלמנטים אדריכליים בטכניקות ובחומרים מקוריים.
מסדר ההוספיטלרים הגיע לעכו בשנים הראשונות של ההתיישבות הצלבנית במקום, בתחילת המאה הי"ב. בניית המצודה החלה כנראה אחרי 1135 והעדות המוקדמת ביותר לקיומה היא משנת 1149. בשנת 1169 תוארה כמבנה מבוצר ומרשים, אשר רק המצודה הטמפלרית משתווה לו. בשנת 1187 נפלה עכו לידי המוסלמים ותושביה הנוצרים ברחו ממנה ושבו אליה רק בשנת 1191, לאחר כיבושה על ידי ריצ'רד לב-הארי, במהלך מסע הצלב השלישי לארץ- ישראל. האבירים מהמסדר ההוספיטלרי חזרו למשכנם בעכו אך המבנים הקיימים כבר לא סיפקו את צורכיהם (ירושלים נותרה בתקופה זו בשליטה מוסלמית והמסדר איבד את מעוזו הראשי בה). לפיכך, שליטי הממלכה החדשים העניקו להוספיטלרים זיכיונות להרחיב את מרכזם בעכו צפונה. בסוף המאה הי"ב ובתחילת המאה הי"ג נוספו אגפים נוספים וקומות למתחם המקורי.
עם כיבוש עכו בידי המוסלמים בשנת 1291 ניטש המתחם ההוספיטלרי ועמד בשיממונו עד המאה הי"ח, במהלכה נבנתה בעכו עיר מוסלמית חדשה על גבי שרידי העיר הצלבנית. המבנים הצלבניים מולאו בעפר ובחול ושימשו כיסודות לבנייה העות'מאנית. עדויות ראשונות לקיום מבנים צלבניים מתחת למבנים העות'מאניים התגלו בשנות הארבעים של המאה העשרים, אולם רק בשנות החמישים והששים בוצעו חפירות ארכאולוגיות ראשונות שחשפו את אולמות 1-3, חלק מאולם האומנות ("גרנד-מוניר") ואת אולם האוכל הצלבני ("קריפטה").
בשנת 1990 התגלו סדקים בתקרת אולם האומנות. בעקבות תגלית זו החלו חפירות בדיקה באזור חצר הטיולים של כלא עכו, שהתפתחו לחפירות רחבות היקף של המתחם הצלבני. החפירות בוצעו מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד התיירות. נכון לשנת 2003 נחשפו רוב חלקי המתחם: חצר פתוחה ואגפיו הדרומי, המזרחי והצפוני. האגף המערבי, שטרם נחשף, נמצא מתחת למתחם השזלייה - מתחם דתי מוסלמי של הכת הסופית. (שטרן א' תש"ס. מרכז המסדר ההוספיטלרי בעכו. קדמוניות 119: 4-12).
שימור המצודה מחייב טיפול ברמות שונות של בעיות הנדסיות. המבנים העות’מאניים שנבנו על גביה גורמים לבעיות סטטיות חמורות בקמרונות ובאומנות תומכות.
המכלול כולו מתאפיין בבליה מסיבית של חומרי בנייה מקוריים (אבן וחומרי מליטה) הנובעת מסיבות כימיות-מכניות: רמת מלחים גבוהה כתוצאה מהקרבה לים; רמת לחות גבוהה; פגעי מזג האוויר (רוח, גשם, זיהום האוויר); מתחים מכניים, חוסר אלמנטים אדריכליים (חלונות, אומנות, קשתות, קמרונות), הללו נהרסו ככל הנראה בשלב הבנייה העות'מאנית ומקצתם נפגעו בשלב החפירות הנוכחי, והתפתחות מפגעים ביולוגיים (צמחייה, ירוקת ופטינות ביולוגיות) בתוך ועל קירות אבן כתוצאה משילוב של רמת לחות גבוהה, חומרי בנייה נקבוביים וחוסר תחזוקה.
שימור המצודה החל בשנות התשעים במקביל לחפירות הארכאולוגיות ופינוי מילויי העפר מתוך חללי המבנים הצלבניים. פעולות השימור הראשונות התמקדו בייצוב הנדסי של חלקי המצודה שנוצרו בהם בעיות קונסטרוקטיביות. פעולות השימור המבוצעות באתר כוללות תכנון תמיכות הנדסיות באולם האומנות וברחובות הדרומי והמזרחי. גראוטינג והחדרת עוגנים לקמרונות, שחזור אלמנטים אדריכליים (פתחים, אומנות, קירות, אבנים חסרות) וטיפול שימורי באבן ובטיח (ייצוב, ניקוי והשלמות). ההתערבות השימורית הנוכחית התבססה על הבעיות הפרטניות של כל מוקד פעולה, תוך ניסיון לשמור על אחידות עם אופי הפעולות שנערכו בעבר.
מוקדי העבודה בשנת 2003 מפורטים להלן:
אולם האומנות ("גרנדמוניר")
A - קמרונות i ו- p: חיזוק וגראוטינג
B - קיר האולם היפה: השלמות אבן, גראוטינג, כיחול ושימור פני אבן
C - אומנה 16: המשך שיחזור החלק העליון וסיתות אבני הקרניז
אולם האוכל ("קריפטה")
D - קיר דרומי: שחזור חלון
E - קיר מזרחי: השלמת אבן
F - עמוד מערבי: המשך עבודות שימור
אולם 7
G - ייצוב ראשוני והשלמות אבן בקיר בין אולמות 7-8
הרחוב הדרומי
H - שימור טיח צלבני
המשך הטיפול השימורי באתר מחייב התערבות שימורית בחלקי המתחם שעדיין לא טופלו, טיפול מקיף במפגעים הביולוגיים בכל חלקי המתחם והכנת תוכנית לתחזוקה כוללת.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
