בשנת 2005 הכריז ארגון אונסקו על קטע מתוואי דרך הבשמים, בשטחה של ישראל, אתר מורשת עולמית. ההכרזה כוללת קטעי דרך, אבני מיל, מספר חאנים ומצודות וכן ארבע משש הערים העתיקות אשר נבנו לאורך דרך זו: עבדת, ממשית, שבטה וחלוצה. כארבע שנים לאחר מכן, בליל ה- 5 באוקטובר 2009 נפגעה עבדת מוונדליזם. ההרס לאורך הרחוב המרכזי של הרובע הביזנטי ובאזור הכנסיות והמקדשים אשר בחלקו המערבי של האקרופוליס היה רב. קירות אבן הופלו או נמרחו בצבע, קשתות ועמודים הופלו ופריטים אדריכליים ייחודיים הושחתו. ההרס הפיזי והחזותי באתר היה גדול. העובדה שהאתר נכלל ברשימת מורשת עולמית תרמה לכך שממשלת ישראל העבירה תקציב לשיקום האתר. המשאבים שהוקצו יצרו הזדמנות לא רק לשקם את חלקי האתר הפגועים, אלא גם לחקר מעמיק של הממצאים ולתכנון של שימור ופיתוח רחבי היקף של האתר. לצורך עבודות השימור הוקם צוות משמרים בראשות אולגה פינקלשטיין מרשות העתיקות ושמואל זוחוביצקי מרשות הטבע והגנים. צוות התכנון כלל את המהנדסת לילה סוחנוב ואותי כאדריכל הפרויקט. את הפרויקט ניהלה אורית בורטניק, משמרת מחוז דרום של רשות הטבע והגנים.

 

התגובה הראשונית של הגופים אשר היו מעורבים בשיקום האתר הייתה, כי יש להחזיר את המצב לקדמותו, טרם ההשחתה. אולם עד מהרה הגענו למסקנה, כי הנזק שנגרם מביא עימו הזדמנות לדון בסוגיות מהותיות כגון: אותנטיות מול צרכים תיירותיים, מידת השחזור, באיזה אופן יוצג האתר לקהל ועוד. ברוב אתרי העתיקות המפותחים כאתרי תיירות, דיונים מסוג זה המתקיימים בדיעבד, נותרים תאורטיים בלבד ואינם משפיעים בסופו של דבר על האתר עצמו. במקרה של עבדת הייתה לנו אפשרות לערוך מחקר על שימור האתר, פיתוחו והצגתו לקהל בשנותיו כגן לאומי ולהטמיע את המסקנות בתכנון שיקומו.

 

בשלב הראשון ריכזנו מידע על החפירות הארכאולוגיות שנערכו בעבדת, משנת 1958 בראשותו של מיכאל אבי-יונה ומאוחר יותר בראשותם של אברהם נגב ואחרים. התברר, כי החפירות בשנים הראשונות נערכו ללא תיעוד מסודר, עובדה שהקשתה על תהליך הלימוד. הידע שנצבר במהלך העבודה התבסס על מספר מקורות: לימוד האתר עצמו וניתוחו, תצלומים היסטוריים מתקופות שונות וממקורות שונים, השוואה עם אתרים ארכאולוגיים אחרים בני אותה תקופה וטקסטים מגוונים. הארכאולוגית ד"ר טלי גיני-אריקסון ממרחב דרום של רשות העתיקות, אשר חפרה באתר ומתמחה באתרים הארכאולוגיים בנגב מהתקופה הרומית-ביזנטית, ליוותה אותנו לאורך כל הדרך. אפשר לומר, שגם כיום נותרו עדיין כמה סימני שאלה בדבר האותנטיות של חלקים שונים באתר.

 

בשלב השני עסקנו בניתוח השחזורים הקיימים באתר ובמידת אמינותם המדעית. בחנו עד כמה הם מתבססים על ידע ועל ניתוח של הממצא ועד כמה הם פרשנות חופשית של הארכאולוג, המשמר או המתכנן שעבדו במקום.

 

אחת הסוגיות המעניינות שהתמודדנו אתן נגעה לשחזורים משנות ה- 60' אשר נפגעו בפעולת הוונדליזם. עמודי הכנסייה הצפונית, לדוגמה, הופלו כמעט כולם על-ידי המשחיתים. שדרת העמודים הדרומית התאפיינה בזיזי אבן בראשי העמודים, שפנו אל הקיר הדרומי של הכנסייה. לאחר לימוד הנושא לעומקו הבנו, כי העמודים משוחזרים בצורה שגויה, כלומר, שאין למופע ה"משוחזר" שלהם אחיזה באדריכלות המבנה. הנחנו, כי חוליות הזיז שהונחו בראש העמודים הם שריד למקדשים אשר היו במקום לפני הקמת הכנסיות. יתרה מכך, אפשר לומר בשל הנתונים,שהם מעולם לא היו חלק ממבנה הכנסייה הצפונית. בשלב זה התחבטנו בשאלה, האם להשיב את עמודי הכנסייה למצב של שחזור שגוי? לבד מהידע המדעי שהיה בידינו ניצבו כעת שיקולים נוספים. לדוגמה, שדרת עמודי הזיז שהושחתה הפכה עם השנים לאחד מסמליה של עבדת. צילום שלה אף מופיע בשער העלון המחולק למבקרים בכניסתם לאתר, ומכאן, שאלנו האם בשחזור הכנסייה אנו נדרשים להתחשב במה שהציבור מכיר ומזהה עם האתר? שהרי כך הוא נראה מימיו הראשונים כגן לאומי. טענה נוספת שהועלתה מול הניסיון שלנו לצמצם את הפרשנות באתר הייתה כי כך הוא הוכרז על-ידי אונסקו למורשת עולמית וכל שינוי באתר עלול לפגוע בהכרזה זו.

 

דיון נוסף התפתח בעניין דמותו של הארכאולוג אברהם נגב, דמות מרכזית בארכאולוגיה של מדינת ישראל, שבין היתר, היה אחראי למרבית החפירות בעבדת ולשחזורים בה. האם למורשתו של הארכאולוג החופר יש משמעות היסטורית בפני עצמה? האם אנו נדרשים לדבוק בפרשנות שלו גם אם הבנתנו את האתר השתנתה לאורך השנים? סוגיה זו הייתה אולי המורכבת ביותר, שכן עבדת נקשרת בדמותו המיתית כמעט של אברהם נגב ובמחקריו רחבי ההיקף על העולם הנבטי.

 

הפתרון לכנסייה הצפונית כמו לכלל האתר היה משולב. בראש ובראשונה פורקו החומרים הפוגעים באתר, אשר היו בשימוש בשחזורים של שנות ה- 60 עד ה- 90 (מוטות ברזל, בטון וכד'), והוצאו ממנו. השחזור נעשה בחומרים מתאימים לבנייה המקורית: אבן גיר, שיש וחומרי מליטה על-בסיס סיד. בפעולות השימור שבאו כתגובה לוונדליזם באתר ביקשנו ליצור הבנה טובה יותר של שרידי העיר הייחודית והמרתקת הזו, בכך שהמעטנו בפרשנות שאינה נסמכת על ידע.