spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


ירושלים
העיר החדשה
סקר אתרי עתיקות נבחרים בעיר החדשה, נספח לתכנית מתאר (דוח מס. 4 בתכנית מתאר מקומית ירושלים 2000).
שם המזמיןעיריית ירושלים
משךינואר – דצמבר 2003
מבצעים אדר' שחר פוני
יוחנן (ג'ון) זליגמן
 
מטרת סקר האתרים הארכיאולוגיים בירושלים היתה ליצור בסיס מידע ארכיאולוגי עדכני וזמין לציבור הרחב ולציבור המתכננים כחלק מתוכנית המתאר החדשה. בסקר נבחנו היבטים שימוריים, סביבתיים וגיאוגרפיים ונוסחו מסקנות והמלצות לשימור ופיתוח כל אתר.
 
האזור הנסקר וגבולותיו:
העבודה נערכה בתחום המוניציפלי של ירושלים, להוציא שטחה של העיר העתיקה. באזור הנסקר מצויים שימושי קרקע שונים: שטחים בנויים ופתוחים וכאלה המיועדים לבנייה.

 
"אתרי עתיקות מיוחדים":
בשל מאפייני ההתפתחות האורבנית של העיר וחסמים כלכליים לא ניתן להציג את כל האתרים הארכיאולוגיים לציבור. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להגדרת האתרים המיועדים לשימור והצגה באתרם (in situ) ואלו לשימור והגנה ללא הצגה לקהל.

 
בחירת האתרים
במאגר המידע של רשות העתיקות רשומים 1800 אתרים בשטחה של ירושלים. כ-550 מהם בעיר העתיקה. ישנם אתרים שבהם ניתן להבחין בחציבה בסלע בלבד וישנם אתרים מונומנטליים דוגמת הר הבית.
במהלך העבודה היה עלינו לקבוע אלו מהאתרים הם בעלי ערך תרבותי גבוה לדעתנו. האתר החשוב ביותר בירושלים הוא ללא ספק העיר העתיקה. ברור היה שזו מחייבת התייחסות נפרדת. הוחלט אם כן שהנספח יכלול אתרים המצויים מחוץ לחומות העיר העתיקה.

 
קריטריונים להערכה ובחירה של אתרים:
בכדי לאפשר בחירה שכזו היה צורך לקבוע קריטריונים שישמשו כלי להגדרת נכסי התרבות החשובים ביותר לשימור ולהצגה. ועדת היגוי של רשות העתיקות בחרה 120 אתרים שהם כ-10 אחוזים מכלל האתרים בעיר החדשה.

הקריטריונים המנחים היו:
1. תקופה – אלו הם האתרים המייצגים ביותר את תקופתם. ראינו חשיבות לייצוג של כל התקופות.
2. נדירות - אתרים שיש לשמרם כמרכיב ייחודי במגוון המורשת התרבותית.
3. תעוד - אתרים שהתיעוד או הספרות ההיסטורית על אודותם הם בעלי ערך כשלעצמם.
4. מקבץ - אתרים שערכם קשור במכלול מסויים.
5. השתמרות - רמת ההשתמרות של האתר.
6. פוטנציאל ארכיאולוגי - אתר עם פוטנציאל גבוה לחשיפת ממצאים ארכיאולוגיים בעתיד.
7. מדע - אתרים שערכם גבוה בשל חשיבותם למחקר.
8. תרבות - אתרים בעלי חשיבות דתית או חברתית.
9. טכנולוגיה - אתרים שבהם קיים ייצוג להתפתחות טכנולוגית.
10. פגיעות - אתרים הנתונים לסכנת פגיעה בשל מיקומם הגיאוגרפי או בשל מצב השתמרות החומר.

 
בחינת האתרים לפי קריטריונים נבחרים:
במבוא לדוח, מוצגות תוצאות של בחינת האתרים המיוחדים לפי ארבעה קריטריונים:
סוג הממצא: חורבות, מנזרים, מתקני תעשייה, שרידי חומות, מערכות מים.
שימור ותחזוקה: מידת הצורך ורמת הדחיפות בביצוע עבודות שימור.
הקשר סביבתי: חלוקה עקרונית של האתרים לפי הקשרם הסביבתי:
א. אתרים שבהם הממצא קיים בתוך מבנה מקורה.
ב. אתרים שבהם הממצא בתוך מתחם סגור (אבל תחת כיפת השמים), בשטח פרטי או בשטח המופעל כאתר תיירות.
ג. אתרים המצויים בשטחים פתוחים בלב המרקם האורבני, אתרים שאינם מגודרים או שהם מגודרים אך אינם מתוחזקים דרך קבע.
ד. אתרים המצויים בשולי המרקם האורבני.
ה. אתרים בשטח פתוח ואתרי חקלאות מסורתית.
תיירות: סוג הביקור, הן הקיים והן הצפוי לאחר פיתוח האתר, כגון צליינות, ביקור באתר במסגרת ביקור בשטח נוף פתוח.

 
תכולת כרטיס סקר:
1. נתונים גיאוגרפיים וסטטוטוריים
שם האתר:
שם האתר הוא על פי הגירסה העברית המופיעה בסקר הארכיאולוגי שנעשה בירושלים. בצד השם העברי, מופיע השם הלועזי הלקוח אף הוא מתוך 'סקר ירושלים'.
שמות אחרים: שמות נוספים, השם בערבית (במקרה והאתר נושא שם עברי), שמות עממיים.
מספר האתר: האתרים מוספרו לצורך הסקר לפי מיקומם הגיאוגרפי מצפון לדרום.
נ.צ.: נקודת הציון על פי הרשת הישראלית הישנה. נקודת הציון צוינה לפי 'סקר ירושלים'.
גוש: ציון הגושים (בת.ב.ע., לפי מערכת מנור"ה).
הכרזת אתר עתיקות: על פי הגדרות חוק העתיקות התשל"ח – 1978, סעיף 1(3): "אתר עתיקות" – שטח המכיל עתיקות שהמנהל הכריז עליו לפי סעיף 28(א')" הכרזה זו מתפרסמת ב"ילקוט הפרסומים".
רשות העתיקות: מס' האתר בסקר המצאי של רשות העתיקות.

 
2. ההקשר הסביבתי
תוכנית האתר:
תוכנית הממצא הארכיאולוגי הבנוי, כפי שמופיע בפרסומי האתר השונים. במקרה של היעדר תוכנית ניתן צילום של ממצא מיוחד באתר.
צילומים: מבט כללי, הקשר סביבתי, טכנולוגיית בנייה.
סימון בתצ"א: סימון מיקומו המדוייק של האתר בתצלום אוויר.

רחוב/כתובת: הרחוב הסמוך לאתר.
סוג השרידים: תיאור תמציתי של סוג השרידים, לדוגמה: שרידי מבנה, כנסייה, מנזר, מערת קבורה, בור מים.
ההקשר הסביבתי: סיווג של מכלול האתרים לארבעה הקשרים סביבתיים. כל אתר מוגדר על פי אחת ההגדרות הבאות:
א. אתרים שבהם הממצא קיים בתוך מבנה מקורה.
ב. אתרים שבהם הממצא בתוך מתחם סגור, בשטח פרטי או בשטח המופעל כאתר תיירות.
ג. אתרים המצויים בתחום שטחים פתוחים בלב המרקם האורבני.
ד. אתרים המצויים בשולי המרקם האורבני.
ה. אתרים בשטח פתוח ואתרי חקלאות מסורתית.
יחס אתר – סביבה: תיאור הקשר הפיזי והוויזואלי בין האתר לסביבתו היום. האם האתר משתלב היטב בפיתוח הסביבה הקרובה או שמא 'מנותק' מסביבתו ומהווה מעין 'חלל' בלתי מטופל במרקם האורבני?
נגישות: הנתון מתייחס להערכת אפשרותו של אדם ממוצע להגיע בכוחות עצמו לאתר, וכן להערכת אפשרות הגישה ברכב. כמו כן מתוארת 'זמינות הביקור' כמונח המציין את מידת האפשרות לבקר באתרים הסגורים לביקור בימים/שעות מסויימים.
ייעוד המקום: הייעוד המוצע לאתר, לדוגמה: 'אתר ארכיאולוגי פתוח', 'כנסייה פעילה', 'תצוגה לקהל בתוך מבנה'.
בעלות: ציון בעלי הקרקע: מדינת ישראל, פרטית.
מפעיל המקום: רשות הטבע והגנים, משרד הדתות, מוסדות כנסייתיים.
שימוש היום: תיאור השימוש הנעשה בשטח היום.
גודל: תיאור גודל האתר וציון השטח בדונם.
ניצפות ותיצפות: המונח ניצפות מציין עד כמה האתר ניתן לצפיה מסביבתו הקרובה או הרחוקה. המונח תיצפות מציין עד כמה ניתן לתצפת מהאתר על סביבתו הקרובה או הרחוקה.
מיקום (סימון במפה): סימון גרפי של מיקום האתר על מפת הסביבה הקרובה.
תיאור הממצא הבנוי: תיאור מפורט של הממצא הבנוי שנחשף באתר. התיאור נלקח ועובד מפרסומים שונים: כתבי עת מדעיים שונים, סקרים ותיקי חפירה מדעיים, מנהלתיים ומנדטוריים.

 
3. ארכיאולוגיה ושימור
חפירות:
שמות הארכיאולוגים שחפרו באתר לפי הסדר הכרונולוגי של החפירות.
תקופות: ציון התקופות שזוהו באתר.
רמת (גובה) השתמרות: היחס בין חלקי המבנה ששרדו ונחשפו לבין גודלו המשוער של המבנה בשלמותו (בעבר). סעיף זה אינו מתייחס למצב ההשתמרות הפיזית של המבנה, כגון יציבות הקירות ומצב הטיח.
ממצא מיוחד: התייחסות לאלמנט בנוי יוצא דופן, וכן לממצא 'קטן'.
פוטנציאל לחפירה עתידית: הערכה בנוגע לפוטנציאל לחפירה עתידית. נלקחו בחשבון גורמים שונים כדוגמת היקף החפירות שכבר בוצעו, חשיבות האתר מבחינה המדעית, מגבלות פוליטיות/סביבתיות, בעלות ובנייה חדשה. ציון '1' מציין פוטנציאל נמוך מאוד וציון '5' מציין פוטנציאל גבוה מאוד.

מצב השתמרות: סעיף זה כולל: הערכה כללית של מצב ההשתמרות של האתר בעת הביקור בו.
תיאור עבודות השימור שבוצעו בעבר על ידי רשות העתיקות או גופים אחרים.
פירוט, עד כמה שניתן, של פעולות השימור הנדרשות באתר: ייצוב, שיקום, פיתוח.
טכנולוגיות: תיאור חומרי הבנייה ואלמנטים נוספים: פסיפסים, פרסקאות, מערכות ניקוז.
מידע נוסף: מידע הקשור להיסטוריה מאוחרת ועניינים אחרים שאינם ארכיאולוגיה.

 
מסקנות:
1. ניתוח ועיבוד הנתונים שנאספו למסקנות והמלצות לשימור ופיתוח האתר.
2. הערכת האתר על פי קריטריונים ערכיים ופיזיים-סביבתיים.
ניתנה הערכה בנוגע להיתכנות תיירותית של האתר: סוג התיירות (לאומית, עירונית ושכונתית) והיקפה, רמת היתכנות (גבוהה מאוד, גבוהה, בינונית, נמוכה, נמוכה מאוד).
הערכה כללית ומתן המלצות לפעולות השונות הראויות והנדרשות להתבצע באתר.
ציון היחס בין האתר לאתרים סמוכים: יחס תקופתי (לדוגמא: מכלול אתרים ביזנטיים), פונקציונלי (לדוגמא: מערות קבורה), ויזואלי (אתרים הניצפים זה מזה), לשם תכנון פיתוח מכלול אתרים וכן לשם תיירות נושאית.

 
מקורות: ציון ביבליוגרפי של הפרסומים השונים של האתר.
 
הסקר פורסם כנספח לתוכנית מתאר מקומית ירושלים 2000 (דוח מס. 4) והוא זמין לציבור באתר רשות העתיקות: http://www.antiquities.org.il/InfoArchiologyList.asp



לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
דוגמה לכרטיס אתר.

דוגמה לכרטיס אתר.

דוגמה לכרטיס אתר.


פרוייקטים נוספים באתר / בעיר
 חקל דמא - סקר פיזי הנדסי של מתקן קבורה מהתקופה הצלבנית
 חומת העיר העתיקה - סקר פיזי-שימורי
 מוזיאון אסירי המחתרות - סקר ותיעוד 'בית השוטר'
 העיר העתיקה ואגן העיר העתיקה - סקר מונומנטים נבחרים
 ליפתא - סקר אורבני ראשוני


site built by tetitu
 קרדיט