| ירושלים |
| מוזיאון אסירי המחתרות |
| סקר ותיעוד 'בית השוטר' |
| שם המזמין | משרד הביטחון - יחידת המוזיאונים |
| משך | מרץ – אפריל 2006 |
| מבצעים |
אדר' פאינה מילשטיין
מהנדסת יעל רוזנטל
מהנדסת ירדנה אתגר
|
סקר ותיעוד 'בית השוטר' נערכו במסגרת עבודות שיקום במוזיאון אסירי המחתרות הנמצא ב'מגרש הרוסים', ירושלים. העבודה כללה סקר פיזי הנדסי וכן תיעוד היסטורי ואדריכלי כדי ליצור בסיס ידע עדכני לצורך תכנון ההתערבות השימורית במבנה.
'בית השוטר' הוקם בימי המנדט הבריטי, בין השנים 1939-1936, ושימש למגורי המפקח הכללי על בתי הסוהר בארץ ומכאן שמו. בשנות ה-50 של המאה הכ' פלשו למבנה שתי משפחות שערכו בו שינויים כדי להתאימו לצורכיהם. במשך תקופה קצרה אף שימשה הקומה השנייה משרד למנהל המוזיאון. היום המבנה נטוש.
תיאור המבנה
המבנה מלבני (11.5 X 5.5 מ', גובהו כ-7.5 מ') בן שתי קומות, עשוי מבטון מזוין, פלדה ואבן ירושלמית. החזיתות מתאפיינות בעיצוב סימטרי. שלבי בנייה ניכרים בחזיתות הצפונית והדרומית.
סגנון המבנה מושפע מהארט-נובו. בין פרטי המבנה שלהם ערך ארכיטקטוני יש לציין את שער הכניסה המתפרס כמעט לרוחב כל החזית הראשית. השער מעוצב כפרסה שבמרכזה פתח מלבני. השער ופתחו מעוטרים במעין הלבשות בטון עבות עם טראצו; פרטי טראצו שולבו גם בעיצוב פתחי החלונות, הדלתות ומשטחי הכניסה. ריצוף הפנים במבנה עשוי אריחי בטון מצוירים. פרטי חלונות הקומה הראשונה (מימי המנדט) עשויים פרופיל בלגי ומרזבי פלדה מסוגננים. מכל מים עשוי פלדה ניצב על גג המבנה ועיצובו טיפוסי לשנות ה-30 של המאה הכ'.
טכנולוגיית הבנייה
קיימים הבדלים בטכנולוגיית הבנייה בין קומת הקרקע לקומה הראשונה. הקירות בנויים מבטון מזוין ואבן ירושלמית; עוביים בקומת הקרקע 33 ס"מ ובקומה הראשונה 27 ס"מ. התקרות עשויות פרופילי פלדה ובטון מזוין; עוביין בקומת הקרקע 31 ס"מ ובקומה הראשונה 20 ס"מ. הגג שטוח מבטון מזוין, עם יריעות איטום ביטומניות, כנראה פעולת שיקום מהעשורים האחרונים. תוספות הבנייה ממערב למבנה עשויות מבטון חשוף בעובי של 11–15 ס"מ, התוספת מדרום-מערב מקורה בגג רעפים.
מצב השתמרות
תוכניות המבנה המקורי השתמרו ברמה גבוהה. השתמרו בו פרטים ארכיטקטוניים מקוריים. עם זאת, השינויים שנערכו במבנה בשנים האחרונות גרמו להרס של אלמנטים אדריכליים, והיעדר תחזוקה הולמת לאורך השנים דרדרה את המבנה למצב סכנה. חלונות העץ בקומת הקרקע אינם מקוריים — עבודת הנגרות מחקה את צורת החלונות של הקומה שמעליה.
במבנה הובחנו כמה רמות השתמרות: רטיבות בקירות קומת הקרקע גורמת להתנתקות שכבת הטיח מהבטון; איטום הגג לקוי ולכן חודרים מים בכל שטחו; הבנייה המאוחרת (חלקו המערבי של המבנה) מרושלת וגורמת לבעיות קונסטרוקטיביות; קיימים סדקים במקומות מפגש בין חומרים (סדקים אלו אינם דורשים טיפול מיידי).
תמצית הנחיות והמלצות
התיעוד ההיסטורי והארכיטקטוני, יחד עם הסקר ההנדסי שבוצעו באתר, מספקים היום מסגרת לקבלת החלטות תכנוניות במבנה ובסביבתו הקרובה. השמשת המבנה ותחזוקתו השוטפת הם המפתח להבטחת המשך קיומו. הומלץ לשמור על אופי המבנה ועל צורתו החיצונית, וכן על שלמותן של החזיתות המזרחית, הצפונית והדרומית. הומלץ לפרק את תוספות הבנייה החדשות (סגירות בטון משנות ה-60 של המאה הכ') ולבנותן מחדש בהתאם לפרוגרמה מוצעת, וכן להשיב פתחים חסומים למצבם המקורי.
כדי להגן על המבנה מחדירת מי גשם ומרטיבות יש צורך בניקוז היקפי של יסודות המבנה. הומלץ להסדיר ניקוז של פני השטח בסביבתו הקרובה של המבנה. מבחינה אדריכלית הומלץ לרצף רצועה בהיקף המבנה, שתשלים את ריצוף הטראצו הקיים במזרח. דרושים תיקוני טיח בקירות במקומות שבהם נוצרו סדקים עקב מפגש בין חומרים. בכל הקשור לטיפול בגג, דרושה השלמה של הסקר לאחר שיותקנו תמיכות ויוסר הטיח מתקרת המבנה; בהתאם לממצא ניתן יהיה לקבוע את אופן הטיפול הרצוי. נוסף על כך, שיקום הגג יכלול יצירת שיפועים לניקוז ואיטום פני שטח.
נכון להיום, טרם בוצעו עבודות לשימור, שיקום ופיתוח של המבנה בשל חוסר תקציב.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
