spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


זנקלה
חורבת זנקלה
תכנון ראשוני לאתר
שם המזמיןמשפחת שושני
כתובתגוש 29708, חלקה 25
מבצעים אדר' אבי משיח
אדר' יהונתן צחור
 
חורבת זנקלה היא אתר עתיקות מוכרז, המצוי בגבעת מַשָּב שבתחום המועצה האזורית מטה יהודה. הגבעה נישאת לגובה 662 מטר ומראשה תצפית נוף אל אזור השפלה ואל מישור החוף. על מורדותיה הדרומיים הוקמה אנדרטת פורצי הדרך לירושלים. מדרום לגבעה נמצא כביש מספר 1, ירושלים – תל אביב ומחלף שורש. מצפון לגבעה משתרע פארק יצחק רבין. עד מלחמת העצמאות (1948) שכן על גבעה זו כפר קטן בשם ח'רבת א-זנקלה. ממבני הכפר נותרו שרידיו של מבנה אחד. מדרום לאתר עובר כביש 1 ירושלים – תל אביב, ומצפון דרך דיפנבייקר שפרצה קק"ל בפארק יצחק רבין.
 
בעלי הקרקע ביקשו לשמר את המבנה ההיסטורי העיקרי ששרד בראש הגבעה ולפתחו. את התכנון המוצע ערך מינהל שימור ברשות העתיקות. בתכנון ביקשנו להדגיש את ערכי המבנה ההיסטורי ואת טכנולוגיית הבנייה שלו. זאת, על ידי ייצוב פיזי של השרידים, שימורם והסרת תוספות מודרניות הפוגעות באותנטיות שלו. סקר הנדסי-שימורי של המבנה ערך מהנדס יעקב שפר.
 
הקשר סביבתי אורבני
 
גבעת משב מוקפת שלושה יישובים שהוקמו סמוך למלחמת העצמאות: שואבה, שורש ונווה אילן. המושב שואבה נקרא על שם "בית המשאבות העליון" אשר נבנה בשנת 1936 כמבנה מבוצר, שהיה חלק ממערך אספקת המים לירושלים. מושב נווה אילן נכבש ויושב מספר פעמים, מתנשא על גבעה מצפון מערב לגבעה. את מושב שורש הקימו בספטמבר 1948 עולים ממזרח אירופה ותנועת ה"עובד הציוני". אתרי הנצחה ומורשת ביטחון פזורים בסביבה. ממזרח לגבעת משב נמצא חניון יום על שם פורצי הדרך לירושלים ולהנצחת גדוד 6 של הפלמ"ח. ממערב נצפית "שיירת המשוריינים מתש"ח", על גבעת משב נמצא "משלט 1" ולא רחוק ממנו בנווה אילן נמצא "משלט 2". מדרום לצומת שורש נמצאים שרידי הכפר הערבי סריס שנכבש באפריל 1948 ונחרב.
 
תיאור היסטורי-ארכאולוגי
 
בשנת 1863 עבר ויקטור גרן בכפר סריס. הוא כינה את הגבעה "הר שעיר", משום שזיהה אותה כחלק מגבולות שבט יהודה: "וְנָסַב הַגְבוּלמִבַעֲלָה יָמָה אֶל הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל כֶתֶף הַר יְעָרִים מִצָפוֹנָה הִיאכְסָלוֹן")יהושע טו,י(.

בשנת 1874 דיווח הארכאולוג שארל קלרמון-גנו על מציאת עמוד אבן עתיק במערה הסמוכה למקום המכונה "זונוקלה", המופיעה במפת ואן דה-ולדה (1858) כ"חורבת סריס".

במפת הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund - PEF) מ-1880 מצוין האתר כחורבה בשם "זונוקלה", הממוקמת מצפון לסריס. מכאן ששמה של החורבה זנקלה ידוע כבר מהמאה ה-19.
 
מתצלומים היסטוריים אפשר ללמוד, כי עד שנת 1917 הגבעה לא הייתה מיושבת. מכאן שהכפר הערבי או מבני חווה חקלאית הוקמו במקום רק לאחר שנה זו. הכפר שימש עד מלחמת 1948.
 
כיום מצוי האתר בתא שטח בן 120 דונם, שייעוד הקרקע שלו הוא חקלאי- נופי. ייעוד זה נועד לשמור עליו כשטח פתוח וכמוקד נופי.

בדצמבר 2006 נערך סקר ארכאולוגי ראשוני בגבעת משב. בסקר זה אשר ערכה  אלה נגורסקי, נמצאו 15 ציונים של שרידי מבנים וקירות קדומים המבצבצים מהקרקע, וכן מערה חצובה שאת פתחה מעטרת קשת אבן. כמו כן התגלו 4 בורות מים מטויחים.

ערכים סביבתיים. האתר ממוקם על גבעה בעלת יתרון טופוגרפי-אסטרטגי בשליטה על הדרך לירושלים. הוא מצוי בסביבה טבעית, בתא שטח לא מפותח, בלב אזור המתאפיין בתשתיות ארציות, דרכים ויישובים. נוף מרהיב נשקף מהגבעה לכיוון מערב, אל השפלה וגוש דן עד הים.
 
ערכים היסטוריים תרבותיים. האתר וסביבתו הם עדות לנוף תרבות חקלאי קדום, הכולל טרסות, בורות מים וצמחייה מקומית.

גבעת נווה אילן הסמוכה ותחנת המשאבות הם מכלול היסטורי חשוב במורשת הקרב של מלחמת העצמאות והעלייה לירושלים. האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים ו"משלט 1" המצויים באתר הם מרכיב מרכזי בשימור מורשת זו והנצחתה.

האתר על מכלול השרידים שבו, מספר את ההיסטוריה של המקום, לפני הקמת מדינת ישראל ואחריה, על השינויים החברתיים וההתיישבותיים שהוא עבר.

מבנה היסטורי בראש הגבעה. המבנה הוקם על מדרגת סלע טבעית, מעל מערה טבעית שהורחבה, בטכנולוגיות בנייה אופייניות לעשורים הראשונים של המאה ה-20. גדמי הקירות מתאפיינים בבניית אבן לא סדורה, עם קליני אבן גדולים, ועליהם שרידי טיח צמנטי. הקיר המזרחי השתמר במלוא גובהו. נותרו בו שרידי גומחות וטיח. בפינה הצפונית-מזרחית של המבנה נותרו שרידי תקרה וריצוף אבן. הקיר הצפוני השתמר בחלקו. הותקן בו חלון מקושת, וניכרים בו שרידי גומחה וטיח פנים.

בפינה הצפונית מזרחית של המבנה שרידי תקרה שטוחה בבניית דבש, שנתמכה על ידי רלסים או קורות פלדה שהונחו מצפון לדרום. ניתן להתרשם עדיין מעוביה המקורי של התקרה שניגשה לקיר המזרחי, מהטיח שבין התקרה לקירות ומראש הקיר המזרחי (קופינג), הבולט מעט מעל גובה התקרה. 
 
במבנה ניכרת התערבות מודרנית: שרידי טיח צמנטי בקיר המערבי ובסף החלון אריחי טרצו. קיר בטון מחופה אבן מקיף את המבנה ותומך בו.
 
בכניסה למערה אפשר להבחין בקשת ובקיר מודרניים. למערה שני חללים, המזרחי קצר והמערבי ארוך. עמוד בטון שנועד לחזק את קיר המבנה, חודר דרך פתח עגול בתקרת המערה.
 
הצעת תכנון לשימור האתר ולפיתוחו

מטרת התכנון היא להתוות את עקרונות השימור של השרידים הארכאולוגיים וההיסטוריים ואת עקרונות הפיתוח של המבנה ההיסטורי בראש הגבעה כחלל להדרכה ולהמחשה במקום.

עקרונות ההתערבות שנוסחו בעבודת התכנון הם:
 
שימור המבנה בסביבתו ההיסטורית: שיקום נוף התרבות החקלאי הקדום וטיפוחו - טרסות, בוסתנים ובורות מים סביב המבנה.
 
שימור המבנה ההיסטורי: ייצוב גדמי הקירות ושימורם על ידי הסרת צמחייה, איטום ראשי הקירות, מילוי מישקים, מילוי של ליבת הקירות והשלמתה בחומר מליטה על בסיס סיד.
 
הדגשה של טכנולוגיית הבנייה באבן: הבלטת אופי הבנייה של  קירות האבן, הפתחים, הגומחות והקשתות במבנה ההיסטורי.
 
הסרת הקיר המודרני סביב המבנה ההיסטורי על פי המלצת מהנדס השימור. קיר זה מסב נזק למבנה ומאיץ את הידרדרות מצבו הפיזי.
 
קירוי המבנה ההיסטורי: שימוש בחומרים ובקונסטרוקציה מודרנית באופן שאינו מעמיס על המבנה ומזיק לו.
 
ניתוק בין החדש לבין הישן: שימוש בחומרים מודרניים המובחנים מהחומר ומהמסה של המבנה ההיסטורי, כדי להדגיש את ההיסטורי מול התוספות החדשות ולהפך. 
  
 
רשימת מקורות

גרן ו. 1868. תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ – ישראל. כרך ראשון: יהודה(א) תרגם מצרפתית חיים בן עמרם. הוצאת: יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"ב 1982.
זיו י. 2001. שלוחת המשלטים. מאתר http://www.yad-leyuval.org.il/more2001.htm.
מפת PEF משנת 1880 :PEF1880-017sheet_XVII.jpg.
 Clermont - Ganneau C. 1874. Archaeological Researches un Palestine During the Years 1873-1874. Vol II. Translated by Macfarlane J. Palestine Exploration Fund, London 1896.


לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
1. מפת התמצאות

2. מפת הקרן לחקר ארץ ישראל, 1880

3.תצלום אוויר, 1917

4. חזיתות המבנה

5. מבטים אל המבנה

6. עמוד הבטון החודר לחלל המערה

7. הצעת תכנון עקרונית להתערבות במבנה

8. הצעת תכנון למסלול ביקור באתר


site built by tetitu
 קרדיט