| תל אבל בית-מעכה |
| תל אבל בֵּית-מַעֲכָה |
| תכנון ראשוני להקמת גן ארכאולוגי-חינוכי בתל |
| שם המזמין | עיריית מטולה |
| מבצעים |
אדר' נוף עידו רוזנטל
אדר' יערה שאלתיאל
|
תל אבל בית-מעכה נמצא באצבע הגליל, כ-2 ק"מ מדרום למטולה (איור 1).
מטרת הפרויקט
פרויקט תכנוני זה נועד לבחון אפשרות להקמת גן ארכאולוגי-חינוכי בתל אבל. הוא כולל סקירה היסטורית-ארכאולוגית של האתר והצעה ראשונית לשימור התל ופיתוחו.
תיאור האתר
תל אבל ("בית מעכה", בשמו המקראי) היה מיושב מתקופת הברונזה הקדומה ועד המאה ה-20. התל ניצב על שלוחה גירנית בולטת, המשתפלת דרומה לכיוון עמק החולה, ונחל עיון מקיף אותו משלושה עברים. לשלוחה שתי פסגות המתנשאות כ- 50 מ' מעל סביבתן. לרגלי התל נמצא אזור מתון ובו שפע של מעיינות עונתיים, אשר שימשו להשקיית הגידולים החקלאיים לאורך ההיסטוריה.
התל מנותק פיזית מאתרים אחרים בסביבתו. עם זאת, הוא נצפה היטב מתצפיות מוסדרות ברכס ממערב לו: תצפית דדו, מצפה בניה ומצפור רותם. ביישובים שבסביבת התל קיימים מספר אתרי עניין, ובהם אתרי מורשת כחצר תל-חי, אתרים ארכאולוגיים בלתי מפותחים ומוזאונים.
בקרבת התל נמצא מסלול הטיול הפופולרי לנחל עיון ומפל התנור.
תיאור היסטורי-ארכאולוגי
תקופות הברונזה - בתקופת הברונזה הקדומה שכנה במקום עיר כנענית, ולאחר מכן בתקופת הברונזה התיכונה נבנתה במקום עיר בצורה. בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה זו עיר מרכזית.
העיר מוזכרת בכתובות מצריות כאחת הערים שכבש פרעה תחותמס השלישי.
מאה 10 לפנה"ס – מהסיפור המקראי ידוע כי שבע בן-בכרי, המורד בבית-דוד, הסתתר בה. הוא הומת בידי אנשי העיר כדי להפסיק את המצור שהטיל עליה יואב בן-צרויה, שר צבאו של דוד (שמואל ב כ).
תחילת המאה ה-9 לפנה"ס – העיר הישראלית אבל בית-מעכה נכבשה בידי בן הדד מלך ארם, לבקשתו של מלך יהודה, אשר ביקש לנקום על ניסיונו של מלך ישראל לכבוש את יהודה (ספר מלכים א טו).
מאה 8 לפנה"ס – העיר נכבשה בידי תגלת פלאסר ה-3 מלך אשור, בעקבות סכסוך ישראל-יהודה-ארם (מלכים ב ט"ו וכן בכתובות אשוריות מימי תגלת פלאסר ה-3).
בתקופה ההלניסטית והרומית התקיימה במקום עיר גדולה.
אזכור ראשון של הכפר הערבי אַבִּל אַל-קַמְח (משמעות השם בערבית: "אחו של חיטה") קיים מן המאה ה-13 לספירה בכתביו של הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאוי. (איור 2)
ערב מלחמת 1948 מנה הכפר כ-360 נפשות שחיו במבני בוץ, אבן ובטון, ואשר התפרנסו ברובם מעבודת אדמה. שטחי גידול של חיטה ושעורה הקיפו את השטח הבנוי של הכפר. בגלל שפע המים בעמק שלמרגלות התל, נהגו תושבי האזור לכנות את הכפר "אבל אל-מיה" (כלומר: "האחו של המים"). הכפר ניטש, כנראה, לאחר נפילת צפת הערבית.
בתמ"א 8 - תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף משנת 1981 - מסומן התל כשמורת נוף.
כיום יש בראש התל עמדת תצפית של צה"ל ובנויות בו תעלות קשר מיושנות ועמדות מבוצרות.
הערכת המשמעות התרבותית
תל אבל הוא אתר נוף תרבות. ייחודו כתל מקראי (נכון לזמן עריכת עבודה זו) הוא העובדה כי לא נחפר*, וככזה הוא אחד התלים הבודדים שנותרו בארץ.
אבל בית-מעכה מוזכרת במקרא שלוש פעמים בתיאור מהלכים מדיניים, סכסוכים פנימיים ואזוריים מלפני 3000 שנה. העיר מוזכרת גם במקורות חוץ מקראיים.
על התל ריכוזי פריחה עונתית בחלקה אנדמית, דוגמת האירוס הנצרתי, הנמצא בסכנת הכחדה.
שיקולים בשימור האתר ובפיתוחו
• מהתל נקודת תצפית מרשימה על הסביבה. מפסגתו הצפונית של התל מתאפשרת תצפית פנורמית אל עמק החולה.
• ריכוזי פריחה על התל ומורדותיו, כולל מין אירוס אנדמי.
• אזכורי המקום במקורות יוצרים הזדמנות לדיון במהלכים מדיניים וצבאיים - אז והיום.
• האתר מנותק מבחינה טופוגרפית משמורת נחל עיון ומנותק מהעיר מטולה ע"י נחל עיון.
• אפשר להגיע בקלות ברכב פרטי אל מרגלות התל.
• מעבר מטיילים בשטח המטעים המקיף את התל בתקופה של הבשלת הפרי עלול לגרום נזק לחקלאים.
המלצות התכנית
התכנון הראשוני מציע לפעול בשני אתרים: בראש התל ובמצפה רותם הצופה עליו.
בראש התל מוצע פיתוח נופי, הכולל הסדרת תשתיות צה"ל הקיימות במקום, הגדרת חנייה, עמדת תצפית מקורה, שילוט והסדרה של מסלול הליכה בשטח הפריחה. (איורים 3, 4)
במצפה רותם – המצפה נמצא על רכס מנרה מדרום למטולה, וצופה באופן מיטבי אל חלקו המערבי של תל אבל, על עמק החולה, על רמת הגולן ועל החרמון. התכנית כוללת את הרחבת הדרך למעבר אוטובוסים, קירוי רחבת התצפית הקיימת, הסדרת שילוט פנורמי ותוספת שביל תצפית תחתון ובו עמדות תצפית והסבר בנושא נחלת שבט נפתלי, וכן הסבר כללי על ההיסטוריה של תל אבל בית-מעכה. (איור 5)
המלצות התכנון
1. להימנע מחפירה של התל.
2. ליצור זיקה בין תושבי מטולה לאתר ולהיסטוריה המקומית, באמצעות שיתוף בתהליכי התכנון והביצוע.
3. להנגיש לציבור את סיפורה של העיר אבל בית מעכה, ולהדגיש את המאבקים הפנימיים והאזוריים של עם ישראל בתקופת המקרא.
4. הרחבת הפיתוח במצפה רותם, כדי לקשור בינו לבין התל.
5. מיצוב התל כאתר פריחה ותצפית מעניין, שכדאי לבקר בו במהלך טיול בצפון. (איור 6)
מקורות
מזר ב' 1975. ערים וגלילות בארץ-ישראל: מחקרים טופוגרפיים-היסטוריים. ירושלים. עמ' 202-201.
תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף – תמ"א 8.
* עדכון: בשנת 2013 נערכה חפירה ראשונה בתל מטעם האוניברסיטה העברית, בראשות נאוה פניץ-כהן ורוחמה בונפיל מהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, ובוב מולינס מאוניברסיטת אזוסה פסיפיק בקליפורניה.
---------------------------
תקציר: ורד מתתיהו, פברואר 2016
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
