| בית שאן |
| סקיתופוליס |
| שימור שרידי גשר רומי |
| שם המזמין | רשות ניקוז ירדן דרומי |
| משך | מרס 2009 |
| מבצעים |
מהנדס יעקב שפר
אילן פחימה - מנהל פרוייקט
יורם סעד - ראש ענף ביצוע, ליווי מקצועי
עזרא תואיל
אילן דלאל
אלי ליברטי
דליה דלאל
אלכסנדר מצק
|
הגשר הרומי המכונה 'הגשר הקטוע' מצוי על אפיקו של נחל חרוד מצפון-מזרח לבית שאן, בקצהו של הגן הלאומי (איור 1).
פעולת השימור התבצעה כחלק מהפעולות להסדרת שביל נופי לאורכו של נחל חרוד.
הגשר נבנה בתקופה הרומית מעל נחל חרוד. אז הוביל את הבאים אל העיר דרך 'שער דמשק' (איור 2).
הגשר קרס ברעש האדמה שפקד את האזור ב 18 בינואר, שנת 749 לספירה.
אורכו היה בעבר כ-37 מ' ורוחבו כ-18 מ'. הוא נישא לגובה של כ-14 מ' מעל האפיק. שתי אומנות מרשימות בגודלן תמכו את הגשר במרכזו, הן נבנו בזווית של 131 מעלות. אחת האומנות נבנתה משלוש קשתות (איור 3), ושתי קשתות נוספות נבנו על גדות הנחל. מערכת זו נשאה שלושה קמרונות חבית.
בשנת 1993 ערך אינג' אדוארד קוליק מתחום שימור ברשות העתיקות סקר הנדסי של הגשר. בעקבות ממצאי הסקר יוצבה אומנת הקשתות באמצעות יציקת בטון.
בפרויקט הנוכחי טיפלנו בקיר הדרומי של הגשר, שלצדו עתיד לעבור השביל הנופי. הקיר השתמר בגובה של כ-10 מ', אולם התמוטטות הפן החיצוני שלו חשפה את הליבה, והאיצה את תהליכי הבליה וההרס (איור 4).
ליבת הקיר נבנתה מאבני גוויל גדולות – 'בולדרים', אבנים קטנות, אדמה וחומר מליטה. מי הגשמים שטפו במהלך השנים את חומר המליטה. צמחייה שהיכתה שורש בליבת הקיר אף היא תרמה להתערערות יציבותו. במקום נוצרה סכנה של נפילת אבנים.
מטרת הפרויקט הייתה, אם כן, לשמר את הקיר הדרומי, לעצור את תהליכי ההרס ולהסיר את הסכנה שנשקפה להולכים לצדו של הקיר.
פעולת השימור כללה:
ניכוש של צמחייה והדברה.
השלמת קטע מפן הקיר באבני גזית, שנמצאו במערום סמוך.
בניית דֶּבֶּש לתמיכת הליבה החשופה.
מילוי המישקים בחומר מליטה על בסיס סיד ובשברי אבנים (איור 5, 6).
במקום נדרשת תחזוקה שוטפת, שעיקרה: הדברת הצמחייה, השלמת חומרי המליטה, ניטור מצב ההשתמרות של שרידי הגשר ותחזוקת הניקוז בסביבתם.
-------
מרס 2009
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
