| בית שאן |
| סקיתופוליס |
| שימור פסיפס ב'רחוב הגיא' |
| שם המזמין | רשות העתיקות |
| משך | ינואר 2006 – ספטמבר 2006; ינואר 2007 – אפריל 2007 |
| מבצעים |
אילן פחימה - מנהל פרויקט
ג'ק נגר - רע"ן שימור אומנותי, ליווי מקצועי
יורם סעד - ראש ענף ביצוע, ליווי מקצועי
אירית בן חיים
אדוארד גוגידזה
יפה גנון
אוקטב רייכר
עפרה שטרית
|
העיר בית שאן העתיקה (ניסה-סקיתופוליס; סקיתופוליס; ביסאן) התפתחה למרגלות התל מהמאה הד' לפנה"ס. העיר חרבה ברעש אדמה בשנת 749.
שרידי העיר נחשפו בחפירה ארכיאולוגית שנערכה בין השנים 1988 - 1996 על ידי משלחת מטעם האוניברסיטה העברית בראשותם של פרופ' יורם צפריר ופרופ' גדעון פרסטר ועל ידי משלחת מטעם רשות העתיקות בראשות ד"ר גבי מזור.
בין השנים 1995 - 2004 נערך פרויקט שימור מסיבי באתר, ומשנת 2004 ואילך מתקיימת בו תחזוקת שימור.
'רחוב הגיא' משתרע בין 'שער דמשק' לבין המרכז העירוני של העיר הרומית, אורכו 675 מ' ורוחבו 8 מ'. הרחוב שהוקם בתוואי נחל עמל שימש למסחר. משני צדי הרחוב היו חנויות שחזיתותיהן נפתחו אל סטווים. אלו התאפיינו בשדרת עמודים, כותרות בסגנון קורינטי וגגות רעפים.
הסטיו הצפוני של 'רחוב הגיא' נחשף ברובו בשנת 1992. רצפת הפסיפס ששרדה בחלקו המערבי של הסטיו מתוארכת למאה הו' לספירה. היא מעוטרת בדגמים גיאומטרים בגוונים של לבן ושחור, ותעלת ניקוז קדומה חוצה אותה. מאז החפירה הארכיאולוגית, ניצב הפסיפס חשוף לתנאי הסביבה ולפגיעות מכניות, מעשה ידי אדם. בתחילת העבודות, 14 שנה לאחר חשיפתו, נמצא הפסיפס במצב השתמרות ירוד.
הבעיות שזוהו הן:
- התקלפות פני האבן
- התגבשות מלחים על פני השטח
- התנתקות של אבני הפסיפס (Tesserae)
- אבדן אבני פסיפס
- סדקים פעילים
- שקיעה של הפסיפס
- השתרשות צמחייה
- ניתוק של שכבות הפסיפס
- קטעים חסרים (lacuna)
- שוליים לא יציבים
- הגורמים העיקריים לבליה הם:
- חשיפת הפסיפס לשינויי טמפרטורה
- ניקוז לקוי
- היקוות מים באזורים השקועים
- חלחול מים דרך שכבות הפסיפס
- פגיעה מכנית
- חוסר תחזוקה
ראוי לציין, כי במצב של היעדר התערבות משמרת חל מחזור בליה מואץ והידרדרות מתמדת במצב השרידים.
פעולת השימור כללה:
- ניקוי הפסיפס
- ניכוש הצמחייה והדברתה
- ייצוב שולי הפסיפס
- הוצאה של קטע פסיפס שקוע והחזרתו לאתרו:
ניקוי פני הפסיפס וניקוי בין אבני הפסיפס בעזרת מים ומברשת קטנה, הדבקת תחבושת דקה על השטח המיועד להוצאה, סימון הקטע המיועד להוצאה, חיתוך הקטע בסכין-מנתחים (Scalpel) להפרדתו מהפסיפס, ניתוק הפסיפס משכבת התשתית, הוצאת קטע הפסיפס על גבי פלטת עץ. ניקוי גב הפסיפס, בניית תשתית חדשה בהתאם לחתך המקומי – שכבת סלע; שכבת רודוס (Rodus); שכבת טסלאטום (Tessellatum) – והחזרת הפסיפס לאתרו.
- השבת אבני פסיפס שנשרו למקומן והשלמה מינורית של אבנים שאבדו.
- השלמת קטעי פסיפס שאבדו בחומר מליטה.
- הסדרת ניקוזים:
הוצאת חלקי פסיפס ששקעו, השלמת תשתית והחזרה של קטע הפסיפס שהוצא למפלס מקורי; חפירת בור ספיגה; ניקוי תעלת הניקוז- החוצה את הפסיפס- וייצוב דפנותיה. יצירת שכבת תשתית – רודוס – חדשה באזורים סמוכים לפסיפס ובקטעים חסרים, תוך יצירת שיפועים מתאימים.
- ייצוב קירות:
ניקוי המישקים שבין האבנים מחומר מליטה מתפורר ולכלוך; שטיפת מישקים; תמיכת אבנים לא יציבות; השלמת חומר מליטה חדש במישקים.
בשל תנאי מזג האוויר במקום, כדי למנוע סדיקה והתפוררות של חומר המליטה החדש, היה צורך להאט את תהליך התייבשות החומר בעזרת בד רטוב.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
