| בית שאן |
| מנזר קירי מריה |
| תכנון להסדרת הקירוי ההיסטורי של השרידים |
| שם המזמין | רשות הטבע והגנים |
| משך | מרס 2009 |
| מבצעים |
אדר' לילך סטרול
|
שרידיו של מנזר קירי מריה מהתקופה הביזנטית, נחשפו על ידי משלחת של אוניברסיטת פנסילבניה בשנת 1930, בראשות ג.מ.פיטצג'רלד. בימי המנדט הבריטי הוקם 'מבנה' להגנה על השרידים. כיום, האתר מצוי בשולי אזור התעשייה הישן של בית שאן, כ- 300 מ' מכביש 71 (איור 1). המבנה המנדטורי נראה למבקרים בתל בית שאן וליוצאים מהעיר לכיוון מערב.
מטרת הפרויקט הנוכחי הייתה להציע תכנית לשיקום הקירוי ולהגנה על שרידי המנזר, כדי להכשיר את האתר לביקורי קהל. בו בזמן, משנת 2006 מבוצעות פעולות לשימור הפסיפסים באתר.
המנזר הוקם במאה ה-6 סמוך לחומת העיר, במעלה הגדה הצפונית של נחל חרוד. המנזר בנוי מחדרים, הממוקמים סביב חצר מרכזית, החדר ובו האפסיס זוהה כבית תפילה (קפלה). הכניסה למנזר היא מכיוון דרום (איור 2).
המנזר נבנה באבני בזלת מסותתות בגדלים שונים. הקירות דו-פניים, בעובי 80-70 סמ', ובהם ליבה עשויה אבנים קטנות וחומר מליטה. הקירות השתמרו לגובה של 2-1 נדבכים. רצפות המנזר עשויות פסיפסים. אלו נמצאו במצב השתמרות טוב. דגמי העיטור מגוונים, וכוללים כתובות, דגמים גאומטריים, ומוטיבים פיגורטיביים ובהם: ציפורים, דמויות וגלגל מזלות (איור 3).
נוכח יופיים, ייחודם ושלמותם של הפסיפסים החליטה מחלקת העתיקות המנדטורית להקים מבנה להגנה על הפסיפסים.
המבנה עשוי קונסטרוקציית פלדה וקירות בטון. החלק העיקרי של גג המבנה הוא מלבני ומקרה את מרבית שרידי המנזר. אליו הוצמדו גגות משניים ממזרח וממערב. היסודות לקירוי נוצקו בבטון, ועליהם הונחו עמודי פלדה הנושאים קונסטרוקציית פלדה ומסמרות של גג דו-שיפועי. קונסטרוקציית הגגות המשניים נתמכת בקונסטרוקציה העיקרית. על שלד הפלדה הותקנו לוחות אזבסט. בהיקף הפנימי של המבנה נוצקו קירות בטון שאינם קשורים בקונסטרוקציית הפלדה (איור 4, 5).
בשנת 2004 בוצע סקר של מצב הפסיפסים ושל המבנה המנדטורי, ובשנת 2005 הוסרו לוחות האזבסט מגג המבנה. תכנון ראשוני לפיתוח האתר נערך על ידי משרד אדריכלי נוף "מוריה-סקלי". בשנת 2006 החל פרויקט לשימור הפסיפסים, והוזמנה עבודת התכנון לטיפול במבנה המנדטורי.
בשלב הראשון של התכנון (פברואר 2007) נערך סקר ובוצע תיעוד כבסיס לתכנון. הקונסטרוקציה של המבנה המנדטורי הוגדרה כבעלת ערך וכראויה לשימור ואילו קירות הבטון שמצבם הפיזי בעייתי הוגדרו מרכיב שאינו בעל ערך מיוחד. בהתאם להערכה זו, הוצעו שתי חלופות תכנון המתבססות על הקונסטרוקציה הקיימת. האחת, השלמת הקירוי בלוחות. השנייה, השלמה באמצעות שילוב לוחות ויריעות, והוצעו אפשרויות שונות לקירוי השדות הצדיים (איור 6).
חלופת הקירוי בלוחות נבחרה על ידי המזמין. כמו כן, הוחלט, כי קירות הבטון יוסרו, ולפיכך נדרש תכנון של קירות חדשים במקומם.
בשלב השני (ספטמבר 2007) נבחנו עלויות הקרוי בלוחות, וגובשה הצעה לקירות חדשים, במתווה קירות הבטון המנדטוריים. הוצעה חלוקה מודולרית של שטח הקירות הנדרש, והוצע, כי הם יוקמו מבטון ומרשת, לפי מידת ההגנה הנדרשת להגנה על הממצאים (איור 7):
1.מרכיב טרומי מבטון תוכנן לחזיתות הפונות לדרום, למזרח ולמערב כדי שימנע קרינה ישירה של השמש על הפסיפסים (איור 8).
2. מסכי רשת יותקנו בחזית הפונה לצפון. בכך תימנע כניסת ציפורים, ויתאפשרו תאורה טבעית ואוורור
3. קירות מילואה יצוקים בטון יוקמו בשדות שחורגים מהמודול החזרתי.
בשלב האחרון (מרס 2009) נתבקשנו על ידי המזמין לבחון אפשרות לתיחום המבנה בהתבסס על שרידי הקירות של המנזר מהתקופה הביזנטית. גובשה הצעה, המותנית בבדיקה יסודית של יכולת הנשיאה של הקירות, על ידי מהנדס שימור. אם יכולת הנשיאה של הקירות המקוריים תאפשר, חלק מהם יושלמו עד למפגש עם הקירוי. ההשלמה תיעשה באופן מובחן מנדבכי האבן המקוריים, בחומריות ובצבעוניות. הוצע, כי השלמה זו תיושם באופן מלא בחזית דרום, ובאופן חלקי בחזיתות מזרח ומערב. בחזית צפון ובחלק מחזית מערב, ההשלמה תיעשה מרשת והיא תעקוב אחר מתווה קירות המבנה המנדטורי (איור 9).
דגש מיוחד יינתן לקירוי מחדש של בית התפילה, חלק הגג בצד מזרח מיועד לשינוי ולהגבהה.
העקרונות שהנחו את תכנון השימור והפיתוח הם:
1. הענקת הגנה מרבית לפסיפסים.
2. שימור של קונסטרוקציית הפלדה מימי המנדט והשמשתה.
3. התכנון יאפשר את נעילת האתר.
הקירות המוצעים אינם אחידים בחומריותם. חלקם יהיו מלאים וימנעו קרינת שמש ישירה על הפסיפסים, וחלקם יאפשרו כניסת אור צפוני אל תוך המבנה ואוורור בכל עונות השנה.
התכנון המוצע מבקש לנתק את המבקר באתר מההקשר המרחבי העכשווי שלו – אזור תעשייה, ולהעניק לו חוויה של ביקור במקום מסוגר, ברוח המנזר. המורשת ההיסטורית באתר תציג, אם כן, שתי תקופות. האחת, התקופה הביזנטית, שממנה נשתמרו שרידי המנזר ורצפות הפסיפס, והשנייה היא המורשת המודרנית, המיוצגת בקונסטרוקציית הפלדה מימי המנדט (איור 10).
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
