| עכו העתיקה |
| המרכז ההוספיטלרי |
| פעולות שימור באולם האומנות ("גרנד מוניר") |
| שם המזמין | החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ |
| משך | 2003 |
| כתובת | גוש: 18009, חלקה: 2 |
| מבצעים |
יותם כרמל
אורית סופר
ואדים צייטלין
|
בשיתוף עם אבנר ואמיר גלעד - משרד לניהול ופיקוח פרוייקטים לשימור מבנים.
מטרת פעולות השימור באולם האומנות היתה המשך ייצוב מבני ופיזי של האולם, תוך השבת המאפיינים האדריכליים שלו , שנפגעו קשה במרוצת הזמן ו/או בפעולות שחזור קודמות.
השחזורים הראשונים באולם האומנות נערכו בשנות השבעים של המאה העשרים, לאחר שהאולם נחשף בחלקו. שחזורים אלה לא תועדו, וכן לא נלמדו שיטות הבנייה הצלבנית המקורית; לרוב גם השתמשו בחומרים לא מתאימים, כגון חומר מליטה צמנטי, ובאבנים שאינן מתייחסות לגודל המקורי של הנדבכים.
מאז תחילת פרויקט שימור המצודה, מטעם רשות העתיקות, נעשו עבודות שימור ושחזור בהיקף נרחב ברוב חלקי האולם, להוציא את הפינה הדרומית-מזרחית שחפירתה הסתיימה בתחילת שנת 2003. העבודות כללו בשלב ראשון חיזוקים הנדסיים: יציקת כלונסאות בטון, שחזור חלקים שהתמוטטו בבטון ותמיכה של אומנות באמצעות חביקות פלדה. בשלב השני חוזקו הקמרונות והאומנות באמצעות גראוטינג ונעשתה פעולה של שימור פני האבן. לבסוף, במקומות שבהם היה צורך בשחזור הפונקציה המבנית של האומנה, נעשו שחזורים מלאים באבן מנוסרת ומסותתת תוך שמירה על מידות הנדבכים המקוריים. קירות האולם והאומנות שתפקדו מבחינה מבנית עברו טיפול בהיקף קטן למדי שמטרתו שימור המצב הקיים בלבד (ללא שחזורים).
ההחלטות לגבי אופי ההתערבות השימורית הונחו על ידי הקריטריונים הבאים:
1. מענה לבעיות מבניות: במקומות שבהם היו בעיות מבניות כתוצאה מאבנים חסרות בוצעו השלמות על מנת לייצב את הקיר.
2. אחידות עם פעולות שימור קודמות: כפי שהוחלט בשלבי העבודה המוקדמים, לא בוצעו שחזורים והשלמות שלא היו נחוצים מבחינה מבנית ונעשה טיפול קטן-היקף של שימור המצב הקיים בלבד (השלמות כיחולים, מילוי חללים פנימיים באבן, גראוטינג).
3. שימור אלמנטים המתעדים תהליכים היסטוריים.
4. תנאים אקלימיים (לחות ורמת מלחים גבוהות): בחירת החומרים נעשתה בהתחשב בתנאי האקלים במבנה. לא נעשה שימוש בחומרים אורגניים מכל סוג שהוא כדי למנוע התפתחות של מפגעים ביולוגיים בעתיד.
הטיפול בקמרונות (A)
קמרונות i ו- p נמצאו סדוקים ובתזוזה כתוצאה מעומסים עליים. קמרון i (בין אומנות 9, 10, 11, 12) עבר חיזוק וגראוטינג בשלב מוקדם והיה במצב טוב מקמרון p שמדרום לו (אומנות 11,12,19,20). בקמרונות בלטו הבעיות הבאות: התנתקות השכבה החיצונית של אבני הקמרון (בעיה זו אופיינית לכל קמרונות האולם, וסביר להניח כי מקורה במתחים מכניים: סדיקה, בליה והתפוררות של פני האבן), חללים ריקים בתוך האבנים (שלב מקדים לפני התנתקות שכבת אבן חיצונית) ושרידי טיח מקורי מנותק.
פעולות השימור שביצענו הן: הצבת מדי סדקים, גראוטינג (הזרקת חומר מליטה נוזלי על בסיס סיד בור וסיד הידראולי לחללים הפנימיים בין האבנים ומאחוריהן), השלמת כיחולים וחיזוק אבנים בפינים מפיברגלס.
הטיפול בקיר "האולם היפה" (B)
בשלב בניית הקמרונות באולם האומנות סותתה באופן גס צורת קשת בעומק של כ-12 סנטימטרים בחזית "האולם היפה", זאת במטרה להתאים את הקיר לצורת הקמרון. פעולה זו גרמה לנזק מכני מסיבי לאבן. היום ניתן להבחין בבירור בין אזור הגריעה לפן המקורי של האבנים.
ההבדל בין מצב ההשתמרות בצד הקיר הפונה ל"אולם היפה" לבין הבליה העמוקה בחזית הפונה לאולם האומנות הוא דוגמה מרתקת ועדות חשובה לתהליך הבנייה של המצודה. ההבדל ניכר במיוחד באזור החלון המקשר בין שני האולמות.אופי ההתערבות השימורית בקיר נקבע במטרה לשמר את עקבות הפגיעה המכנית שנגרמה לאבנים באזור הגריעה.
קיר זה התאפיין בחללים בין האבנים ומאחוריהן (בעיקר באזור החלון), חוסר אבן, מישקים ריקים מחומרי מליטה ובליה טבעית של האבנים. באבנים באזור הגריעה ניכרה בליה עמוקה בהשוואה לאבני הפן המקורי. מצב השתמרות החלון המקושת באזור היה בעייתי במיוחד. ניכר הבדל בולט במצבו משני צדי הקיר. מצד ה"אולם היפה" החלון השתמר ללא פגע, ומצד "אולם האומנות" השתמרותו גרועה מבחינה מבנית וחזותית. אבני הקשת בצד הפונה לאולם האומנות נמצאו בבליה מתקדמת (כ- 50% ממסת האבן חסרה) וכמעט ללא חומר מליטה בין האבנים. הקשת היתה משוחררת ולא מילאה את התפקיד המבני שלה.
פעולות השימור שביצענו כללו: הזרקת חומר מליטה על בסיס סיד-בור וסיד הידראולי לחללים שבין האבנים (גראוטינג), השלמות אבן, השלמות כיחולים ומילוי חללים פנימיים באבנים, השלמות אבן במסגרת החלון במטרה להשיב את התפקוד המבני שלו.
הטיפול באומנה 16 (C)
החלק העליון של האומנה והחלק התחתון של צלעות הקמרון שוחזרו בחלקם בשנות השבעים של המאה העשרים. השחזור נעשה באבנים קטנות, ללא התייחסות לנדבכי האבן המקוריים, ובחומר מליטה על בסיס צמנט. בראשית שנת 2003 שוחזרו מחדש שלושת הנדבכים הראשונים של האומנה. בטיפול ההמשכי השלמנו שני נדבכים נוספים, כולל אבן תושבת הקרניז. אבני הקרניז סותתו ידנית תוך שימוש בכלים ובטכניקות קרובים ככל האפשר לסיתות הצלבני.
פעולות השימור במוקדים שפורטו לא הסתיימו והן נמשכות גם בשנת העבודה הנוכחית.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
