אפיק נחל בית העמק מציג נוף תרבות אשר שלובות בו מורשת הטבע ומורשת התרבות. הנחל אכזב רוב ימות השנה. הוא מנקז את המורדות המערביים של הר חלוץ והר פלך מצפון לכרמיאל ונשפך אל הים התיכון מצפון לשבי ציון. חלקו המרכזי של האפיק הוא שמורת טבע. (איור 1)
סקר אתרי המורשת בתוואי הנחל נערך הודות לפעולתה המבורכת של רשות הניקוז, לא רק ביחס לערכי הטבע והנוף אלא גם לאתרי מורשת התרבות, הארכיאולוגית וההיסטורית.
לאורך הנחל הצומח ים תיכוני והחקלאות הררית מסורתית, בעיקר עצי הזית בחלקות המוגדרות על ידי טרסות (איור 2, 3, 4). בשמורה הנוף מצוקי. הוא מורכב מסלעי גיר ודולמיט שהתפתחו בהם תופעות קרסטיות כמו מערת תפן ועין יפעה (עין אלמג´נונה, המעיין המשוגע). ממערב למעיין שרידים של טחנת קמח. במעלה הנחל מצויות חורבת מחוז וחורבת חשק מהתקופה הביזנטית.
חורבת חשק (קסר אל-עאשק). שרידי כנסייה ביזנטית. בחפירות שנערכו בשנת 1985, בראשות מוטי אביעם, נחשפה הכנסייה על פרטיה האדריכליים ובהם האפסיס ורצפת פסיפס, ובה כתובות הקדשה משפחתיות. על פי אביעם (172:2002), זוהי הכנסייה השמורה ביותר שהתגלתה בצפון הארץ. קירות המבנה השתמרו בקומה העליונה לגובה של למעלה ממטר, ואילו קיר האפסיס השתמר לגובה של 4.5 מ'. הבנייה ביציקה מאבנים ומלט מאפיינת את אזור הגליל ואף מיוחדת לו. פרטיו האדריכליים של המבנה שנמצאו בחפירה, מאפשרים את שחזורו המלא (איור 5). הכנסייה שימשה כנראה כנסיית הנצחה משפחתית.
חורבת מחוז (ח'רבת אל-מאחוז). במקום שרידיו של יישוב מהתקופה הביזנטית שהתקיים עד התקופה העות'מאנית. בממצאים שרידי כנסייה, בריכה באורך של כ-20 מ' וכן שרידים של מחצבה, מבני חווה וטרסות המעובדות עד היום. (איור 6, 7)
עין יפעה. מעיין זה הסמוך לירכא קרוי בערבית עין אלמג'נונה. לצדו הוקמו שלוש טחנות קמח המעידות על זרימה עקבית וחזקה יותר של מים בעבר. (איור 8)
אמות מים חצובות. בשטח מושב עַמְקָה נתגלו שרידי מנהרה ושתי תעלות פתוחות חצובות (איור 9, 10). אלו מתוארכים למן התקופה הרומית-ביזנטית ועד התקופה העות'מאנית. אמות מים מעידות בין היתר על כמות מים גדולה וניכרת מזו שיש היום. מערכת זו שימשה, ככל הנראה, כבר מהתקופה הפרסית.
לסיכום, סביבת נחל בית העמק מציגה עדות חומרית לחקלאות מסורתית ולניצול כוח המים בהפעלת טחנות. האזור לא נחשף ללחצי פיתוח, הנוף בסביבת הנחל פראי וניכר, כי הוא נעדר התערבות מודרנית. טראסות הזיתים שחלקן בשימוש עד היום, הן נוף תרבות המציג שילוב בין מורשת הטבע למורשת התרבות.
השרידים פזורים לאורך הנחל ואין ביניהם קשר תפקודי. שרידי ההתיישבות על ציר הנחל מאפשרים הבנה של מקבץ יישובי מהתקופה הביזנטית בגליל.
מצב השתמרות השרידים משתנה מאתר לאתר. לדוגמה, הכנסייה בחורבת חשק נמצאת במצב השתמרות טוב לעומת הטחנות הקדומות, שבאחת מהן השתמרו רק הארובה וחלק מאמה המשמש טרסה.
בסקר זוהו שלושה מוקדים בעלי פוטנציאל לפיתוח עתידי: חורבת חשק,חורבת מחוז ואמות המים לעמקה. פיתוח שביל לאורך הנחל יאפשר את הצגת שרידי הטחנות. רמת השתמרות גבוהה של האמות החצובות מאפשרת את הגדרתן כעוגן נושאי לפיתוח. באמצעות אמות המים ניתן לקשור בין אפיק הנחל למאגרי המים ביישוב עמקה, ולהתוות מסלולים להליכה ולרכיבה על אופניים.
שילוב הקהילה בשיקום אתרי הנחל, באמצעות פרויקט "אימוץ אתר", בשיתוף מערכת החינוך המקומית, יכולים לתרום לחיזוק הזיקה של הקהילה למקום ולהעלאת המודעות לשימור שרידי העבר.
מקורות
אביעם מרדכי, 2002. חמישה אתרים כנסייתיים בגליל המערבי. בתוך ארץ צפון: קובץ מאמרים בארכיאולוגיה של הגליל בעריכת צבי גל. ירושלים: רשות העתיקות. ע' 218-165.
פרנקל רפי וגצוב נמרוד, 1997. מפת אכזיב (1), ומפת חניתה (2). סקר ארכיאולוגי של ישראל. ירושלים: רשות העתיקות.
פרנקל רפאל, גצוב נמרוד ופרידמן דני, 1989. אמות המים לעכו ואמות מים בנחלי הגליל המערבי. בתוך אמות המים הקדומות בארץ - ישראל: קובץ מחקרים, בעריכת דוד עמית, יזהר הירשפלד, יוסף פטריך. ירושלים: הוצאת יד בן צבי.
המרכז למיפוי ישראל. מפות קדסטר 1950, קנ"מ 1:10,000.
האוניברסיטה העברית, המחלקה לגאוגרפיה, ארכיון תצלומי אוויר.
