spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


נחל נעמן
נחל הנעמן
סקר מבנים ומתקני מים קדומים
שם המזמיןרשות ניקוז ונחלים גליל מערבי
משךמרץ – אפריל 2007
מבצעים אדר' אמיר פרוינדליך
אדר' יערה שאלתיאל
 
נחל הנעמן, מנחלי האיתן הספורים במישור החוף, הפך עם השנים ל'חצר האחורית' של יישובי האזור. תכנית אב לשיקום הסביבה והנוף ולפיתוח מרחב תיירות ונופש משנת 2005, ביקשה להפכו ממטרד למשאב וסללה את הדרך לשיקום הנחל ולפיתוח נופו. מודעותה של רשות הניקוז לא רק לערכי הטבע והנוף אלא גם לאתרי מורשת התרבות, הארכאולוגית וההיסטורית, הובילה לעבודת הסקר של אתרי המורשת בתוואי הנחל ולבחינת הפוטנציאל לשימורם ולהצגתם לציבור.
 
מוצאו של הנחל במעיינות אפק ובנחל אפק, והוא זורם צפונה עד נחל חילזון, הנשפך לים בחוף הדרומי של עכו (איור 1). בצדו המערבי של הנחל הוקמו היישובים: קריית ביאליק, כפר מסריק ועין המפרץ. ממזרח לערוץ הנחל יש שטחים חקלאיים. תוואי הנחל נותב בשנות ה-30 של המאה ה-20 לתעלה מלאכותית כדי להתגבר על היווצרות ביצות באזור. בשנת 1979 הוכרזה שמורת הטבע עין אפק ששטחה 366 דונם. השמורה כוללת את החלק העליון של נחל הנעמן ואת מקורותיו ומשמרת שריד לביצות שכיסו בעבר כעשרים אלף דונם.
 
סקירה היסטורית-ארכאולוגית
תקופת הברונזה. מפלס מי הים היה גבוה ב- 15 מ' (Zvieli 2006). הנחל שימש ערוץ תחבורה בין התלים לבין הים.
בתקופה ההלניסטית התרחבה עכו מערבה אל שטח חצי האי. הנעמן נקרא אז ביילוס. מטבעות מהתקופה מעידים על פולחן אל הנהר, ועל תהלוכות חגיגיות לאורך הנחל (איור 2). בתקופה זו התפתח ייצור הזכוכית בשפך הנעמן, שהחול בו עשיר במינרלים ושימש חומר גלם איכותי.
בתקופה הרומית הוקם נמל בעכו ומלאכת ייצור הזכוכית בשפך הנעמן פרחה. מלאכה זו מתוארת הן על ידי יוספוס פלביוס הן על ידי ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן.
בתקופה הצלבנית שימש האזור עורף חקלאי לעיר עכו שהייתה לבירת ממלכת ירושלים. לאורך הנחל נבנו טחנות קמח וסכרים ותעשיית הסוכר שגשגה. בתקופה זו שימש הנחל עורק תחבורה.
מתקופה זו שרדו שני מבנים: טחנת הקמח "דוק" של המסדר הטמפלרי וטחנת הקמח "רכורדנא" של המסדר ההוספיטלרי. טחנות אלו ניצבו בלבו של סכסוך בין המסדרים, שעיקרו מאבק על השליטה במקורות הנעמן, בניהול משטר המים ובזכויות השיט בנחל. שרידים צלבניים זוהו בטחנת "רידוואן" (ר' להלן). יש סוברים, כי שם ניצבו 'טחנות המלך' המוכרות ממסמכים היסטוריים, אשר שימשו ליצור סוכר.
בתקופה העות'מאנית נבנתה טחנת "רידוואן", מהגדולות בארץ. אולם סכרי הטחנה ותחזוקת האפיק הלקויה הפכו את אגן הנעמן לאזור של ביצות.
במפת ז'קוטן מ-1799, זמן מצור נפוליאון על עכו, מצוינות טחנות הקמח. חלקן שוקמו אז לצורך אספקת מזון לחיילים.
תקופת המנדט. בסוף שנות ה-20 למאה ה-20 רכשה החברה להכשרת היישוב את הטחנות. החברה פעלה לייבוש הביצות, למיגור הקדחת וליצירת קרקעות לחקלאות ולבנייה. מי הנעמן נותבו לתעלה מלאכותית ישרה, הקצרה במספר קילומטרים מהתוואי המקורי. התעלה הוסטה מערבה, התוואי המקורי יובש והפך לשטח חקלאי.
 
אתרים בסביבת הנחל
האתרים הם עדות מוחשית לתרבויות שהתקיימו בסביבת נחל הנעמן: (איור 3)
טחנת רכורדנא. הטחנה מצויה כיום בתחום שמורת עין אפק. הקים אותה המסדר ההוספיטלרי באמצע המאה ה-12 לערך, והופעלה מכוח מי המעיינות של עין אפק. שרידי הטחנה – יסוד שצורתו מחומש ומגלש אבן - נחשפו בשנת 1999 במהלך עבודות פיתוח באזור. כיום הטחנה מוצפת ומכוסה בסבך צמחייה.
בית חווה רכורדנא. שרידי המסד של בית חווה מהתקופה הצלבנית מצויים במעלה תל אפק. במהלך השנים פורק המבנה ואבניו היו לחומר בנייה באתרים שונים באזור. (איור 4)
טחנת דוק (טחנת כורדני). הטחנה מצויה כיום בתחום שמורת עין אפק. זוהי טחנת מגלש מבוצרת, מסוף המאה ה-12. המבנה המקורי עבר שינויים והוספו לו זוגות רחיים. כיום יש בטחנה חמישה זוגות רחיים. בין מרכיבי הטחנה היה סכר באורך 625 מ' שהוליך את המים אל מגלשי הטחנה. הסכר יצר אגם לפני הטחנה, בגובה של כ-2.7 מטר. במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היו הטחנה והשטחים סביבה בבעלות משפחת סורסוק הלבנונית. הפעילו אותה שלושה פועלים והיא שירתה את יישובי עמק זבולון, תושבי הגליל המערבי ושפרעם. בשנת 1925 רכשה קק"ל את הטחנה (איור 5, 6).
תל דעוך/דוק. שרידי בית חווה צלבני הבנוי קמרונות חבית סביב חצר מרכזית, צמודה לו באר אנטילית. המבנה שימש גם בתקופות הממלוכית והעות'מאנית. ליד התל הוקם קבוץ כפר מסריק (איור 7).
טחנת רידוואן (טחנות שחוטה). מכלול טחנות קמח, שהופעלו בכוח מי הנעמן שהוטו מאפיקו המקורי, בעומד מים[1] הנמוך ביותר הידוע בארץ ובטכנולוגיה מקובלת של גלגל כפות אופקי. במקום מגלש המקובל בטחנות מישור החוף, נעשה שימוש בתעלות אופקיות.
מכלול טחנות הקמח, על התעלות, הקמרונות והמבנים, הוא יחיד במינו בגודלו ובמצב השתמרותו בארץ. 15 זוגות רחיים ב -5 מבנים, אשר ככל הנראה פעלו בו בזמן. שלמותה היחסית של החזית הדרומית, באורך מצטבר של למעלה מ 75 מ' מבטאת את עוצמתו התעשייתית של המכלול. (איור 8, 9)
עם הטיית הנעמן לתעלה וייבוש הביצות, מי הנעמן כבר לא הגיעו לטחנות. התעלה הצפונית, "תעלת האסירים", מולאה למניעת קדחת על ידי אסירים מכלא עכו.
באר אנטילית ומבנה קמרונות. הבאר נמצאת מדרום-מזרח לטחנות רידוואן. מתוך כ- 30 בארות שהיו באזור נותרו שרידיהן של מעטות מעל פני הקרקע. (איור 10)
בית חווה עות'מאני. ב- 2001 חפר את שרידי המבנה דותן דרוק מאוניברסיטת חיפה. באתר מבנה מגורים ובאר רדודה שבה הותקנה אנטיליה. המים הוזרמו ברשת אמות אל בית החווה ואל החלקות החקלאיות. (איור 11)
כרי נעמן. שמורת כרי נעמן מייצגת את נוף הנעמן בטרם הוטה הנחל לתעלה ויובשו הביצות.
עין נמפית. שמורת טבע בשטח של כ-62 דונם, משמרת שריד מביצות הנעמן, הוכרזה שמורת טבע בשנת 1968.
מלחה ושפך הנעמן. שרידים של כבשני זכוכית פזורים לאורך החוף.
 
לסיכום, אפיק הנחל בין אפק לעכו ונופו הם תוצר התערבות האדם.
לשרידים מהתקופה הצלבנית נוכחות לאורך הנחל. יש להם עדויות גם במסמכים היסטוריים המאשררים את הממצא.הגדה המזרחית של הנחל מציגה נוף תרבות חקלאי, שאפיין את עמק זבולון לאורך ההיסטוריה.
שלא כמו נחלי הגליל המערבי, שבהם הטופוגרפיה תלולה, בנעמן השיפוע מתון וכמות המים רבה. עובדה זו הכתיבה שימוש במתקני כוח מים עם מגלשים, ואפשרה לנצל את האפיק כתוואי תחבורה.
תכנית האב בשינויים קלים יכולה להביא לידי ביטוי את קשרי האדם והטבע לאורכו של הנחל, ולהציע חוויית ביקור מגוונת לאורכו.


[1] עומד מים הוא יחידת מידה של לחץ, 10 מ´ עומד מים = 1 אטמ'.
 
 
רשימת מקורות
Zviely D. & other 2006. Holocene evolution of the Haifa bay area and its influence on ancient tell settlements. The Holocene 16 .pp.849-861
 
מידע נוסף
אבו ריא ראפע, 2010. נחל נעמן, סקר, דוח סופי בתוך: חדשות ארכיאולוגיות גיליון 122
לרר יואב, 2010. עכו, גני רידוואן, דוח ראשוני. בתוך: חדשות ארכיאולוגיות גיליון 122
 


לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
1. מפת התמצאות

2. מטבע הלניסטי: מקדש ובמרכזו דמותה של אלת המזל טיכה, למטה שוכב אל הנהר, ביילוס.

3. סימון האתרים על גבי תצלום אויר

4. שרידי בית חווה רכורדנא (באדיבות עידן שקד)

5. תל דעוך/דוק (באדיבות עידן שקד)

6. טחנת דוק, כורדני, שנות ה-20 למאה ה-20

7. טחנת דוק, כורדני, חזית מערבית

8. טחנות רידוואן, שרטוט: אדר' אמיר פרוינדליך (לרר 2010)

9. טחנות רידוואן, 2007

10. שרידי באר אנטילית, מבט מדרום מערב

11. מבט כללי אל שרידי החווה


site built by tetitu
 קרדיט