האתרים הם עדות מוחשית לתרבויות שהתקיימו בסביבת נחל הנעמן: (איור 3)

טחנת רכורדנא. הטחנה מצויה כיום בתחום שמורת עין אפק. הקים אותה המסדר ההוספיטלרי באמצע המאה ה-12 לערך, והופעלה מכוח מי המעיינות של עין אפק. שרידי הטחנה – יסוד שצורתו מחומש ומגלש אבן - נחשפו בשנת 1999 במהלך עבודות פיתוח באזור. כיום הטחנה מוצפת ומכוסה בסבך צמחייה.

בית חווה רכורדנא. שרידי המסד של בית חווה מהתקופה הצלבנית מצויים במעלה תל אפק. במהלך השנים פורק המבנה ואבניו היו לחומר בנייה באתרים שונים באזור. (איור 4)

טחנת דוק (טחנת כורדני). הטחנה מצויה כיום בתחום שמורת עין אפק. זוהי טחנת מגלש מבוצרת, מסוף המאה ה-12. המבנה המקורי עבר שינויים והוספו לו זוגות רחיים. כיום יש בטחנה חמישה זוגות רחיים. בין מרכיבי הטחנה היה סכר באורך 625 מ' שהוליך את המים אל מגלשי הטחנה. הסכר יצר אגם לפני הטחנה, בגובה של כ-2.7 מטר. במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היו הטחנה והשטחים סביבה בבעלות משפחת סורסוק הלבנונית. הפעילו אותה שלושה פועלים והיא שירתה את יישובי עמק זבולון, תושבי הגליל המערבי ושפרעם. בשנת 1925 רכשה קק"ל את הטחנה (איור 5, 6).

תל דעוך/דוק. שרידי בית חווה צלבני הבנוי קמרונות חבית סביב חצר מרכזית, צמודה לו באר אנטילית. המבנה שימש גם בתקופות הממלוכית והעות'מאנית. ליד התל הוקם קבוץ כפר מסריק (איור 7).

טחנת רידוואן (טחנות שחוטה). מכלול טחנות קמח, שהופעלו בכוח מי הנעמן שהוטו מאפיקו המקורי, בעומד מים[1] הנמוך ביותר הידוע בארץ ובטכנולוגיה מקובלת של גלגל כפות אופקי. במקום מגלש המקובל בטחנות מישור החוף, נעשה שימוש בתעלות אופקיות.
מכלול טחנות הקמח, על התעלות, הקמרונות והמבנים, הוא יחיד במינו בגודלו ובמצב השתמרותו בארץ. 15 זוגות רחיים ב -5 מבנים, אשר ככל הנראה פעלו בו בזמן. שלמותה היחסית של החזית הדרומית, באורך מצטבר של למעלה מ 75 מ' מבטאת את עוצמתו התעשייתית של המכלול. (איור 8, 9)
עם הטיית הנעמן לתעלה וייבוש הביצות, מי הנעמן כבר לא הגיעו לטחנות. התעלה הצפונית, "תעלת האסירים", מולאה למניעת קדחת על ידי אסירים מכלא עכו.

באר אנטילית ומבנה קמרונות. הבאר נמצאת מדרום-מזרח לטחנות רידוואן. מתוך כ- 30 בארות שהיו באזור נותרו שרידיהן של מעטות מעל פני הקרקע. (איור 10)

בית חווה עות'מאני. ב- 2001 חפר את שרידי המבנה דותן דרוק מאוניברסיטת חיפה. באתר מבנה מגורים ובאר רדודה שבה הותקנה אנטיליה. המים הוזרמו ברשת אמות אל בית החווה ואל החלקות החקלאיות. (איור 11)

כרי נעמן. שמורת כרי נעמן מייצגת את נוף הנעמן בטרם הוטה הנחל לתעלה ויובשו הביצות.

עין נמפית. שמורת טבע בשטח של כ-62 דונם, משמרת שריד מביצות הנעמן, הוכרזה שמורת טבע בשנת 1968.

מלחה ושפך הנעמן. שרידים של כבשני זכוכית פזורים לאורך החוף.

 

לסיכום, אפיק הנחל בין אפק לעכו ונופו הם תוצר התערבות האדם.

לשרידים מהתקופה הצלבנית נוכחות לאורך הנחל. יש להם עדויות גם במסמכים היסטוריים המאשררים את הממצא.הגדה המזרחית של הנחל מציגה נוף תרבות חקלאי, שאפיין את עמק זבולון לאורך ההיסטוריה.

שלא כמו נחלי הגליל המערבי, שבהם הטופוגרפיה תלולה, בנעמן השיפוע מתון וכמות המים רבה. עובדה זו הכתיבה שימוש במתקני כוח מים עם מגלשים, ואפשרה לנצל את האפיק כתוואי תחבורה.

תכנית האב בשינויים קלים יכולה להביא לידי ביטוי את קשרי האדם והטבע לאורכו של הנחל, ולהציע חוויית ביקור מגוונת לאורכו.

---