חקלאות מסורתית בקדיתא
אזור קדיתא מתאפיין בטרסות חקלאיות שעיבדו תושבי הכפר. במחצית השנייה של המאה ה-20 שימש האזור למרעה. הטרסות בנויות בצורה מדורגת, שאפשרה ניצול יעיל של מי הגשמים. כך עודפי המים וסחף האדמה נוקזו מהטרסות העליונות לאלו שתחתיהן.
בראש ההר, שבו השיפועים מתונים, החלקות מוגדרות לעתים בקירות אבן שגובהן 150-60 ס"מ. חלקות אלו רחבות ושימשו ככל הנראה לגידולי בעל (איור 5). לעומתן הטרסות במורדות התלולים מדורגות, ומתאפיינות בשיפוע קל. הן הוקמו בבנייה יבשה מאבנים גדולות וקטנות, ובהן, על פי רוב, נטעו עצי פרי. (איור 6, 7) עודפי מים הוזרמו בתעלות אל ערוץ נחל עמוד. (איור 8)
הטרסות מציגות שימוש באמצעים פשוטים לניצול מקסימלי של מי הגשמים לצורך חקלאות הבעל שאפיינה את האזור ההררי. ערכים תרבותיים מצויים גם במבני השומרה. אלו מעידים על אורחות החיים באזורי ההר באגן הים התיכון.
אף כי הסקר התמקד במערך הטרסות ובתעלות המים בקדיתא, יש לראותם כחלק ממערכת אזורית שהמשכה בטחנות נחל עמוד. מערכת זו מציגה מגוון של טכנולוגיות לניצול כוח המים לחקלאות ולמלאכות מסורתיות בגליל העליון.
הסקר ממליץ לשמר את נוף התרבות של קדיתא, כלומר, את מערכת הטרסות. דוגמה מוצלחת לכך קיימת בסטף שבאזור ירושלים. מומלץ עוד, כי את תהליכי השימור והשמשת הטרסות לגידולים תעשה הקהילה המקומית, בעזרת אנשי מקצועות רלוונטיים.
לסיכום, החקלאות המסורתית בטרסות שהייתה שכיחה בגליל העליון, ומרכיבי נוף התרבות בקדיתא, שהתפתחו במשך מאות ואלפי שנים, מאוימים כיום בשל מגמות של פיתוח מואץ. (איור 9, 10)
לשימור נוף תרבות זה פוטנציאל תיירותי גבוה, בשל הערכים הנופיים של האזור ושל קדיתא ובשל קרבת המקום למוקדי ביקור קיימים.
