בשנת 2010 קידמו רשות העתיקות ועיריית לוד תכנית מפורטת המסדירה את ייעודי הקרקע במתחם הפסיפס ובסביבתו. התכנית מאפשרת פיתוח של מרכז מבקרים במקום, מסדירה את השטח הציבורי סביבו וכן את התנועה והחניה. התכנית קיבלה תוקף בתחילת שנת 2013.

 

מיקומו של המתחם בכניסה לעיר, לצד צומת גינתון ופארק נחל איילון המתוכנן, מאפשר את פיתוחו כנקודת ציון עירונית, כמוקד להתחדשות עירונית ולפיתוח תרבותי ותיירותי באתריה של לוד.

 

המבנה והכיכר העירונית שלצדו תוכננו כמקשה אחת. התווייתה של התכנית על בסיס רשת ריבועים, כמו חפירה ארכאולוגית (5X5 מ'), תאפשר ביצוע חפירות ארכאולוגיות בשטח הכיכר בהמשך, בלי להפריע לפעילות בה (איור 1, 2). כמרחב פתוח תאפשר הכיכר מגוון פעילויות בעלות אופי עירוני, לדוגמה: הפנינג עירוני ופעילות פנאי של תושבים מעטים. הכיכר משתפלת לכיוון הכניסה למוזאון שבקדמתו יוצג הפסיפס הביזנטי שישומר באתרו, ויהיה נגיש לכל עובר אורח.

 

באולם התצוגה המרכזי יוצג הפסיפס הרומי. מסלול היקפי יאפשר תצפית מנקודות מבט שונות אל הפסיפס וכן מקומות עצירה להסברים. תחילת המסלול במפלס הפסיפס, והוא מגיע לגובה של 6.50 מ'. ריבוי נקודות המבט יאפשר הסברים מפורטים של הממצאים והתרשמות מהאיכויות האמנותיות של הפסיפס (איור 7-3).

 

לצד אולם התצוגה מתוכנן חלל נוסף לפעילות ולשירות. חלל זה יחולק לפונקציות האלה: מבואת כניסה, חדר הקרנה, חנות מזכרות, מזנון ושירותים. אלו מיועדים לשמש את הקהילה המקומית לפעילויות תרבות ופנאי נוספות.

 

בראשית תהליך התכנון הוצא הפסיפס הרומי מאתרו לטובת שימורו והצגתו. מאז הוא מוצג במוזאונים מובילים בעולם, ובהם, המטרופולין בניו יורק והלובר בפריז. התערוכות זוכות לעניין רב. בגמר הבנייה יוחזר הפסיפס לאתרו והמוזאון יפתח לקהל.