spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


קיאפה
נספחי שימור לתכניות: כלים תכנוניים להגנה על המורשת
המקרה של רמת בית שמש וחורבת קיאפה
שם המזמיןמשרד הבינוי והשיכון
מבצעים אדר' אבי משיח
אדר' תמר נתיב
אדר' רז עפרון
 
פברואר 2013. בסופה של עוד ישיבה, אחת מני רבות בשנתיים האחרונות, מודיעה יו"ר הוועדה המחוזית ירושלים על עמדת לשכת התכנון, כי לצורך שמירת האתר הארכאולוגי חורבת קיאפה בהקשרו הנופי ופיתוחו כגן לאומי, יש לבטל תכנית מפורטת לבינוי שכונה בת קרוב ל-1300 יחידות דיור בדרום רמת בית שמש.
 
בצעד חשוב זה, אולי חסר תקדים מסוגו, נקבעה מדיניות תכנון הרואה בשמירת המורשת ובפיתוח אתר ארכאולוגי בהקשרו הנופי, ערך שווה לצורך הדחוף בבניית יחידות דיור ובפיתוח של שכונות חדשות.
 
חורבת קיאפה, השוכנת בראש אחת הגבעות הסוגרות על עמק האלה מצפון, בין שוכה לעזקה, היא בעלת חשיבות ארכאולוגית והיסטורית רבה ונראות נופית בולטת. במקום שכנה עיר חשובה בתקופת ממלכת יהודה. חופרים אותה משנת 2007 הארכאולוגים יוסף גרפינקל וסער גנור, והיא ייחודית ברמת ההשתמרות הגבוהה שלה. באתר התגלתה הכתובת העברית הקדומה ביותר וממצאים ייחודיים נוספים, עיקרם מתקופת הברזל 2, והם כוללים חומת סוגרים, שני שערים, מערכות מגורים ופריט, המפורש ע"י החוקרים כמודל המקדש מאבן. יש המציעים לזהות אותה עם העיר "שעריים" המקראית שהוזכרה ברשימת הערים של ממלכת יהודה וכן אחרי ניצחון דוד על גָּלְיָת, כשהפלשתים נסוגים בדרך שעריים לעבר גת ועקרון (שמואל א', י"ז, נ"ב).
 
בגבעות מצפון וממזרח לה נבנית במהירות העיר רמת בית שמש, לפי תכניות בנייה שאושרו באמצע שנות ה-90. על פי התכנית, היה אמור האתר להישמר כמובלעת פתוחה, המוקפת בינוי משלושה כיוונים. את התכניות המפורטות תכננו עשרות מתכננים, מומחים ויועצים בהובלת משרד הבינוי והשיכון. תהליך התכנון לווה בסקרים ארכאולוגיים, שבוצעו בשנות ה-90 (סקר רמת בית שמש ע"י יהודה דגן, 1995 וסקר מפורט ע"י אלה נגורסקי, 2011). בשטח המיועד לבינוי סומנו מאות אתרי עתיקות. הגישה התכנונית שהציגה רשות העתיקות בעניין האתרים הקטנים בהיקפם הייתה לאשר את תכניות הבינוי, בתנאי שההחלטה על גורלם תתקבל לאחר החפירה שלהם, בהתאם לממצאים, סמוך לזמן פיתוח השטח. בשונה מהם, האתרים הגדולים והמרכזיים כמו ירמות ובית נטיף הושארו כמובלעות בתוך השטח הבנוי וסמוך לו. בתהליך תכנון העיר לא גובשה תפיסת תכנון לאתרים אלה, להתמודדות עם מצבם החדש ולא הותוו פתרונות לאופן שימורם, הצגתם, הנגישות אליהם והיראותם בנוף העירוני.
 
בשנים האחרונות רווחת ההכרה ברשות העתיקות בחשיבותם של התכנון המוקדם והמעורבות בתהליכי התכנון ככלים אפקטיביים להגנה על אתרי המורשת ולשימורם. המודעות בקרב ארכאולוגים ומקבלי החלטות, ההתמצאות בהליכי התכנון וההיכרות עם מוסדות התכנון הם תנאים חשובים ליישום כלי זה. גישה זו, שאותה הוביל מינהל שימור לאורך השנים, הולכת ומשתרשת גם אצל הארכאולוגים במרחבים ובמחוזות, המתמודדים יום-יום עם משימות הפיקוח על התכניות השונות ואמונים על הקשר הרצוף עם מוסדות התכנון. הכרה זו היא שהובילה לדרישתו של ארכאולוג מרחב ירושלים ללוות את תהליך התכנון המפורט של הרבעים הדרומיים של רמת בית שמש  ולערוך נספחי שימור, שמטרתם להתוות את עקרונות השימור, הפיתוח והתצוגה של אתרי המורשת, ובהם תל ירמות, חורבת בית נטיף וחורבת קיאפה, ולקבוע הנחיות באשר לשילובם בפיתוח העירוני ובנוף. את העבודה ביצעו האדריכלים במינהל שימור. 
 
בשלב הראשון גובשה תפיסת התכנון לאתרים המרכזיים. נאלצנו להתמודד עם מגבלות רבות שנבעו מהשלב המאוחר שבו הצטרפנו לתהליך, שלב שבו חלות על השטח תכניות בנייה מאושרות כ-20 שנה; בתהליך התכנון וגם בסקרים הארכאולוגיים השקיעה המדינה תקציבי עתק; נוספו לכך מצוקת הדיור והמחאה החברתית שהניעו סדר יום, המבקש להאיץ את התכנון המפורט ולאפשר בנייה ואכלוס מהירים.
 
תל ירמות וחורבת בית נטיף הם אתרים עתירי שטח, העתידים להיות מוקפים בשטח העירוני. אתרים אלה יועדו בתכנית המתאר המחוזית להיות גנים לאומיים. בשלב מאוחר זה של התכנון המפורט נותר לנו לנסות ולהגן ככל האפשר על שימור האתרים בנוף העומד להשתנות. תפיסת התכנון שננקטה (על אף היותה שנויה במחלוקת), היא כי בכדי להבטיח את שימורם של האתרים לאורך זמן יש לאפשר שימוש בהם כשטח פתוח ונגיש לציבור המקומי. התכנית מאפשרת פיתוח בשטח הפתוח, באזורים הנושקים לתשתיות ולבנייה העירונית, כדי להנגיש את האתרים, להציג אותם ולהדגיש את נוכחותם. מכלולים ארכאולוגיים שנחפרו ישומרו ויוצגו לציבור. דגש נוסף הוקדש ליצירת אזור חיץ בין האתר לעיר וגם לשמירה על קווי מבט פתוחים מהשכונות הסובבות אל האתרים.
 
בחורבת קיאפה גובשה תפיסה שונה. עקב מיקומה בשולי השטח הבנוי, במרחב הצופה אל עמק האלה, ולאור הפוטנציאל להכשרתה כאתר מורשת ותיירות בקנה מידה ארצי, קבע נספח השימור כך: 
 
  • האתר מיוחד בכך שהוא ממחיש באופן ברור את הקשר בין ה"סיפור" לבין הממצאים בשטח. שילוב ערכיו עם מאפייניו הנופיים והיותו אתר חפור שניתן לחוות בו ממצא נדיר ברמת השתמרות גבוהה מוביל למסקנה, כי לפנינו אתר בעל פוטנציאל פיתוח כאתר ביקור ברמה הארצית.  
  • האתר נחפר בצורה אינטנסיבית, וניתן להכשירו כאתר קולט קהל באופן מיידי. 
  • הפוטנציאל להבנתו, לשמירתו ולפיתוחו של האתר תלוי בשמירה עליו בהקשרו הנופי הפתוח. נדרש להרחיק מהאתר את השטח הבנוי, כך שתישמר הסביבה הנופית הפתוחה, כולל הוואדיות סביבו וייווצר אזור חיץ ניכר בין האתר לבין העיר מצפון.
  • תכנית הבנייה לשכונה הסמוכה לאתר (שכונה ד6), על תשתיותיה וכבישיה, לא תאפשר שמירה על עקרונות אלה, ולכן יש לבטלה.
 
עמדה זו, אשר "הפכה את הקערה על פיה" וכנגד כל הסיכויים קבעה, כי יש לבטל את תכנית הבנייה הסמוכה לאתר, זכתה לגיבוי הנהלת רשות העתיקות והוצגה בעקביות לאורך כל התהליך המורכב, הארוך ועתיר הלחצים וההתנגדויות. לאחרונה הוכח, כי המקצועיות והעקיבות השתלמו. לעמדת רשות העתיקות הצטרפה רשות הטבע והגנים, ולבסוף קיבלו אותה מוסדות התכנון. עם זאת, מחובתנו לעמוד על המשמר עד שהכרזתה של חורבת קיאפה כגן לאומי תקבל תוקף חוקי ותסלול את הדרך לשימורה ולפיתוחה באופן שיהלום את חשיבות האתר.
 
 
אדריכלי נספח השימור: אבי משיח, תמר נתיב
ארכאולוג מרחב ירושלים: יובל ברוך
ארכאולוג מחוז יהודה: פבלו בצר
 
 
 
רז עפרון
 
-------------------------
מאי 2013
-------------------------


לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
1. תכנית ד-6 בדרום-מערב רמת בית שמש, קרוב לחורבת קיאפה. אדר' אריה רחמימוב

2. הדמיה- שכונה ד-6 כפי שהייתה נראית מגבולה הדרומי של חורבת קיאפה. אדר' אבי משיח ואדר' תמר נתיב, מינהל שימור

3. חורבת קיאפה- מבט מצפון-מזרח (האזור המיועד לבניית שכונה ד-6). צילום: רז עפרון

4. תצלום אוויר, חורבת קיאפה. צילום: SKYVIEW, באדיבות משלחת החפירות

5. חורבת קיאפה, השער הדרומי. צילום: רז עפרון


site built by tetitu
 קרדיט