| יקנעם |
| ביצורי יקנעם |
| שיקום ביצורי יקנעם |
| מבצעים |
אדר' ערן חמו - מנהל הפרויקט
אדר' יערה שאלתיאל
אדר' מיכל רטנר
אריאל אלזם
ג'ון פיטרסון
|
דרך, ערכים ומטרות
בינואר 2008 עת התחלנו להכין פרוגרמה לשימור תל יקנעם ופיתוחו סקרנו את האתר. ב-20 השנים שעברו מסיום החפירה החלו השרידים להתכסות מחדש ובקושי אפשר היה לזהותם. מקריאת פרסום החפירה הבנו את הערך התרבותי הגדול הטמון בשרידי הביצורים מהמאות 10-8 לפני הספירה, ימי תקופת הברזל ב' הנקראת גם תקופת המלוכה.
לפי מצב השתמרות השרידים והיקפם, נדרש תקציב נכבד לשימור, ולכן בפרוגרמהדחינו את העבודות באזור זה לשלב מתקדם יותר בתכנית. כדי להציג בכל זאת את ערכי התל מתקופת המקרא, מיקמנו לאורך השביל הסובב את התל תחנות נושאיות בנושאים: שבט לוי – לו ניתנה העיר בחלוקת הארץ ל-12 השבטים, מבנה העיר בתקופת המלוכה והדרכים שעברו למרגלות התל. לבקשת צח הורביץ, ארכאולוג המחוז, הוספנו תחנה המשקיפה על הביצורים, שממנה ראו בשנים הראשונות בעיקר קוצים...
תכניות השימור והפיתוח בליווי פעילות חינוכית ענפה, הלכו והתממשו משנה לשנה, וב-2012 נמצא ההון הראשוני להתחיל בעבודות השימור של הביצורים במימון משותף לעיריית יקנעם ולפרויקט מורשת של משרד ראש הממשלה. לאחרונה הצטרפה החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), המממנת את תכנון מרכז המבקרים ואת הארת מורדות התל בכלל והביצורים בפרט.
מעת הכנת הפרוגרמה ולאורך השנים שבהן התרחבה הפעילות שלנו על התל, דנו לא מעט בשאלת חזות התל. איך מעצימים את זהותו? איך ממתגים אותו? מהו האייקון המתאים, המזהה אותו בצורה ברורה, מדגיש את ערכיו ואינו פוגע בהם? ככל שהעמקנו, הבנו שמערכת הביצורים היא האייקון הנכון לתל. בביצורי תקופת הברזל מגולמים רבים מערכיו התרבותיים של התל. הם מקנים לו את קו המתאר הזוויתי המזהה את הגבעה כתל. הביצורים הם ביטוי עירוני מובהק, המבטא יישוב עירוני מתקופת המלוכה באתר זה וכחלק ממפת היישובים האזורית והארצית. הביצורים הפונים לצומת התשבי מהווים את חזית העיר המודרנית ואף הקדומה לכיוון צפון. לנוסע המגיע מצפון נגלים ראשית שרידי העיר הקדומה ומאחוריה נגלית העיר המודרנית. הצגת ביטוי עירוני לעיר הקדומה – הביצורים ואחריו ביטויים לעיר המודרנית – הקניון, העירייה ובתי העיר, מדגישים את הרצף ההסטורי. יישוב שפעל כמעט ברצף לאורך כ-5000 שנה.
הממצא
בתל נחשפו שתי מערכות ביצורים, זו על גבי זו, מתקופת הברזל ב'.
חומת העיר הקדומה (המיוחסת לתקופת הברזל ב'1 – המאה ה-10 וראשית המאה ה-9 לפנה"ס) היא חומת סוגרים. אפשר למצוא חומת כאלו גם בתל מגידו ובחצור. החומה בנויה מחדרים צמודים, שהגישה אליהם היא מתוך העיר. חללים אלו שימשו למגורים, בתי מלאכה ואחסנה. בתקופות מלחמה מילאו את החללים באדמה כדי לחזק את החומה. כ-40 מטר מהחומה נחשפו, והיא מגיעה לרוחב של 5 מטר לפחות. לחומה זו נצמדו מבני המגורים. החומה הקיפה, כנראה, מפעל מים שלא נחפר כולו וסמוך אליו נמצאה תעלת הניקוז שנבנתה כחלק מהחומה. בתחילת המאה ה-9 לפנה"ס הצטמצמו ממדי העיר. אולם בסוף המאה ובמשך המאה ה-8 לפנה"ס התחדשה במקום התיישבות מפותחת. על הריסות חומת הסוגרים, נבנתה חומת פרוזדור. חומה זו מאופיינת במעבר צר וארוך, שמטרתו לאפשר התקדמות בין כותלי החומה. אל הפרוזדור נכנסו דרך פתח הפונה לרחוב היקפי, אשר הפריד בין חומת העיר לבין בתי מגורים ושטחים פתוחים. כ-90 מ' מהחומה נחשפו ורוחבה מגיע עד ל 6.50 מטר. לאורך החומה נבנו מספר מגדלים. המגדלים הם התרחבות של החומה, ומטרתם הייתה לייצב את שני הקירות ולהתגבר על תלילות המדרון. מפעל המים היה בשימוש, והחומה הקיפה גם אותו. סמוך למיקום תעלת הניקוז של חומת הסוגרים נמצאה תעלה נוספת הבנויה בחומת הפרוזדור, שניקזה את הנגר העילי ביישוב המאוחר יותר. ניתוח הממצא מבוסס על פרסום החפירות של א. בן תור .
מצב השתמרות
מחומת הסוגרים נותרו שרידים מעטים. היותה בקו ראשון למדרון, מצבה בעת החפירות, חפירות עמוקות שנעשו למרגלותיה והיעדר שימור, הביאו במהלך 20 השנים להתמוטטות רוב שרידיה. לכן עיקר עבודות השימור והפיתוח מתייחסות לייצוב ולהצגת שרידי חומת הפרוזדור. חומה זו השתמרה טוב יותר, אך גם ממנה התמוטטו לתחתית המדרון חלקים שניצבו על תילם בסיום החפירה. החפירה האינטנסיבית של המדרון, מתחת ליסודות הביצורים, פצעה גם את מורדות התל.
התכנון
התכנון מציע מסלול מעגלי בתוך חומת הפרוזדור מנקודת תצפית במערב החפירה (קיימת) לתצפית במזרחה, ובו שילוט והמחשה. עבודות הייצוב כוללות כיסוי חלקים מהחפירה והשלמת מורדות התל. עבודות השימור כוללות שחזור של חלק גדול מהפן החיצוני של הקיר החיצוני של הביצורים שרובו התמוטט בשנים שעברו מאז נחשף. מהנדבכים הגבוהים יותר של החומה שהיו ,כנראה, בנויים מלבני אדמה, נמצאו לבנים בודדות בשפכים. הן שרדו כיוון שנשרפו בתהליכי החורבן. החלטנו על מידות הלבנים וצורת הבנייה מתוך השוואה לממצא מאותה תקופה בתל לכיש ובתל מגידו.
בהתאם לערכים התרבותיים של הביצורים ולביטוי סוגיית האייקון, עסקנו רבות בחזות הביצורים שבסביבת התל. אנחנו רואים חשיבות גדולה בהדגשת רצף קו מתאר החומה. בחנו אפשרויות רבות להדגשת רצף זה בשימור, בשחזור ובאלמנטים מודרניים. בשלב זה לא נמצא תקציב לשימור כל רצף החומה. קטע הביצורים המקיף את מפעל המים נחפר בעיקר מצידו הפנימי, כך שגם לאחר שיבוצעו כל עבודות השימור, קשה מאוד יהיה להבחין בו מהצומת. אף שהעלינו מספר הצעות להדגשת הרצף, העדפנו בשלב זה, להשקיע, ככל הניתן, בעבודות השימור ודחינו את ההחלטה בעניין זה, זולת נושא הארת קו הביצורים.
בימים אלה מסתיים השלב הראשון שהוא כשליש מנפח העבודה כולה. בהמשך לעבודות השימור, בעתיד, אנו ממליצים לחפור את מפעל המים ולחברו למסלול הביקור.
ביצוע
עלות ביצוע עבודות השימור והפיתוח המוצע גבוהה מאוד, ולכן ייעשה הביצוע בשלבים. בימים אלה מסתיים השלב הראשון, שהוא כשליש מנפח העבודה כולה וכולל קטע בן כ-30 מ' מחומת הפרוזדור ושרידים מועטים מחומת הסוגרים. נפח הבנייה היה גדול למדיי, וכלל השבת הפן החיצוני של הקירות והשלמת נדבך עד שניים בגובה החומה בהתאם לגובה ההשתמרות של ליבת הקירות. בקצה הדרומי, צמוד לחתך שחזרנו קטע מצומצם של לבני אדמה, שאותן הכינו תלמידי העיר כחלק מהפעילות החינוכית. בפרוזדור, בין קירות הביצור, הסדרנו מעבר בטוח לקהל, והמדרגות היורדות בנויות מאדני רכבת. עם סיום שלב זה, אפשר יהיה לרדת מהתצפית, להתקדם לאורך 30 המטרים ששוקמו ולחזור.
בימים אלה, במקביל לשיקום הביצורים, אנו מתחילים בתכנון מרכז מבקרים שיוקם למרגלות התל מדרום. מציאת תקציב לשימור ולפיתוח תל מקראי אינו מובן מאליו. עם זאת, שיתוף הפעולה והמחויבות שבין עיריית יקנעם בראשות סימון אלפסי לבין רשות העתיקות, הביאה לגיוס תקציבים והשקעה נרחבת בשימור, בפיתוח ובחינוך. אנו פועלים להמשך שיתוף פעולה מוצלח זה ומקווים כבר בשנה הקרובה להמשיך בשיקום הביצורים עד לפתיחת המסלול המלא.
יערה שאלתיאל
-------------------------
אפריל 2013
-------------------------
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
