| חיטין |
| מסגד חיטין |
| תיעוד וסקר |
| שם המזמין | מינהל מקרקעי ישראל |
| משך | נובמבר 2012 |
| כתובת | גוש: 17329, חלקה: 81 |
| מבצעים |
אדר' יערה שאלתיאל
אדר' נוף עידו רוזנטל
מהנדס יעקב שפר
|
מתחם המסגד הוא שריד לכפר חיטין (Hittin, حطين). המתחם ניצב למרגלות רכס קרני חטים על מדרון מתון אשר מצפון לו משתרעת בקעת ארבל. ממערב למבנה נביעה החוברת לערוץ צר מלא צמחי קנה. היא מגיעה אל נחל נימרה - יובלו של נחל ארבל, וסמוך לה נמצא בית הקברות של הכפר (איור 1). ממזרח למסגד הריסות הכפר חיטין.
מטרת הפרויקט היא לערוך תיעוד וסקר פיזי-הנדסי של מתחם המסגד, ובכך ליצור בסיס מידע לטובת שימורו.
לורנס אוליפנט ("חיפה", 1976) אשר ביקר במקום בסוף המאה ה-19 מתאר את המעיין ואת בוסתני הכפר המשגשגים. ערב מלחמת העצמאות מנה הכפר 1380 איש, ובעקבותיה הוא התרוקן מיושביו. בסקר שנערך בשנת 1966 (איור 2) תואר הכפר כיישוב גדול הבנוי על 15 דונם. במסמכי הסקר מתואר הגרעין הקדום של הכפר, שבו בתים וחצרות צמודים זה לזה, ושניים - שלושה רחובות צרים מפרידים בין גושי הבניינים. התרחבות הכפר מתאפיינת בבנייה מרווחת יותר, לכל בית חצר ומבני עזר צמודים.
תצלומי אוויר היסטוריים מראים את צירי הגישה למסגד, את החלקות החקלאיות המקיפות אותו, ומאפשרים להתחקות אחר התפתחות הכפר. (איור 3)
במתחם המסגד מספר מבנים: מסגד בעל שני חללים וצריח (מינרט), מבנה שירותים נפרד, מבנה מלבני הבנוי קמרונות צלב (הרוס ברובו כיום) וחומת אבן המקיפה את המתחם.
מבנה המסגד מתוארך למאה ה-18. הוא מוקף חצר ובה מעיין נובע ושרידי מבנים נוספים. אלמנטים ארכיטקטוניים שיש במסגד הם: צריח, קיר ה'קיבּלה' שבו מותקן מיח'רב המסמן את כיוון התפילה ושרידי 'מנבּר', הוא דוכן דרשה הסמוך למיח'רב. תקרת המבנה בנויה קמרון חבית מחודד. הכניסה ממוקמת בקיר שמול המיח'רב. מימין לכניסה הראשית ישנו חלל קמרון צלב פתוח לכיוון מזרח. הצריח ממוקם בצדו המערבי של המסגד, והגישה אליו היא מגרם מדרגות חיצוני. גרם מדרגות ספירלי בחלל הצריח מוביל מעלה (איור 4). בראש הצריח שרידי מוטות ברזל שתמכו במעקה מרפסת. מרפסת זו בנויה אבנים זיזיות המחוברות ביניהן בפיני מתכת ('קליבות'). ראש הצריח קטום ומתצלומים היסטוריים לא ברור אם עוטר בסמל הסהר.
ארבעה חללי קמרון חבית קטנים מטויחים שימשו מבנה שירותים מלבני. השירותים, מסוג שירותי כריעה, נשטפו, ככל הנראה, על ידי תעלה רדודה שהובילה את מי המעיין. בכל תא קבוע חלון אוורור קטן ופתח ברצפה בין שתי אבני גזית.
החומה ההיקפית מגיעה לגובה 2.5 מטרים. תמירותה של החומה ניכרת בפינותיה, ולאורכה ישנם מקטעים מפורקים (איור 5).
צמוד לחומה הצפונית של המתחם יש מבנה אבן הרוס ברובו, שממנו נותרו אומנות של זוג קמרונות צלב. אורכו היה כ-10 מטר, בקירות הצפוני והמערבי שלו נקבעו פתחים מקושתים.
המשמעות התרבותית של האתר
ערך היסטורי
- המתחם הוא עדות לקיומו של הכפר הערבי חיטין שנהרס בשנות ה-60 למאה ה-20. סימני הכדורים בקירות המבנה הם חלק מסיפור המקום, והם מייצגים את הקונפליקט היהודי-ערבי.
ערך אדריכלי ונופי
- במסגד השתמרו המרכיבים האופייניים למבנה דת מוסלמי: קיר הקיבלה, מיח'רב ומנבר, צריח, ומקור מים ששימש לטיהור הגוף/
- מההיבט המרחבי- המתחם ממוקם סמוך לשביל טיול מנחל נמרים לעבר נחל ארבל. הצריח הבולט בסביבתו מהווה נקודת ציון. (איור 6)
ערך חברתי – דתי
- מתחם המסגד ומבני העזר שלצדו הם שריד למתחם דתי-חברתי ששירת את תושבי הכפר.
- בשנים האחרונות המסגד משמש מתפללים מוסלמים המגיעים למקום.
- עבודות תחזוקה שנעשו בו מעידות על החשיבות הרגשית, הדתית והפוליטית של המתחם.
מצב השתמרות
כל המבנים בנויים בטכנולוגיה מסורתית, מאבני גיר ומחומרי מליטה וטיח על בסיס סיד. בחלק ממבני המתחם נעשה שימוש בחומרי בנייה על בסיס צמנט, המעידים על התערבויות שבוצעו בשנים האחרונות. בסקר שנערך בשנת 1966 מתואר גג מקורה גזעי עץ ומעליהם עפר מהודק. כיום, גג המסגד מקורה בטון, ועליו הושמה שכבה של יריעות אוטמות בזפת כדי למנוע חדירת מים מהגג אל פנים המבנה.
חלק מהמבנים במתחם יציבים, וחלקם בסכנת התמוטטות. מבנה המסגד והחומה ההיקפית, סובלים בין השאר מסדיקה, חוסר בחומר מליטה, חללים בליבות הקיר, מיקרוביולוגיה ולשלשת ציפורים, הגורמים להתפוררות האבן וחומרי המליטה ולפגיעה בטיח הצבעוני. במבנים אלה התפתחו כשלים הנדסיים שמקורם ברטיבות, במי גשם ובעלייה קפילרית של מים מהקרקע לנדבכי האבן הנמוכים (איור 7). שרידי מבנה קמרונות (איור 8) ומבנה השירותים (איור 9) נמצאים בסכנת התמוטטות.
לסיכום, בכל המבנים ניכרת סדיקה, בליית אבן וחוסר חומר מליטה במישקים. במבנים שבהם קיימת שקיעה של קירות או אומנות, אשר גורמת להתנתקות התקרות מהקירות, ישנו סיכון ממשי להתמוטטות. ניתן לעצור את תהליך הבליה וההרס של המבנים על ידי התערבות משמרת.
רשימת מקורות:
"חיפה", לורנס אליפנט 1882-1885, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1976.
סקר הכפרים הערבים, ארכיון רע"ת, 1966.
המרכז למיפוי ישראל, מחלקת מידע ומקרקעין, מחלקת תצלומי אוויר.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
