תל בית שאן נקרא בערבית תל אל-חֻצן (تل الحصن hussan-el Tell), ופירושו תל המבצר. שטחו של התל כ-40 דונם והוא מתנשא בתלילות מעל בקעת בית שאן. גובהו מעל לאפיק נחל חרוד הזורם מצפון הוא 80 מ', מדרום לו נחל עמל. בשנת 1965 הוכרז התל גן לאומי בית שאן. את בית המושל המצרי כינו החופרים בניין 1500. הוא ניצב בראשו של התל ומתוארך לימי הממלכה החדשה של מצרים, המאות ה-12-16 לפסה"נ, אז היה מרכז שלטוני. שרידיו התגלו בשנות השלושים של המאה ה-20, והיה זה אחד המבנים השלמים שנחשפו מזמן השלטון המצרי בארץ ישראל. קירות בית המושל הוקמו במקור מלבני בוץ על יסוד אבן גוויל בבנייה יבשה. אף שהמבנה זכה לשימור ולשחזור בסוף שנות התשעים של המאה ה-20 ולתחזוקת שימור, לאחר שנים ספורות של הזנחה, ניכר היה כי תהליכי הבליה שבו מואצים. בשנת 2018 ביצע צוות השימור של רשות העתיקות בבית שאן פעולות תחזוקה לייצוב קירות המבנה.