מקור השם חקל-דמא בארמית (מעשה שליחים א 20-18) ופירושו שדה דם. המבנה הוקם כדי לתת מענה לקבורתם של עולי רגל (צליינים) אשר מתו בדרך לירושלים. בתקופה הצלבנית נחשב המקום למקודש. גופות המתים שולשלו למיתקן דרך פתחים בגג, וסודרו מחדש בתוכו. על הגופות פוזר סיד לבן כדי למנוע את ריח הריקבון.
סקר פיזי-הנדסי זה של "בית העצמות" שמדרום לירושלים נערך כהכנה לפעולת ייצוב ושימור האתר.
מידות המתקן 6.4X21.0 מ' וגובהו 5.0-6.0 מ' והוא מקורה בקמרונות חבית מצטלבים הבנויים מאבני גזית מלבניות. בחלקו הדרומי, המתקן צמוד לסלע ונשען על 3 אומנות, חלקו הצפוני הוא קיר בנוי על גבי סלע. האומנות בנויות באבן גיר מקומית וחומר המליטה בין האבנים עשוי מסיד לבן. הקירות הם דו פניים מאבן לא מסותתת והליבה עשויה מאבני שדה מלוכדות בחומר מליטה.
הבניין הרוס ברובו, מוזנח ולא מתוחזק. קיימות באתר בעיות של בליית אבנים, חוסר אבנים, חוסר בחומר מליטה במישקים וסדיקה באבן. הקיר הצפוני הרוס ומי גשם חודרים לליבת האומנות והקיר. צמחיה מרובה גורמת להרס. הקמרון התמוטט ונהרס ברובו וקיימת סכנה לנפילת אבנים. האתר פתוח ומסוכן למבקרים בו עקב גובהו הרב ומצב השתמרותו.
פעולות השימור הנחוצות להסדרת האתר הם: השלמת אבנים, מילוי סדקים בהזרקה, מילוי מישקים בחומר מליטה על בסיס סיד, טיפול וריסוס הצמחיה, ייצוב הפן העליון של האומנות והגנה על הקמרון באמצעות איטום ראשי קירות, הסדרת שיפועים וניקוז באזור, ושחזור הפן החיצוני של הקיר הצפוני. בנוסף נחוצה תכנית מקיפה להסדרת בעיות הבטיחות באתר.
