| צפת |
| בית כנסת האר"י הספרדי |
| שיקום החזית הראשית של המבנה |
| שם המזמין | עיריית צפת |
| משך | אפריל - דצמבר 2005 |
| מבצעים |
אורית סופר
אדר' ורדית שוטן-הלל
אבנר הילמן
עופר גרוסמן
|
במהלך שנת 2005 בוצעו עבודות שיקום ושימור של החזית הצפונית, הראשית, של מבנה בית הכנסת. אלו כללו בין היתר טיפול והחלפה של מספר אבנים ושחזור אופיה של החצר. השיקום תוכנן בהסתמך על צילומים היסטוריים משנת 1968 שנמצאו בארכיון בית המאירי בצפת.
מטרת עבודות השימור היתה להגן על המבנה מפני תהליכי בליה טבעיים ומעשה ידי אדם, ולשמר את הפרטים האדריכליים של החזית.
בית הכנסת האר"י הספרדי הוא העתיק ביותר בצפת וראשיתו במאה הי"ד. בשנת 1759 נפגע המבנה מרעש אדמה, ובשנת 1837 הוא נהרס כתוצאה מרעש האדמה הגדול שפקד את האזור. המבנה שוקם בתרומת ר' יצחק גויטע מטרייסטה במשך 16 שנה - כתובת המתארת את השיקום קבועה בחזיתו. במהלך קרבות תש"ח שימש בית הכנסת כעמדת הגנה מול השכונה הערבית חארת א-רומאנה (שכונת הרימון) ששלטה על מבואות הרובע היהודי, אז נחצבו חרכי ירי בקיר החזית הדרומית של בית הכנסת. בשנת 1990 בוצעו במקום עבודות שיקום של עזרת הנשים, בחלקו הצפון מזרחי של המבנה. במהלך עבודות אלו הוסר עמוד אבן שתמך את המבנה, וכן הוסר מבנה עץ ארז ששימש את עזרת הנשים.
זיהוי הבעיות וגורמיהן
לצורך תכנון פעולות השימור מופו הבעיות וזוהו הגורמים להן:
1. בליית חומרי בנייה: היפרדות שכבות אבן, בליית אבן, סדקים ושברים, חלקי אבן חסרים וחוסר או פגיעה בחומר מליטה.
הגורמים לבלייה הם:
(א) סוג האבן: האבן הצפתית המקורית היא אבן גיר רכה עם מבנה הנוטה להיפרדות שכבות והתפוררות גירנית.
(ב) טעויות בשיטת הבנייה: הנחת אבן הגיר בניגוד לכיוון הריבוד השכבתי גורם להאצת תהליך היפרדותן.
(ג) פגיעות מכניות: ענפי עץ תות הסמוך לחזית גרמו לפגיעה מתמשכת באבנים ולסדיקתן. העדר תחזוקה שוטפת החריפה את היקף ועוצמת הפגיעה בחזית.
2. מפגעים ביולוגיים
כמות המפגעים הביולוגיים בחזית היתה מצומצמת. התפתחות צמחייה ומיקרואורגניזמים כתוצאה מבעיות לחות העידו על הימצאות כמות מסוימת, אם כי קטנה, של מים בקירות המבנה.
3. מפגעים מעשה ידי אדם
בקבוצה זו מפגעים אשר נגרמו כתוצאה מפעולות תחזוקה שגויות, כגון שימוש בחומר מליטה עם צמנט להשלמות אבן, שימוש בצבע שמן כחול, התקנת אלמנטים ממתכת (למשל, גופי תאורה, גגון ומעקה) ונזילת שעווה על פני האבן כתוצאה מהדלקת נרות. מפגעים אלו נמצאו בהיקף נרחב וגרמו לפגיעה במצב השתמרות החזית ולפגיעה אסתטית קשה.
עקרונות השימור
ההתערבות השימורית נעשתה למטרת שיקום החזית בלבד. שחזור נעשה במקומות שחייבו זאת בשל היקף הבליה או כשל קונסטרוקטיבי של פרט כלשהו. אבנים שמצבן הוגדר יציב לא הוחלפו. הצילומים ההיסטוריים איפשרו ללשחזר את הפרטים החסרים. אופי הסיתות הותאם לשרידים בשטח ונעשה שימוש בכלי סיתות דומים לאלו המקוריים.
פעולות השימור
פעולות השימור שבוצעו באתר כללו:
(1) החלפה של ריצוף החצר כולו מאריחים מודרניים לאריחי אבן.
(2) השלמה של ספסל האבן שהקיף את החצר המקורית.
(3) ייצוב הקיר הדרומי של בית סימנה הניצב בחלקה הצפוני של חצר בית הכנסת ומהווה חלק חשוב מההיסטוריה של המקום. הקיר שעמד בפני סכנת התמוטטות טופל ויוצב.
(4) נבנה מחדש הקיר המזרחי של החצר. זה נהרס בשל פעולות בנייה מעברה השני של הסמטה ההיסטורית בחלקו המזרחי של בית הכנסת.
(5) דלת העץ לעזרת הנשים הוחלפה בדלת המשחזרת את מראה הדלת המקורית. גם כאן נעשה השחזור בהסתמך על צילומים היסטוריים.
סיכום
עבודות השיקום והשימור של החזית הצפונית הסתיימו באוגוסט 2005. רשות העתיקות בשיתוף ועד בית הכנסת פועלים להמשך הטיפול השימורי בחללים הפנימיים ובמפגעים הסביבתיים. תרומה נוספת שגויסה לאחרונה תאפשר להמשיך את עבודות הניקוי של רצפת השיש בתוך בית הכנסת.
לבית הכנסת עבר מפואר וחשיבות רבה במסורות הקושרות אותו עם אליהו הנביא וכמובן עם האר"י הקדוש. לאתר מגיעים מבקרים רבים במשך כל ימות השנה. כאשר בית הכנסת סגור ניתן לבקר בחצרו ולהתרשם מהחזית היפה ומהחצר ההיסטורית.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
