| גוש חלב |
| כפר ג'יש |
| סקר אורבני |
| שם המזמין | פרויקט דלתא ישראל, מועצה מקומית גוש חלב |
| משך | מאי - אוקטובר 2005 |
| מבצעים |
אדר' פאינה מילשטיין
|
הסקר האורבני של הכפר ג'יש, גוש חלב, נערך במסגרת פרוייקט דלתא. מטרתו לשמש פיילוט בזיהוי משאב תרבותי שהעצמתו ושילובו בפיתוח תיירותי יסייעו לכלכלת המקום ויקדמו את רווחת התושבים. לאור התובנות שעלו בעקבות הסקר, ישולבו המלצותיו בתוכנית האב ויקודמו סקרים ותעודים נוספים של מבנים ואלמנטים מסורתיים לטובת שימור מורשת הכפר כחלק מפיתוחו.
הכפר ממוקם על מורדותיה הדרומיים של גבעה נישאת בגליל העליון, כארבעה קילומטרים מצפון-מזרח להר מירון, סמוך לנחל גוש חלב, ומשתלב בנוף המרהיב העוטף אותו: שמורות טבע ושטחים חקלאיים; כביש נהריה- צפת מתעקל ליד הכניסה הראשית לכפר. במקום מתגוררים נוצרים - מארונים וקתולים - ומוסלמים.
הכפר היה מיושב לאורך התקופות מימי המקרא ועד ימינו. הנוף האורבני של הכפר מורכב מגרעין היסטורי בן כ-200 שנה, שרידים ארכיאולוגיים וארכיטקטוניים שנשתמרו ברמה גבוהה, שכונות חדשות, אזורי תעשייה וחלקות חקלאיות מסורתיות ומודרניות. לכפר ערכים תרבותיים, היסטוריים, ארכיאולוגיים, ארכיטקטוניים ואנושיים.
היבטים תרבותיים וחברתיים
גוש חלב (ג'יש) הוא אחד המוקדים האותנטיים בנוף התרבותי בגליל העליון. החשיבות התרבותית של הכפר קשורה במכלול מאפיינים: המיקום הגיאוגרפי והטופוגרפי, היסטוריה עשירה המתועדת במקורות כתובים רבים, הממצא הארכיאולוגי והארכיטקטוני המגוון, קיומם של חקלאות ומלאכות מסורתיים, ואוכלוסיית המקום.
גוש חלב היה מוקד אזורי במשך אלפי שנים. ההיסטוריה של המקום נקשרה בזיכרון הקולקטיבי של שלוש הדתות בארץ ישראל ומכאן חשיבותו החברתית. קהילה רב-תרבותית ומשכילה מתגוררת בכפר ומשרה אווירה של פתיחות ובטחון המלווה את המבקרים במקום.
ההיבט ההיסטורי
הממצאים הקדומים ביותר שנתגלו בכפר הם בני כ-4500 שנה, והוא מהמקומות היחידים בארץ שהתקיים בו יישוב רצוף במשך יותר מ-3000 שנה.
תקופת המקרא. גוש חלב מוזכרת במשנה בין הערים ה"מוקפות חומה מימות יהושע בן נון".
ימי הבית השני. זהו אחד מהיישובים החשובים בגליל העליון. בימי המרד נגד הרומאים בוצרה העיר (כנראה שטח התל) על ידי יוחנן בן לוי, הידוע בשם יוחנן מגוש חלב, שהיה מראשי המורדים. העיר לא נחרבה במלחמה נגד הרומאים בשל כניעתה מרצון.
התקופות הרומית–הביזנטית. הממצא הארכיאולוגי המרשים מתקופות אלו - הכולל שני בתי כנסת, מאוזוליאום ייחודי ומערות קבורה – מעיד על כך שבמאות הראשונות לספירה היה במקום יישוב עשיר ופורח. בחפירות התל לא נמצאו עד היום עדויות לביצורים.
ימי הביניים. בתקופה האסלאמית נקרא היישוב ג'וש או ג'יש. מקורות היסטוריים שונים מהמאות הי', הי"א, הי"ב עד הי"ד והט"ז מזכירים את גוש חלב (ג'יש) ככפר יהודי גדול.
המאה הי"ז. ידוע כי במאה זו חיו במקום דרוזים שעזבו בשלב מאוחר יותר את הכפר.
התקופה הממלוכית. מבנים מתקופה זו הוקמו על גבי סלע המדרון הדרומי של הגבעה, חלקם השתמר עד היום.
התקופה העות'מאנית. בתחילת המאה הי"ח התיישבו בג'יש נוצרים מארונים וקתולים ומספר משפחות מוסלמיות. בשנת 1837 גרם רעש אדמה להרס של רוב מבני הכפר ולמותם של כ-200 בני אדם. לאחר הרעש התחדשה ההתיישבות בכפר והוא התפשט למדרון הדרומי. הבנייה מתקופה זו, היום הגרעין ההיסטורי של גוש חלב, השתמרה היטב.
התקופה המודרנית. בשנת 1948 עזבו רבים מהתושבים את ג'יש ובמקומם הגיעו תושבים מהכפרים הסמוכים שנהרסו.
ג'יש של היום הוא כפר חי שיש בו דינמיות אורבנית ואנושית. במקום ישנן עדויות בנויות להיסטוריה של הכפר. את הכפר מאכלסים נוצרים מארונים ויוונים אוניאטים, כחמישית מהתושבים מוסלמים.
ההיבט הארכיאולוגי
הממצא הארכיאולוגי וההיסטורי העשיר מאפיין את הכפר והוא כקרקע פורייה לקידום הפיתוח התיירותי של המקום.
שמונה-עשר אתרים ארכיאולוגיים נחפרו עד היום בגוש חלב ובסביבתה הקרובה. עשרה מהם תועדו ארכיאולוגית אך לא טופלו שימורית; חלקם כוסו ואינם מוצגים לקהל. שמונה אתרים תועדו, טופלו שימורית בעבר ופתוחים היום לקהל; חמישה מהם במצב של הזנחה.
בין הממצאים קיימים כאמור שרידים של שני בתי כנסת מפוארים מהתקופות הרומית והביזנטית ומאוזוליאום ייחודי מהמאה הד' ועליו סרקופג כפול. קיים פוטנציאל למחקר ארכיאולוגי עתידי בתל.
לגוש חלב ערך מחקרי בהרחבת הידע על הגליל עליון ועל ארץ ישראל ובפוטנציאל הקיים למחקרים נוספים.
היבטים סביבתיים
מיקומו הגיאוגרפי של הכפר על גבעה נישאת בצומת דרכים העניקו לו חשיבות אסטרטגית לאורך ההיסטוריה. מבחינה נופית, גוש חלב הוא חלק אינטגרלי משמורות הטבע העוטפות אותו. מצפון-מזרח לכפר עובר נחל גוש חלב שלאורכו קיימים שרידים של שש טחנות קמח מסורתיות המעניקות לו ערך נוסף.
הימצאות מקורות מים רבים סביב הכפר ובתחומו הובילו לפריחת החקלאות והמלאכות המסורתיות. החזות של גוש חלב מאופיינת בהשתלבות בטבע הסובב אותו כשברקע נוכחותו הנופית של הר מירון על משמעויותיו התרבותיות.
מבטים מרהיבים על הכפר נפרשים ממקומות שונים בסביבה בשל מיקומו על גבעה. חלקות החקלאות המסורתית התחומות בקירות תמך מאבן, טרסות ושטחים חקלאיים מסורתיים ומודרניים סובבים את הכפר והם חלק מהנוף התרבותי.
היבטים אורבניים
הגרעין ההיסטורי של גוש חלב תחום ברחובות הראשיים סביבו. תיחום זה תרם לשמירת אופיו האורבני. חזות הכפר מתאפיינת בבנייה נמוכה שמשתלבת בטופוגרפיה ובמבנה כנסייה הבולט בקו הרקיע. המבנה האורבני מותאם לשני גורמים: לנוף העוטף את המקום ולדפוסי החיים המסורתיים. גורם הנוף מתבטא בחלל הפתוח - רקמת הרחובות שציריה מכוונים אל החוץ והם כתצפית מתמשכת אל הנוף; הגורם השני מתבטא בחלל הבנוי - הבתים המסורתיים, שתוכניתם מכוונת כלפי פנים, אל חצרות פנימיות שהן מרכז חיי המשפחה.
המבנה האורבני משתלב בטופוגרפיה: הגרעין ההיסטורי נבנה בצורה מלבנית על תוואי קווי הגובה, הרחובות הראשיים והמרכזיים מקבילים או ניצבים לקווי הגובה. סימטות מתפתלות מחלקות את הרבעים למבננים ול"שכונות".
התוכנית האורבנית של גוש חלב מסודרת ואורגנית. צירי תנועה ראשיים תוחמים את הגרעין ההיסטורי מארבעת צדדיו: רחוב ראשי בכוון צפון-דרום מחלק את השטח לשני הרבעים: ממערב - הרובע הנוצרי וממזרח הרובע המוסלמי; בלבו של כל רובע ממוקם מבנה דת כ"עוגן" תכנוני ולצדו רחוב מרכזי המחלק את הרובע לשני חלקים; הרחוב מאופיין בסגנון אחיד, צנוע ומבוצר. קירות המבנים מגדירים את חלל הרחוב. אלו הוקמו לרוב ללא פתחי חלונות ועם שערי כניסה קשתיים בלבד שמובילים לחצרות פנימיות. האופי המבוצר והמינימליסטי של הרחוב המסורתי משקף את החיים המסורתיים המכוונים כלפי פנים ומדגיש את עושרו של הנוף ומפנה אליו את תשומת הלב.
היבטים אדריכליים וטכנולוגיים
המרחב המבונה בגוש חלב מורכב מיחידות בסיסיות של בית המגורים המסורתי. מצרפים של מספר יחידות יוצרים מקבצים בנויים - מבננים ושכונות. רוב המבנים הוקמו לאחר רעידת האדמה של שנת 1837. השתמרותם הטובה של המבנים מאפשרת לשחזר את התכנון האדריכלי וההנדסי של הבית המסורתי בכפר וכן את עיצוב הפנים.
לימוד גרעין הכפר כלל סקר ראשוני של 36 מבנים בעלי ערך ארכיטקטוני, שישה מבנים נטושים ושישה אזורים נטושים עם שרידים מרשימים של אלמנטים אדריכלים. ברוב המבנים שנסקרו השתמרו התוכנית ופרטים ארכיטקטוניים טיפוסיים וייחודיים שראויים לתיעוד מלא.
הבית הטיפוסי מתאפיין בתוכנית 'בית חצר', בדומה למבני מגורים בערים ובכפרים רבים באגן הים התיכון. מבנה המגורים מחולק לאזורים ולמפלסים, המיועדים לבני המשפחה ולבעלי חיים, בהתאם לשימושים השונים המאפיינים את חיי הכפר. החצר הפנימית היא מרכז הבית, מרכז הפעילות המשפחתית וצומת התנועה במבנה. בגוש חלב החצר על פי רוב קדמית ומשמשת אזור חייץ בין החלל הציבורי לפרטי. היא תחומה בקיר מסיבי עם שער כניסה ומפרידה בין הבית לרחוב. סוכת הגפן שכיחה בחצרות ומעניקה להן צל, רוגע, יופי ופרטיות. עיטורי טיח בצורות גיאומטריות מעצבים את העמודים והתנורים המסורתיים בפנים המבנה, הדבר אופייני לכפרים נוספים בגליל העליון.
הקונסטרוקציה של מבנה המגורים היא מודל לבנייה יציבה בטופוגרפיה התלולה, העמידה בפני רעש אדמה. מאפייניה הם: בנייה נמוכה, ברורה ופונקציונלית שמצמצמת נזקים בשעת חירום; קירות אבן בעובי של 70–80 ס"מ מקיפים את המבנה מכל צדיו; שורה עד ארבע שורות של קשתות קונסטרוקטיביות מאבן שעונות על הקירות ועל עמוד מרכזי עגול. קשתות אלו מחלקות את החלל ומקטינות את מיפתח הקרוי; מרבית גגות המבנים עשויים ענפי עץ. בחלק מהמבנים יש קירוי של קמרונות צלב וחבית; קירות בצורת קונטרפורס מעניקים יציבות למבנים הממוקמים על מדרון תלול כאשר בצד האחורי הפונה למדרון בנוי חלל מלבני צר ומוארך מאבנים מסיביות. למרכיב זה מספר תפקידים: מניעת רטיבות בקיר חלל המגורים ותמיכה בזמן רעש אדמה. החלל שנוצר משמש על פי רוב מחסן.
המלצות עקרוניות לתכנון עתידי
בתכנון האורבני והאדריכלי של הגרעין ההיסטורי ושל השכונות החדשות בכפר מומלץ לאמץ את עקרונות הבנייה המסורתית:
הרמוניה ולא תחרות עם הטבע, שמירה על קו הרקיע הייחודי של הכפר, הדגשת הטופוגרפיה ומבני ציבור/דת חשובים;
סגנון בנייה כפרי וצנוע שמשתלב בטבע, ומתוך כך הגבלת גובה המבנים עד לשתי קומות עם גגות שטוחים;
התאמת התוכנית לטופוגרפיה – לקווי גובה ולכיווני האוויר;
פתיחת מבטים מסורתיים שנחסמו לנוף;
בניית שכונות קטנות המותאמות לטבע, לטופוגרפיה ולסגנון החיים בכפר;
פרטיות חיי משפחה: שיחות עם התושבים העלו כי החצר הפנימית חשובה מבחינה תרבותית גם היום. בתכנון עתידי חשוב לשמור על מרכיב זה ביחידת המגורים. כמו כן, ראוי לשמור על אופי בינוי כפרי, על יחידות דיור נפרדות לכל משפחה, בהתאם לתפיסה התרבותית של האוכלוסייה המקומית;
המשכיות בעיצוב פרטים ארכיטקטוניים ואלמנטים טיפוסיים למקום;
שימוש בצבעוניות עדינה ולא צעקנית בעיצוב המבנה והרחוב החדשים;
תכנון מערכת תשתיות תת-קרקעית שאינה ניכרת בנוף;
תוואי הכבישים בשכונות המתוכננות יותאם למבנה הטופוגרפי באופן שמשתלב בנוף הטבעי ושאינו מייצר אותו מחדש.
מסקנות כלליות
· שילוב המידע המוצג בסקר זה בתוכנית האב יקדם את ההגנה על המורשת הבנויה של הכפר, ועשוי לתרום להצלת שרידי הנוף התרבותי, האורבני והארכיטקטוני ועל האותנטיות של המקום.
· מצב ההשתמרות של הגרעין ההיסטורי של הכפר מאפשר ניתוח והבנה של הבנייה המסורתית בגוש חלב בפרט כמו גם בכפרים העתיקים בגליל העליון בכלל.
· הסקר האורבני תרם לגיבוש מסקנות והנחיות לשימור, לשיקום ולפיתוח גרעין הכפר וכפרים נוספים בגליל העליון.
· קידום תיירות מורשת במקום עשוי לתרום לפיתוח התשתית הכלכלית של הכפר, ולעודד את בני המקום להשאר בו.
רשימת המלצות
- לפעול לחיזוק ההגנה החוקית על נכסי התרבות על ידי מתן דגשים שימוריים בתוכנית האב.
- לשמר, לשקם, לפתח ולהציג את הגרעין ההיסטורי של הכפר ושל האתרים החשובים בסביבתו תוך יצירת מערך קישורים ביניהם באמצעות מסלולים תיירותיים בנושאים שונים.
- שימור אופיו הכפרי הים-תיכוני של גוש חלב, תוך יצירת מסגרת חוקית לבנייה שמשמרת את הערכים ההיסטוריים, האורבניים והארכיטקטוניים המקוריים והייחודיים של המקום, תוך העלאת רמת החיים ואיכותם של התושבים ואכיפת בנייה לא חוקית.
- ליצור מערך תומך שימור במערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית בקרב כל שכבות האוכלוסייה המקומית. תוכנית חינוכית מקיפה ומפורטת להיבטים השונים של נכסי מורשת חומרית ולא-חומרית יכולה לתרום להעלאת המודעות ובעקבותיה לשימור נכסי התרבות, לקידום התיירות ולשיפור איכות החיים בכפר.
- שיתוף הקהילה המקומית בחפירות ארכיאולוגיות עתידיות; בתיעוד, שימור ושחזור אתרים בעלי ערך היסטורי וארכיטקטוני; וכן לימוד ושיקום תחומי חקלאות ומלאכות מסורתיות; הקמת סדנאות ללימוד תחומי החיים המסורתיים, כמו בנייה, חקלאות, אוכל ותעשייה.
- פיתוח תיירותי מקיף ורגיש לערכי המורשת על פי מודל שנבנה בפרוייקט "דלתא" לקידום הערך הכלכלי של הכפר.
- לבסס בתכנון עתידי במקום את נושא השימור והתחזוקה כענף שעליו נשען הפיתוח התיירותי והכלכלי של הכפר.
- שילוב אתרי העתיקות בתכנון הפיתוח העתידי.
- תוכנית הפיתוח תכלול שימור, תיירות ותצוגה של אתרי המורשת לקהל הרחב.
- הקמת מרכז מבקרים, מוזיאון המציג את ההיסטוריה החברתית של הכפר וארכיון מסמכים ותצלומים היסטוריים ועכשוויים.
- שימור, פיתוח סביבתי ותחזוקה של אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים הניתנים לביקור היום.
- שימור ופיתוח המאוזוליאום מהמאה הד' לסה"נ כמוקד תיירותי מרכזי.
- בחינת האפשרות לחשיפת אתרים ארכיאולוגיים שכוסו, דוגמת הקבר הביזנטי, והכשרתם לתצוגה.
- הסדרת גנים ארכיאולוגיים סביב בית הכנסת התחתון מהתקופה הרומית וסביב התל, ותצוגת פריטים ארכיטקטוניים בעלי ערך ממספר תקופות.
- שימור ושיחזור חלקי של טחנות הקמח בנחל גוש חלב והצגתן לקהל.
- שימור התכנון האורבני המקורי של הגרעין ההיסטורי ללא מתן אישורים ליצירת רחובות/סימטות חדשים.
- שימור קו הרקיע של הכפר ויצירת מסגרת חוקית מגבילה בבנייה חדשה לגובה.
- שימור ושיקום רחובות על בסיס מאפייניהם המקוריים.
- שימור ותחזוקת מבני דת היסטוריים בכפר ובסביבתו, כמו כנסיות, מסגדים וקברי צדיקים.
- יצירת מערך של תיעוד מפורט של אלמנטים ארכיטקטוניים טיפוסיים ונדירים.
- שימור ושיקום מבני מגורים בעלי ערך ארכיטקטוני.
- שיקום והשמשה של אזורים ומבנים נטושים שבהם שרידים מרשימים של אלמנטים אדריכליים. למקומות הנטושים פוטנציאל אורבני ואדריכלי לפיתוח שמטרתו הרחבת יחידות דיור בגרעין הכפר, מוזיאון, מרכז מבקרים, כיתות לימוד וסדנאות.
- פיתוח מסלולים תיירותיים לפי נושאים, כגון היסטוריה וארכיאולוגיה; דת ודו-קיום; חיי משפחה מסורתיים כפריים; חקלאות ומלאכות מסורתיות ומודרניות; יחסי כפר וטבע.
- שילוב תצפיות במסלולים התיירותיים, ובהן תצפיות על הכפר כולו, על חלקים שלו ועל הנופים המרהיבים הנפתחים ממנו. מומלץ לתכנן תצפיות כאתנחתאות מוצללות שכוללות שלטי הסברה ביחס למיקום, גיאוגרפיה, נוף והיסטוריה.
- התקנת שלטי הסברה והסדרת מערך הכוונה לנוחות המבקרים (המלצה לעיצוב פרט הכוונה/מסלול ביקור: בריצוף שונה בחומר, בצורה ובצבע).
סקר זה מתווה את הבסיס לשימור ולפיתוח הגרעין העתיק של גוש חלב והאתרים החשובים בסביבתו. זאת באמצעות שימור, שיקום, פיתוח, תצוגה ותכנון מסלולים תיירותיים רב-גונים (מאורגנים ו/או ספונטניים). הטמעת מסקנות הסקר בתוכנית האב תחזק את ההגנה על המורשת תוך כדי פיתוח הכפר והעלאת רמת החיים של תושביו.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
