| ירושלים |
| חומת העיר העתיקה |
| סקר פיזי-שימורי |
| שם המזמין | החברה הממשלתית לתיירות |
| משך | דצמבר 2004 - מרץ 2005 |
| מבצעים |
אדר' שחר פוני
|
בעקבות התנתקות של אבנים מחומת העיר העתיקה של ירושלים, נערך סקר שמטרתו לאסוף מידע על מצבה הפיזי של החומה כבסיס לעריכת תוכנית שימור רב-שנתית. הסקר הקיף את פניה החיצוניים והפנימיים של החומה וכן את חלקה העליון, להוציא את החומה המזרחית של הר הבית שם נסקר רק הפן החיצון.
חומתה של ירושלים העות'מאניות נבנתה בין השנים 1538-1535 לסה"נ ביוזמת הסולטן סולימאן המפואר. החומה הוקמה מטעמים של בטחון חוץ ופנים, יוקרה פוליטית וכן ממניעים כלכליים. אחת הסיבות הביטחוניות קשורה לשמועה בדבר כוונתו של הקיסר קארל החמישי לכבוש את ירושלים, וכמענה לפלישות החוזרות ונשנות של הבדווים.
החומה תוחמת את העיר העתיקה של ירושלים ובכך משמשת אלמנט חייץ בין העיר העתיקה לעיר החדשה. היא מונומנט היסטורי ראשון במעלה ומסמלת את העיר. אורכה הכולל של החומה הוא 3800 מ' בקו אווירי ו-4325 מ' בקו בנוי. גובהה נע בין חמישה לשישה מטרים סמוך לשער הורדוס ועד לגובה מרבי של
15-10 מ'. עובי החומה בבסיסה מגיע לכדי 2.5 –3.0 מ', ובקו אשנבי הירי לכדי 1.4– 1.8 מ'. בחומה שבעה שערים מהתקופה העות'מאנית ועוד שלושה שערים מאוחרים יותר, 35 מגדלים (מתוכם נבנו בשלמותם 17 מגדלים בלבד), 344 אשנבי ירי, 135 עיטורים ו- 16כתובות.
לאורך החומה מצויים קטעי חומה רבים הנדרשים לטיפול שימורי. הבעיות הפיזיות הנפוצות הן: בליית אבן, התרופפות אבנים, משקים פתוחים, סדיקת אבנים, חוסר ניקוז וצמחייה. באתר לא בוצעו עבודות שימור, למעט פעולות נקודתיות, דוגמת הטיפול בבליטה (דפורמציה) שבקיר הדרומי של הר הבית.
בהמלצות הסקר הוגדרו שתי רמות דחיפות לטיפול:
(1) התערבות שימורית דחופה בכ-380 מ' מהחומה, ב-11 אזורים 'נקודתיים', וכן ייצוב של 32 שיניות.
(2) תחזוקה שימורית הנדרשת בכ-1280 מ', ב-29 אזורים 'נקודתיים' ו-20 שיניות.
כמו כן, ניתנה הנחיה שהעבודה תעשה על פי תוכנית שימור מפורטת ועל ידי חוליית שימור מקצועית.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
