| עכו העתיקה |
| כלא עכו, מגדל ז'בוטינסקי |
| תיארוך המבנה וסקר פיזי-הנדסי |
| שם המזמין | משרד הבטחון, החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ |
| משך | יולי- ספטמבר 2005 |
| כתובת | גוש 18009, חלקות 2, 11, 13 |
| מבצעים |
אדר' ורדית שוטן-הלל
מהנדס יעקב שפר
מהנדסת ירדנה אתגר
יותם כרמל
|
בעקבות כוונת משרד הבטחון להרחיב את שטח מרכז ההנצחה בקומת הקרקע של מגדל ז'בוטינסקי במצודת עכו, נערך סקר מבנה בחודשים יולי-ספטמבר 2005. מטרת העבודה היתה לתארך את קומת הקרקע במגדל על פרטיה השונים, לרבות פתחים ואלמנטים תקופתיים. הדגש הושם על זיהוי פרטים מהתקופה שבה שימש המגדל בית כלא, בין השנים 1948-1946. הסקר כלל את תאי הנידונים, חדר הגרדום ואת מעטפת המגדל.
הכלא הבריטי פעל במפלס העות'מאני שנבנה על גבי שרידי המרכז ההוספיטלרי מהתקופה הצלבנית, וכך גם המגדל הצפוני-מערבי, המכונה מגדל ז'בוטינסקי. במגדל השתמרו שרידים ברורים מהתקופה הצלבנית, כגון גרם מדרגות, קימרון, גומחה ונדבכי אבן מהקומה השלישית של המרכז ההוספיטלרי. המגדל נצפה היטב מכל כיוון, ומצדו הדרומי אפשר להשקיף היום על הקיר המערבי של מרכז ההנצחה, שבו מצויים שרידי פתחים, חלונות וקשתות המרמזים על בנייה מפוארת.
שלבי התפתחות המגדל
יסודות המגדל מתוארכים למאה הי"ג לסה"נ, עת נבנה המרכז ההוספיטלרי. בתקופה העות'מאנית, אז שוקמה העיר בידי השליטים ד'אהר אל-עומר (1772-1750 לסה"נ) ולאחריו ג'זאר פחה (1804-1773 לסה"נ), בוצעו באתר שינויים והוא שימש כקסרקטין וכארמון למגורי השליט. במחצית הראשונה של המאה הי"ט נעשו במכלול עבודות בהיקף נרחב, שעקבותיהם ניכרים בקירות החיצוניים של המכלול. בימי המנדט הבריטי שימשה הקומה העליונה בית כלא מרכזי, ובחלק הצפוני של המגדל נבנתה קומה נוספת ובה חדר הגרדום. לאחר קום המדינה שימש המבנה בית חולים, אז נערכו בו שינויים רבים. למרות שלא נעשו עבודות שיפוץ ובנייה משמעותיות בבניין, דווקא השינויים הקטנים הם אלו המקשים היום על איתורם וזיהויים של פרטים מהשלב שבו שכן במקום הכלא הבריטי.
תיאור מבני
המגדל הצפוני-מערבי נבנה על יסודות צלבניים ובתוך מעטפת מבנה (עד לגובה קומה שלישית) צלבנית. המגדל לא תחם את המרכז ההוספיטלרי, וממערב לו עמדו מבנים נוספים שהיו חלק ממנו. על החזית הצפונית של המגדל, הפונה לחפיר, ניתן להבחין בבנייה הצלבנית. סביר להניח כי נדבכים נוספים מתקופה זו השתמרו בקירות החיצוניים של האגף הצפוני-מערבי עד לגובה של כ-13 נדבכים.
בחלק המגדל שבו נמצא חדר הגרדום לא היתה קומה עליונה לפני שהוסב לבית כלא. בשנות ה-20 המוקדמות של המאה הכ' לא היה על גג המגדל מבנה נוסף והוא הסתיים בשורת אבנים ללא גמר. בתקופת פעילות הכלא, לעומת זאת, נעשה ככל הנראה שימוש בבטון מזוין ובקורות ברזל בפרופיל I בסיומת הגג, שאותה ניתן לראות גם היום. סיומת זו אינה נראית היטב בתצלומים, אולם אפשר לראות כי הגג מסתיים באופן אחיד ורציף. נראה כי הסיומת נוספה עם החלפת גג העץ העות'מאני בגג יצוק בטון.
מפלסי המגדל
מפלס תת-קרקעי: במפלס התת-קרקעי מצוי חדר מאספים ותעלות ביוב, שאליהן נוקזו השירותים באמצעות פירים שנבנו בקירות.
מפלס קרקע: בקומה זו נתגלו שתי שורות של מושבי שירותים. זהו מפלס החפיר בצדו החיצון של המבנה.
קומה ראשונה: על פי השרידים הנראים היום, זוהי הקומה הראשונה של הארמון העות'מאני שנבנה על יסודות המכלול ההוספיטלרי. חלל זה מקורה בכיפה ובמרכזו ניצבה ככל הנראה מזרקה. הממצא הארכיאולוגי מעיד על מיתקן הקשור למערכת מים.
קומה שנייה: בקומה זו של הארמון מוקם בזמנו תא המעצר של הבהאוללה ושל זאב ז'בוטינסקי.
קומת הגג: אל קומה זו מובילים שרידים של גרם מדרגות לולייני, המתוארך לשלב הארמון.
משך שנות קיומו של המגדל הוקמו על הגג מבנים שונים המתועדים לרוב בתמונות. בנוסף נקבע (וקיים עד היום) פתח בחלק המזרחי של גג המגדל ששימש מקור תאורה לקומה העליונה.
בעיות פיזיות
הבעיות העיקריות הן במעטפת המגדל:
א. חוסר איטום ורטיבות הניכרים בעיקר בחלל הפנימי של חדר הגרדום, שם קיימת רטיבות חוזרת בקיר המערבי.
ב. בליית אבן כתוצאה ממפגעים סביבתיים ומהתערבות בחומר לא מתאים.
ג. שינויים מהותיים בחזות המעטפת, כולל שינוי בגודל ובמיקום פתחים.
ד. פגיעה בפרטים אדריכליים ייחודים בחזיתות.
המלצות הסקר
ההמלצה לטיפול השימורי היא התערבות בהתאמה לחומרים ולטכנולוגיות של כל תקופה במגדל.
את עיקר המאמצים בטיפול במעטפת המגדל יש לרכז באיטום כל החזיתות ובעיקר של החזית המערבית החשופה יותר מכל לרסס-ים ולגשמים. החזית המזרחית דורשת טיפול קפדני יותר בשיקום ובשיחזור המראה המקורי.
בהתאם למסקנות עבודה זו נערכה תוכנית שימור מפורטת לאתר.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
