בגן לאומי בית שערים משתרע בית קברות יהודי נרחב, שהגיע לשיא פריחתו במאה הד' לסה"נ, ובו מערכות קבורה חצובות בסלע המסתעפות לחדרים וחללים גדולים בבטן האדמה. מערכות אלו עוטרו בתבליטי קיר ובחריטות של סמלים יהודיים ומוטיבים מחיי היומיום. מטרת העבודה במקום היא שיקום פיזי של מערכות הקבורה, ושחזור הכתובות והעיטורים שניזוקו מפגעי הזמן והטבע ומפגיעה מכוונת של מבקרים (ונדליזם).
בדיקות ומחקר של גורמי הבליה האופייניים למערות הקבורה באתר אפשרו להגדיר מנגנון פעולה עקרוני שנועד לתת מענה ארוך טווח לבעיות שאותרו. העבודה בכל מערכת קבורה מתבצעת על פי מנגנון פעולה זה.
סקר מצאי. בחינת המרכיבים הפיזיים במערות: כניסה, חללים, קירות, גומחות, תקרה ורצפה. כמו כן נערך סקר של האלמנטים האמנותיים המעטרים את המערה, ונערכה השוואה לתיאורם בדוחות חפירה שנערכו בשנים 1963- 1968. הבעיות השימוריות זוהו ומופו: סדקים, התפוררות, קריסות, חדירת שורשים, חדירת מים ופגיעות כתוצאה מפעילות מיקרוביולוגית כגון חזזיות וירוקת.
סקר הנדסי. נבחנה יציבות המרכיבים האדריכליים במערכת הקבורה וזוהו אזורים מסוכנים. בתוך המערות הותקנו מדי סדקים במטרה לבחון את תנועת הסדקים לאורך זמן.
סקר ביולוגי, מיקרוביולוגי ומיקרואורגניזמי. בעיה שימורית נפוצה בחללים תת-קרקעיים היא נזקים הנגרמים מצמיחת שורשי עצים לתוך החללים. השתרשות זו גורמת לסדקים, התפוררות והתערערות של החלל. העצים הגדלים באזור המערות בבית שערים מופו, צמיחת שורשיהם אופיינה והנזקים הנגרמים בעטים נרשמו.
נערכה בדיקה במעבדות מכון וולקני שבמהלכה זוהו כל סוגי המיקרואורגניזמים הגדלים במערות בבית שערים והוגדרו בתי הגידול שלהם. לאור תוצאות הבדיקה, גובשו המלצות לבקרה על תנאי הסביבה באמצעות אוורור מתאים ומניעת אור במערות.
סקר אדריכלי. הסקר נערך על ידי אדר' רם שואף במערכות הקבורה 3 ו-4. ניתוח אדריכלי-סביבתי של המערכות הוביל למתן המלצות להתערבות אדריכלית שמטרתה הכשרת מערכות אלו לקליטת קהל, ובכלל זה הסדרת בטיחות, נגישות ופתרונות נקודתיים למהלך המבקרים.
התערבות שימורית: פיילוט ביצוע במערות 3 ו-4
עבודות השימור במערכות הקבורה נקבעו בהתאם לעבודת המחקר וההמלצות שגובשו לפעולה. הפתרונות המוצעים יושמו ונבחנה התאמתם לתנאי השטח.
הפעולות שבוצעו:
ייצוב כניסת מערכות הקבורה.
מילוי סדקים.
הדברת מיקרוביולוגיה.
ייצוב ושחזור אלמנטים אמנותיים: תבליטים, כתובות צבעוניות, כתובות חרוטות וציורים.
שימור עיטורי המנורה. עיטורי קיר רבים במערכות הקבורה הם בצורת מנורת שבעה קנים, לימים סמלה של מדינת ישראל. בשנת 2004 החליט יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן ריבלין, (לאחר סיור שנערך לחברי כנסת בבית שערים) שמן הראוי שאתר בית שערים, שבו מופיע סמל המנורה פעמים רבות, יקבל טיפול ייחודי. על כן הוקצה תקציב מיוחד לשימור עיטורי הקיר של המנורה בעלת שבעה קנים. עיטורי המנורה נוקו, שומרו ושוחזרו.
במערכת קבורה מס' 20 נמצא תבליט המנורה הגדול ביותר בבית שערים (מידותיו: 1.90 מ' גובה, 1.25 מ' רוחב). התבליט ניזוק מפגעי הזמן ומפגיעה מכוונת – פני הסלע הושחתו, רגל המנורה נמצאה שבורה ופטינה כיסתה את התבליט. פעולות השימור שבוצעו לשימור ושחזור המנורה כללו הדברה - ריסוס של חומרים כימיים במטרה למנוע צמיחת ירוקת; ניקוי עדין של פני השטח; ושחזור חלקי המנורה החסרים בטיח, תוך שמירה על קו שחזור ברור.
