| תל-אביב - יפו |
| מוזיאון האצ"ל בתש"ח |
| תיעוד וסקר שרידים היסטוריים |
| שם המזמין | משרד הביטחון, יחידת המוזיאונים |
| משך | ספטמבר 2006 |
| מבצעים |
אדר' פאינה מילשטיין
|
מוזיאון בית "הארגון הצבאי הלאומי" (האצ"ל) ע"ש עמיחי "גידי" פייגלין הוקם בראשית שנות ה-80 של המאה הכ' ביוזמת עמותת לוחמי האצ"ל. לאחרונה עבר המוזיאון לידי משרד הביטחון. עבודה זו של תיעוד וסקר מבנה המוזיאון נערכה עבור יחידת המוזיאונים במשרד הבטחון, במטרה לגבש המלצות, הנחיות ופתרונות יעילים לשימור המבנה ולתחזוקתו בעתיד.
המבנה נמצא על שפת הים בין יפו העתיקה לתל אביב, בשטח שהיה בעבר שכונת מנשיה והיום הוא פארק ציבורי. זהו מבנה מודרני מזכוכית ומפלדה שהוקם על גבי שרידים של מבני אבן מראשית המאה הכ'. המוזיאון מציג את פעילותו של האצ"ל לפני קום המדינה, ומונצחים בו ארבעים ואחד לוחמי האצ"ל שנפלו במערכה לשחרור יפו.
מבנה המוזיאון
לדבריו של מר אברהם כרמל (עדות מצולמת במוזיאון [2003]), שהיה אחד מדיירי המבנה משנת 1914 ועד למאורעות 1936, הבית נבנה בשנת 1900 על ידי יהודי עשיר מרוסיה שעלה ארצה מטעמים אידיאולוגיים, ציוניים ולאומיים. בשנת 1914 נסע בעל המבנה, ששמו אינו ידוע, לרוסיה לעסקים, שם מצא את מותו במהלך מלחמת העולם הראשונה. הנכס עבר לידיו של ד"ר חמאמי שחילק את המבנה והסב אותו לבית דירות ולעסק. במבנה התגוררו אז מספר משפחות ערביות ויהודיות.
עם כיבושה של יפו על ידי האצ"ל באפריל 1948 נפגעו מבנים רבים במנשיה. על רקע אי-הוודאות לגבי חזרתם של ערבים ליפו והחשש שהאזור יתפתח כשכונת עוני יהודית, התקבלה בספטמבר 1948 החלטה במועצת העיר ובגיבוי הממשלה להרוס את מנשיה. למרות הרס השכונה, נותרו במקום מספר שרידי מבנים.
בשנת 1976 הוחלט להשמיש את שרידי המבנה למוזיאון שבו יונצח זכרם של לוחמי האצ"ל שנפלו בקרב על כיבוש יפו. בראשית שנות ה-80 של המאה הכ' נבנתה על גבי המבנה ההיסטורי 'קופסת הזכוכית' שתוכננה על ידי אמנון ניב, אמנון שוורץ ודני שוורץ, אדריכלים. המוזיאון נחנך בשנת 1983. עבודות התכנון והשיקום בוצעו ברובן בהתנדבות המתכננים והבנאים, בפיקוח איש האצ"ל מר מ' דולגין.
מבנה המוזיאון משלב שרידים של שלושה מבנים היסטוריים, טיפוסיים לבנייה ביפו העתיקה של המאה הי"ט. הבנייה החדשה עשויה שלד בטון עם חיפוי אבן מקורית מהריסות שכונת מנשיה ומעליה מעטפת זכוכית.
המבנים ההיסטוריים הוקמו מאבן כורכר וחומרי מליטה וטיח על בסיס סיד. הם התאפיינו בחזיתות סימטריות ואלמנטים ארכיטקטוניים טיפוסיים, כגון חלונות עץ דו-כנפיים, חלונות זוגיים מקושתים, חלונות 'טריפור', חלונות עגולים, פיתוחי אבן ומתכת וגגות רעפים. הבנייה החדשה מחקה בחלקה התחתון את סגנון הבנייה המקורי ובחלקה העליון מסת זכוכית היוצרת מתח וניגודיות בין ישן לחדש.
במהלך בניית המוזיאון נהרסו חלק מקירות המבנים ההיסטוריים. קירות חדשים נבנו בהתאם לצרכי המוזיאון. השילוב בין בנייה חדשה בבטון וזכוכית לבין הבנייה המקורית באבן גרם לבלייה של השרידים ההיסטוריים. אלו דורשים טיפול שימורי להאטת תהליכי הבלייה ולמניעת נזק מבני כתוצאה מהזנחה או טיפול לא הולם. למרות זאת, מצב ההשתמרות של המרכיבים הארכיקטקטוניים טוב.
הדוח המסכם של התיעוד והסקר מספק מידע מדויק על מיקום הקירות של המבנים ההיסטוריים. סך כל הנתונים שנאספו ורוכזו בדוח מספקים, נכון להיום, את המידע הדרוש לעריכת תוכנית שימור של שרידי המבנה ההיסטורי.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
 |
מבט כללי על מבנה המוזיאון לאחר בנייתו, מבט מדרום-מזרח. תצלום משנת 1985 (ארכיון מוזיאון האצ"ל בתש"ח, אלבום תמונות של דוד אלעזר).
|
 |
פרט - רובע מנשיה במפת יפו משנת 1918. (ארכיון רשות העתיקות: תיקייה מנדטורית, ספריית מפות).
|
 |
יפו בתצלום אוויר מיום 27.11.1917, מבט מצפון-מזרח. מימין בתי מנשיה (ארכיון תצלומי אויר, המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית).
|
 |
פרט מתצלום אוויר משנת 1975, מבט על. (ארכיון תצלומי אויר, המחלקה לגיאוגרפיה האוניברסיטה העברית).
|
 |
תצלום משנת 1980, מבט כללי על שרידי המבנה המקורי ממזרח. (ארכיון מוזיאון האצ"ל בתש"ח, אלבום תמונות של דוד אליעזר).
|
 |
מבט כללי על מבנה המוזיאון ממזרח, שנת 2006.
|
|
