| ירושלים |
| העיר העתיקה ואגן העיר העתיקה |
| סקר מונומנטים נבחרים |
| שם המזמין | החברה לפיתוח ירושלים |
| משך | אוקטובר 2006 |
| מבצעים |
אדר' שחר פוני
|
סקר מונומנטים זה כלל 28 אתרים: 20 מהם מצויים בעיר העתיקה ומוכרזים 'מונומנטים' על פי תוכנית המתאר החדשה לעיר העתיקה 10276 (הנמצאת בהפקדה); שמונה אתרים נוספים מצויים באגן העיר העתיקה ומוכרזים 'אתרים נבחרים' על פי תוכנית המתאר המקומית ירושלים 2000 (בהפקדה).
הסקר נערך במטרה להציע שיטה לקבלת החלטות בנוגע לטיפול במונומנטים עתיקים בעיר העתיקה. על פי השיטה המוצעת, בשלב הראשון יוכן כרטיס מידע על כל אחד מן האתרים, ובשלב השני ייקבע סדר קדימויות לטיפול באתרים בהתאם למכלול המידע.
תבנית לכרטיס אתר
התבנית המוצעת לכרטיס אתר כוללת את פריטי המידע הבאים:
.1 נתונים גיאוגרפיים, ארכיאולוגיים וסטטוטוריים — מיקום האתר, תיאור השרידים בו, הרקע ההיסטורי שלו ותיארוכו.
.2 האתר בסביבתו הקרובה — מצב השתמרותם הפיסית של השרידים, ובחינת משמעותו התרבותית על פי קריטריונים פיסיים, תרבותיים ודתיים.
3. רישום מסקנות בנוגע לפיתוח האתר — המלצה לפעולות שנדרש לבצען; הערכת הפוטנציאל התיירותי; הערכת יכולת הפיתוח בהתייחס לבעלות על הקרקע, ייעוד הקרקע ותוכניות קיימות; והערכת ההשקעה הכלכלית הנדרשת. כל זאת לשם קביעת סדרי עדיפות לטיפול באתרים .
4. תוכניות ותצלומים של האתר וסביבתו.
דירוג קדימות הטיפול במונומנטים בעיר העתיקה
שלושה קריטריונים ניצבים בבסיס ההחלטה על קדימות הטיפול באתרים:
1. ערכיות האתר: בהתאם לחקירת היבטיו ההיסטוריים, הפיסיים והדתיים.
2. יכולת ההתערבות (הערכת נכונות הבעלים להתערבות שימורית, מצב סטטוטורי ועוד).
3. דחיפות הטיפול בהתאם לרמת הסיכון שבו נתון האתר. בקטגוריית הסיכונים קיימים גורמים טבעיים ואנושיים. כאן נלקחו בחשבון, למשל, פגעי אקלים, רמת תחזוקה ותברואה, כושר הנשיאה של האתר.
קריטריונים אלו ניתנים לשקלול או להצגה במקביל.
סיכום. העבודה הוצגה בפני הרשות לפיתוח ירושלים והיא עתידה לשמש מסמך מנחה להמשך סקירת מונומנטים בעיר העתיקה ולקביעת סדרי עדיפות בטיפול בהם.
|
|
