| ברכת הפאשה |
| כפר הנוער מנוף |
| תיעוד וסקר |
| שם המזמין | המרכז הבהאי העולמי |
| משך | מרץ-ספטמבר 2008 |
| כתובת | גוש: 18050 |
| מבצעים |
אדר' אמיר פרוינדליך
|
עבודת התיעוד והסקר של ברכת הפאשה נערכה כדי להבין את הממצא באתר ולזהות את הפוטנציאל הגלום בו. במסגרת העבודה זוהו גבולותיו המקוריים של הגן, מרכיביו וחלק משלביו ההיסטוריים.
ברכת הפאשה נמצאת כיום בשוליים הצפוניים-מזרחיים של כפר הנוער מנוף יד נתן, מצפון לה מצויים גני הבהאיים (אל בהג'ה), וממזרח אמת המים לעכו ומוסד עתידות.
הברכה משתרעת במדרון המשתפל לכיוון מערב בשיפוע של כ-5% (16.5 מ' מעל פני הים במזרח, וכ-14.5 מ' מעל פני הים במערב). מידותיה 52 35X מ', שטחה הכולל כ-1820מ"ר והקיבולת שלה עד כ-1920 מ"ק.
מניתוח המקורות ההיסטוריים עולה כי האחוזה השתרעה על שטח כולל של כ-208 דונם, מבית האחוזה במזרח (כיום מוסד עתידות) ועד בואכה הדרך לצור במערב (דרך 8510 דהיום), מהקסרקטין בדרום (דרך הגישה למנוף ועתידות) ועד בואכה פיתול אמת המים לכיוון מערב (הגנים הבהאיים דהיום).
שטחה של האחוזה ההיסטורית מפוצל כיום בין מוסדות שונים. מעט מאוד שרד או כמעט דבר לא מהמתקנים של גני האחוזה. מדרום וממערב לברכה פזורים מתקני טיהור שופכין וברכות חמצון, מצפון שטח בור שמצויים בו הריסות מבני אבן ובטון, שהם ככל הנראה, שרידים של מבני העזר של אחוזת הפאשה.
עבודת תיעוד וסקר זו ממוקדת בברכת הפאשה עצמה ובסביבתה הקרובה בלבד.
ברכת ההשקיה מכונה במסגרת העבודה הזאת "ברכת הפאשה" בזכות הזיקה הישירה בין המונומנט לדמותו של סולימאן פאשה, מושל עכו ובונה אמת המים לעכו. הברכה נבנתה, ככל נראה, בד בבד עם הקמת האמה והארמון הסמוך בין השנים 1817-1815. השינוי בתוואי האמה, מתוואי אמת אל-ג'זאר הקודמת לה, נעשה כדי שהיא תעבור באדמותיו של הפאשה ותאפשר את השקייתם. הברכה שימשה כמתקן עזר להשקיית הגנים הסמוכים ולרווחתו של הפאשה, ניתן להסיק מכך שהקשר בין אמת המים לעכו, ברכת הפאשה ואדמותיו היה מתוכנן.
שמם של גני הפאשה (ר' מפה משנת 1862) היה, בשיבושי לשון, לגני הבהג'ה או הבהג'י. עם נטישת גני הבהג'ה ושגשוגם של הגנים הבהאיים מצפון, דבק בהם השם הבהג'ה.
למרבה הצער, מעטים מאוד המקורות ההיסטוריים הקשורים בברכה ובגנים ובמיוחד אלו הקשורים באירועים שלאחר הקמת הארמון; הורשת הגנים בידי סולימאן פאשה לחתנו עבדאללה פאשה, ולאחריו לח'ורשיד וסעיד צאלח אמין, לאחים ג'ריס ואסכנדאר ג'מאל ולמשפחת ביידון, ככל הידוע כעת, המקורות הללו אינם מהווים אירועים היסטוריים מכוננים בתולדות האתר וסביבתו. זאת למעט הרחבת ההיאחזות של עבדאללה פאשה לדרום, שם הוקמו הקסרקטין ואורוות הסוסים (בשטח כפר הנוער כיום).
לאחר הקמת המדינה הוקמו בשטחי האחוזה מוסד לעבריינים (עתידות) וחווה חקלאית (יד נתן – כיום מנוף) בשנות ה-70 של המאה ה-20 פוצל שטחם של גני הפאשה בין שני המוסדות הנזכרים: עתידות ממזרח ומנוף ממערב. חלוקה זו ניתקה הלכה למעשה את מבנה הארמון מן הברכה, כמו גם את הגנים העליונים מן התחתונים ובא הקץ על גני הפאשה. הקמת בור החמצון/השיקוע למרגלות הברכה מצד מערב ניתק אותה מחלקות הבוסתנים שהושקו על ידה. הברכה נותרה עתה כמונומנט ללא ההקשר התפקודי החקלאי שלה.
ברכת הפאשה היא אחת הברכות הגדולות מסוגה ומתקופתה בארץ. כאמור מידותיה 52 35X מ', והיא משתרעת על שטח של למעלה מ-1800 מ"ר. הקיבולת שלה היא כ-2 מיליון ליטר.
לצד היותה מתקן חקלאי פונקציונאלי אשר אגר מים מאמת המים לעכו, לצורך השקיית הבוסתנים שלמרגלותיו, שימשה הברכה לנופש ולמרגוע. ראש הברכה, שנקבע במפלס הגנים העליונים, מרוצף ברוב פאר שימש, ללא ספק, כטיילת נופית יוצאת מן הכלל.
מצדה המזרחי גוף המים האדיר של הברכה עצמה וממערב נוף הבוסתנים. ציורי הקיר שבדפנותיה הרהיבו הוד לצופה מרחוק, מן הארמון, לחוסה בצל ביתני הגן אשר נקבעו בפינותיה (צפון-מערב ודרום-מזרח) ולתר למרגלותיה. תעלות המים אשר נמשכו מן הברכה אל הבוסתנים הותוו למרגלותיה כך שביתני הגן הפכו לאיים מוקפי מים, ברכות השתקפות אליפטיות, צבעים עזים, וריצוף חלוקי נחל - כל אלו ועוד ודאי יצרו גנים יוצאים מן הכלל באיכות הנופית שלהם, מקום יוצא דופן ויחיד במינו באזור ארץ ישראל של התקופה העות'מאנית.
אופן תפקודה של הברכה, על שלל פתחיה, טרם פוענח במלואו. עם זאת, ניכר כי נעשה שימוש אדריכלי ונופי עשיר במי ההשקיה בדרכם אל הבוסתנים. באמצעות המים התוו את הגבולות בנוף הגן, מסלול ההליכה בגנים והמקומות לשהייה. במקומות אלו ניתן היה להתרשם ממחזה של השתקפות צבעונית ועשירה כמו גם ליהנות מקולות פכפוך וזרימה של המים.
חרף התהליכים המכלים של הבליה, ההרס והזנחת המקום ב-40 השנים האחרונות, ברכת הפאשה נמצאת במצב השתמרות יוצא מן הכלל.
המבנה עצמו,למעט שלושה סדקי בנייה שאינם מסכנים את יציבותו שרד בשלמותו. בראש הברכה רצפת חלוקים מן הגדולות והשמורות בארץ, שטחה הכולל כ-480 מ"ר ממנה השתמרו כ-361 מ"ר רצפה מקורית (כ-75%!). מצב ההשתמרות של ציורי הקיר קשה בהרבה. למרות זאת, על שתיים מבין 3 החזיתות של הברכה, השתמרו די מרכיבים שיאפשרו לשחזרם באופן כמעט מלא. התעלות והמתקנים בבסיס הברכה נהרסו בחלקם, אך חישופם ישפוך אור הן על תפקודם המקורי הן על צורתם והטכנולוגיה של בנייתם.
ברכת הפאשה נבנתה לפני כ-190 שנה, בטכנולוגיות ובחומרי בנייה מקומיים. במרוצת השנים ובמיוחד עם סיום תפקודה וההפסקה של תחזוקת המבנה, החלה האצה בתהליכי הבליה וההרס. למרות שהמבנה אינו נתון בסכנת קריסה מיידית, תהליכי הבליה וההרס עודם נמשכים וגורמים פגיעה מתמשכת במרכיבי המבנה.
הבעיות העיקריות כיום הן (ראה סכימה של תהליכי בליה והרס ע"ג חתך אופייני):
1. השתרשות צמחייה עצית ושיחית בתשתית הברכה
2. קטעים חסרים בטיח ההידראולי ושולי טיח רופפים
3. השתרשות צמחייה שיחית בלבת הקיר
4. אבן שפה נוטה לנפול
5. התערבות מאוחרת בריצוף
6. קטע חסר בריצוף ובתשתית, שולי ריצוף רעועים
7. חוסר בחלוקי נחל בריצוף
8. השתרשות סוגי צמחייה שונים בראש הקיר ובלבה
9. אבני ראש קיר חסרות
10. השתרשות צמחייה עשבונית תחת הטיח
11. מיני רכיכות וחרקים תוקפים את טיח דבק העצמות
12. חוסר של אבני התעלה.
המלצות ראשוניות לייצוב
המצב הקונסטרוקטיבי של ברכת הפאשה טוב. קיומם של תהליכי בליה והרס פעילים עתידים להוביל לאובדן של מרכיבי מבנה ובהמשך אף לפגיעה ביציבותו. יתרה מזאת, במהלך עריכת הסקר בוצעו מספר פעולות חישוף וניקוי לשם איסוף מידע חיוני. הפעולות חשפו מחדש חלק ממרכיבי המונומנט לתהליכי בליה והרס.
העלאת ברכת הפאשה לסדר היום של בעלי העניין במקום, היא הזדמנות פז שייתכן כי לא תחזור, לקדם התערבות של שימור במונומנט. רצוי מאוד, כבר עתה, לפני עריכת תכנית, וגיבוש כוונות יזמים ובעלי עניין, לבצע מספר פעולות ייצוב ראשוניות לעצירת תהליכי בליה והרס פעילים בברכה.
חלק מפעולות הייצוב הראשוני ניתנות לביצוע בעזרת בני נוער וכוח אדם בלתי מקצועי בלוויית הנחיה מקצועית מתאימה.
הפעולות הראשוניות הנדרשות באתר הן:
הדברת צמחיה וכיסוי זמני של ראש הברכה; כריתה סלקטיבית של עצים שהשתרשו בקירות הברכה; פעולות למניעת פגיעה מכאנית בברכה וכיסוי אמת המים.
עקרונות לשיקום הברכה ולהצגתה לקהל
הדיון בערכים ובמשמעות התרבותית של המונומנט העלה שלושה ערכים בולטים, שיש להציב כמושא התכנון וההתערבות העתידית באתר.
סביבה: ברכת הפאשה היא חלק אינטגראלי מגני הפאשה, אולי אף לבם, הטווח בין הארמון והגנים העליונים לבוסתנים שבמורד המדרון.
משמעות היסטורית: אמת המים היא חלק אינטגראלי מן הברכה הן במובן
הפונקציונאלי הן במובן ההיסטורי.
אדריכלות ואסתטיקה: ברכת הפאשה, ייחודית ויוצאת דופן בערכיה האדריכליים והנופים הן בכמות הן באיכות.
בהתאם לערכים אלו, ניתן לשקול את עומקי ההתערבות השונים: במבנה, בהצגתו ובשימוש בו.
בדוח הסקר הוצגו חלופות לרמות התערבות שונות, והן פתוחות לדיון עם מזמיני הסקר ובעלי העניין באתר.
תודות
בתהליך התיעוד נעשה שימוש במגוון כלים; מדידה, צילום, צילום מן האוויר, ניקוי ושטיפה, חישוף וחפירה נקודתית- כל אלו נעשו בתיאום ושיתוף פעולה מלא מצד כפר הנוער מנו"ף (יורם האוזר - מנהל המשק), ובסיוע לוגיסטי ממוסד עתידות (שמעון המנכ"ל ואדי רכז המשק) ועל כך נתונה התודה. עוד יש לציין ולשבח את תרומת צוות העובדים מטעם המרכז הבהאי העולמי שדאג לגיזום כללי באתר ומדידות טרם תחילת הסקר, כמו גם לחישוף וניקוי מלא של ריצוף ראש הברכה לשם צילומו מהאוויר. תודתי נתונה לאליעזר שטרן, ארכיאולוג מחוז גליל מערבי, על שחשף בפניי לראשונה את צפונותיו של המקום ואת הפוטנציאל הגלום בו.
בעריכת הסקר השתתפו מספר בעלי מקצוע ביניהם מארק אברהמי, משמר מענף שימור אמנותי מתחום שימור ברשות העתיקות, אינג'ינר יעל רוזנטל ואינג'ינר עופר כהן ("עופר כהן – שימור מבנים והנדסה"), ד"ר אבי ששון, המכללה האקדמית אשקלון.
כולי תקווה, שתרומת הסקר הזה תהיה קידום שימורה של ברכת הפאשה, העלאתה לסדר היום של בעלי העניין במקום, חשיפת האתר לציבור הרחב, בעתיד הלא רחוק, שימורה והצגתה לדורות הבאים.
אדר' אמיר פרוידליך
נובמבר 2008
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
