1.א. תינתן עדיפות עליונה לשימור המורשת באתרה. יש לשאוף לשמר את כל הפריטים באתרם. עדיפות גבוהה תינתן לשימור אלמנטים אומנותיים כגון פסיפסים, פרסקאות ופריטי אבן. הוצאת פריטים מהאתר תיעשה רק במקרים מיוחדים ובפיקוח מינהל השימור, כשאין כל אפשרות אחרת לשימורם.

1.ב. העתקת אתרים תשקל לגופו של עניין, על בסיס ערכי האתר וסביבתו ובחינת החלופות להצבתם, ותאושר כמוצא אחרון רק במקרים יוצאי-דופן. 

1.ג. הסביבה ההיסטורית של האתר היא מרכיב חשוב בקביעת ערכו ויש לעשות כל מאמץ להגן עליה ולשלב אותה בתכנית הניהול הכוללת (תכנית ממשק) של האתר. במסגרת תוכנית זו יש להגדיר אזור חיץ סביב האתר.

ההתערבות בנכסי המורשת תהיה מינימאלית על מנת לשמר חומר מקורי רב ככל האפשר. מטרתה לשמר את המצב הקיים ולהאט את קצב הבליה עד כמה שניתן, על ידי מניעת הרס בידי גורמי טבע ופגיעת אדם.

3.א. עקרון הכיבוד של החומר הפיזי המקורי של השרידים ינחה את הטיפול השימורי. השרידים ישומרו במצבם ההיסטורי ללא אובדן עדויות ומידע. יש להעדיף שימוש באמצעים לא-הרסניים. סטייה מעקרון זה מחייבת הצדקה מיוחדת.

3.ב. תינתן עדיפות לשימוש בטכנולוגיות מסורתיות וחומרים מקוריים. שימוש בחומרים חדשים ייעשה רק לאחר ניסוי החומר ווידוא שאינו גורם נזק לאתר, ולא ימנע או יכשיל טיפולים חוזרים בעתיד.

4.א. יש להכין תיעוד וסקר של אתרים בעלי ערך ברמה הלאומית. במקרים בהם אתר עומד לפני הרס יש להכין תיעוד שיישמר ברשומות הציבוריות ברשויות מקומיות ובארכיון רשות העתיקות.

4.ב. תיעוד וסקר הינם חלק אינטגרלי מהטיפול השימורי. הוא כולל תיעוד מצב האתר לפני הטיפול ותיעוד מפורט של כל התערבות בו. רמת התיעוד ודרגת הפירוט יקבעו על ידי מינהל השימור בהתאם לערך האתר ומטרות השימור. יש לשמור בארכיון רשות העתיקות את כל הרשומות הנוגעות לאתר, כולל תיעוד של עבודות השימור לפני כל התערבות ואחריה, בעבר ובהווה.

חפירות ארכיאולוגיות ילוו בשימור בזמן החפירה (שימור מלווה חפירה), בין העונות ובגמר החפירה. תכנית השימור תגובה בהקצאת משאבים מתאימה ותוכן במהלך החפירה ולאחריה. תכנית השימור תוגש עם תכנית החפירות כחלק מהבקשה לרשיון חפירה ותובא לאישור מינהל שימור. במקרים מיוחדים תידרש תכנית שימור בחפירות הצלה. דגש מיוחד יינתן להסברת חשיבות השימור לארכיאולוגים חופרים ולשיתופם בגיבוש תכנית השימור באתר.

נוכח אי-היציבות באזורנו והסכנות האורבות לפתחה של המורשת הבנויה, יש לגבש תכנית לפעולות חירום במקרי אסון. יש להכין תוכניות הצלה לאתרים ולמבקרים בהם. באתרים ציבוריים יש לקבוע נהלים ותקנות בטיחות והגנה; לא יאושרו פעילויות שיש בהן סכנה למבקרים או לאתר.