|
|
 |
פרוייקטים מיוחדים
גמלא, שחזור גרפי של מבנה בית הכנסת
אדר' פאינה מילשטיין
החפירות הארכאולוגיות בגמלא (איור 1) התנהלו בשנים 1976–1989 בראשותו של הארכאולוג שמריה גוטמן ובשנים 1997–2000 בראשות דני שיאון וצבי יבור, מטעם רשות העתיקות.
שרידיו של מבנה ציבור מרשים (איור 2) שנתגלו באתר הם עדות לחייה של קהילה יהודית עירונית, שהתגוררה במקום במאה הראשונה לספירה, בזמן קיומו של בית המקדש בירושלים. הממצא עורר מחלוקות בקרב ארכאולוגים, היסטוריונים ואדריכלים. שיאון ויבור סבורים, כי השרידים שזיהה גוטמן כמבנה ציבור הוא מרכז קהילתי יהודי – בית כנסת, מקווה וחדר לימוד. נוסף לכך, החוקרים מתארכים את הממצא לסוף ימי שלטונו של הורדוס, ואולי אף מאוחר מזה. ניתוח ממצאי החפירות אינו שולל קיום של בית כנסת קדום מזה שנמצא באותו אתר.
|
תיאור בית הכנסת וההצעה לשחזורו נדונו בהרחבה. אולם עם עיבוד החומר של החפירה המאוחרת ועם הסקר והתיעוד האדריכלי של המבנה (פ. מילשטיין, רשות העתיקות,1997) הוטל ספק בנכונותה של הצעת השחזור המוקדמת, שהציע אהוד נצר. את הצעת השחזור הגרפי, המוצגת במאמר זה, ערכו הכותבת והארכאולוגים שיאון ויבור. הצעת השחזור מבוססת על אנלוגיות למבני ציבור מאותה תקופה, על מחקר בתי הכנסת העתיקים בגליל העליון, על אנלוגיות לסגנונות הבנייה מאותה תקופה, על ניתוח השרידים והפריטים הארכיטקטוניים באתר ועל ניתוח הפרופורציות של בית הכנסת.
|
השימוש בסדרים דוריים, יוניים וקורינתיים לבניית מבני ציבור מפוארים ובהם בתי הכנסת בגליל, מחזקים את הטענה שחוקי הבנייה בעולם ההלניסטי ובעולם הרומי נודעו גם בפריפריה של האימפריה הרומית. אולם סדרים אלו קיבלו לעתים ביטוי מקומי, כמו לדוגמה בבניית עמודים בצורת לב בפינות המבנים, בעירוב כותרות בין סדרים ובמוטיבים גאומטריים (איור 3).
בית הכנסת בשמע - אנלוגיה לבית הכנסת בגמלא
בית הכנסת בשמע מהמאה ה-ג' לסה"נ (איור 4), שימש אנלוגיה לבית הכנסת בגמלא אף שנבנה כ-300 שנה מאוחר יותר. כדי לעבד את הצעת השחזור המחודשת של בית הכנסת בגמלא נעשה, אם כן, שימוש זהיר בידע על אודות המבנה בשמע, ששרידיו הארכיטקטוניים אפשרו לבסס הצעת שחזור.
|
אנלוגיה כזו, הבוחנת את המבנה הקדום לפי ידע על אודות מבנה מאוחר לו, אפשרית במבנים, שהוקמו בטכנולוגיות מסורתיות שכן ידוע, כי הבנייה הייתה על פי אב-טיפוס סגנוני. לכן הצעת השחזור נשענת על ידע בתולדות האדריכלות והאמנות: סגנון, טכנולוגיה ופרופורציות שהיו נפוצים באותה תקופה. עם זאת, חשוב להזכיר, כי מדובר במבנה שהוקם בפריפריה של האימפריה הרומית, באזור גאוגראפי הררי, לפיכך צפוי כי יהיו סטיות מחוקי הבנייה ואי-התאמות קטנות לחוקים אלה כנהוג באותה תקופה במרכזה של האימפריה.
|
על פי הניתוח והשחזור הגראפי של בית הכנסת בשמע (איור 6,5) שערך מאיירס (Meyers 1976) ניתן לזהות שני כללי תכנון זהים לגמלא:
1. שימוש בעמודים בסדר דורי ובסדר יוני יחד בגובה זהה
2. שימוש בשני עמודים מסדר יוני כדי להדגיש בתכנון ובעיצוב מקום חשוב במבנה
ראוי לציין, גם שעל אף השימוש המשני באלמנטים ארכיטקטוניים בהקמת בית הכנסת בשמע, ניכר כי הבונים התאמצו לשמור על הפרופורציות ועל העיצוב שהיו מקובלים בתקופתם.
|
לימוד המבנה ושחזורו הגרפי
על בסיס לימוד המבנה שכלל: אנלוגיות, ניתוח אדריכלי - ניתוח פרופורציות של תכנון ופרופורציות של פריטים ארכיטקטוניים - זוהו מספר כללי בנייה המאפיינים את בית הכנסת בגמלא:
1. שימוש בסדר דורי, מאפיין את הסגנון הגברי של המבנה.
2. שימוש בשני סוגי כותרות בעמודים מסדר דורי.
3. שימוש בבסיס בעמודים מסדר דורי.
4. עמודים בצורת לב בפינות המבנה.
5. שימוש בעמודים מכל הסדרים בגובה זהה.
|
6. שימוש בשני עמודים מסדר יוני כדי להדגיש בתכנון ובעיצוב מקום חשוב במבנה.
ניתוח הפרופורציות (איור 7) של שרידי בית הכנסת בגמלא, מאפשר להסיק, שהוא נבנה לפי מודול קבוע לכל האלמנטים המרכיבים אותו. מודול זה הנגזר מרדיוס הבסיס של גזע עמוד מסדר דורי ומאפיין את המבנה בגמלא הוא 23.5 ס"מ (איור 8). בשטח נמצאות חוליות העמודים הדוריים שקוטרן כ- 47 ס"מ, הוא כמידת אמה שהייתה נהוגה בעולם העתיק. עובדה זו מחזקת את הסברה, שהמבנה הוקם על פי מודול אחיד. נתוני הגובה, החסרים בממצא הפיזי, הושלמו בשחזור הגרפי לפי היגיון ארכיטקטוני פשוט.
|
אני טוענת, שכפי שתכנית בית הכנסת בגמלא בנויה על פי מודול אחיד, כך גם האלמנטים האנכיים שלו. הצעת השחזור נבנתה, אם כן, על פי ניתוח מודול הבסיס של המבנה, הבא לידי ביטוי בתכנית ובחתך (איור 10,9).
|
9 - שחזור גרפי: חתך טיפוסי של בית הכנסת בציר צפון מערב – דרום מזרח. אדר' פ. מילשטיין 2008.
|
10 - הצעת שחזור של מבנה בית הכנסת. אדר' פ. מילשטיין 2008.
|
|
|
|
|
