עם הקמת רשות העתיקות, מנהל הרשות דאז אמיר דרורי ז"ל הטיל על אדר' השימור גיורא סולר להקים תחום טכני מקצועי שיעסוק בשימור. גיורא הזמין את יעקב שפר - מהנדס שימור, להיות סגנו ולנהל את יחידת הביצוע.
צריך לזכור כי המודעות הציבורית בישראל לנושא השימור, הייתה אז בחיתוליה, אם בכלל הייתה קיימת. משמרים טכניים לא היו בנמצא. וגם לא מוסדות להכשרת בעלי מקצוע. שלא לדבר על תקציבים וכדומה.
בשלב ראשוני זה, השניים - שהיוו למעשה את כל תחום השימור - החלו להסתובב במכונית אחת בכל רחבי הארץ, באתרי החפירות ובאתרי עתיקות, לזהות את הצרכים והאפשרויות ולקושש אנשים טכניים מכל מיני תחומים, כמאמר הכתוב: "אחד מעיר ושניים ממשפחה".
בתוך כשנתיים, גיורא ויעקב הצליחו להקים מסגרת מקצועית שכללה מתכננים ואנשי ביצוע. ואלה ביצעו מגוון רחב של משימות שימור בפריסה ארצית. ימים רחוקים אלה אופיינו בהתלהבות וחדוות עשייה, הרבה בזכות הצוות המייסד.
גיורא סולר ויעקב שפר, הניחו את היסודות למסגרת המקצועית, גייסו את האנשים, הכשירו אותם ודרכם בעצם הובילו את הטיפול הפיזי במורשת התרבותית הבנויה בישראל של אותם ימים.
מאז נשתנו דבר או שניים. המודעות הציבורית הלכה וגברה. הידע והניסיון נצברו. הוקמו מוסדות להכשרה פורמלית. הפכנו לתעשייה. כיום ניתן לומר, שחלק גדול מתעשיית השימור הקיימת הושפעה - בין ישירות ובין בעקיפין - מאותם ימים מכוננים.
ממרחק הזמן, אם הייתי מתבקש לציין נתון אחד שהיה משמעותי לתהליך כולו, הייתי מצביע על בחירת האנשים. אף שבמהלך השנים רבים באו, תרמו את חלקם ועזבו, לא מעט מאותם צעירים נלהבים לנושא, שגויסו אז על ידי גיורא ויעקב, הינם אנשי מפתח במקצוע גם היום.
(לגיורא ויעקב: במידה שהחסרתי פרט חשוב. שכחתי או לא דייקתי. עמכם הסליחה. אני מניח שתתקנו אותי ותשלימו את התמונה).
יורם סעד, ראש ענף ביצוע
מינהל שימור, רשות העתיקות
25 בנובמבר 2014