|
|
 |
אתיקה
אמנה לאתיקה בשימור המורשת בישראל
א. מבוא
|
אמנה זו נוסחה בעקבות סדנה, שנערכה בפברואר 2014 בירושלים, בנושא העלאת המודעות לאתיקה בקרב האמונים על שימור נכסי תרבות בישראל. בסדנה השתתפו נציגים מגופים ממשלתיים, ציבוריים,
אקדמיים ומקצועיים.1 משתתפי הסדנה הסכימו על הקמת צוות כתיבה,2 שתפקידו לנסח מסמך יסוד אשר יבטא את ההכרה בחשיבותה של האתיקה בהתוויית הדרך לשימור המורשת בישראל, ואשר ייסמך על נדבכים אלו:
- הכרה כי שימור נכסי תרבות מבוסס על ערכים של כיבוד המורשת, ועל האחריות המוסרית של החברה בישראל להעביר נאמנה את המורשת לדורות הבאים.
- הבנה כי האתיקה בשימור מתווה התייחסות ראויה לנכסי תרבות, ומנחה את האמונים על שימור נכסי תרבות לפעול על-פי כללי האתיקה המקצועית בתחומם - למען שימור המורשת.
- הכרה באמנות, הצהרות והכרזות של ארגונים שונים בארץ ובעולם, שכבר נדרשו לנושא האתיקה בשימור המורשת, וכיבוד תוכנם של מסמכים אלו.3 האמנות, ההצהרות וההכרזות האלה מדגישות את האחריות המוטלת על האמונים על שימור נכסי תרבות ואת תפקידם להגן על המורשת באמצעות הכוונת פעילותם של מזמיני עבודה, רשויות או ציבור.
- שמירה על ייחודה של מורשת הכלל בישראל, על פסיפס הלאומים, הדתות והתרבויות שבה, והתייחסות מושכלת לריבוי בעלי עניין אשר יש להם השפעה על שימור המורשת בישראל.
- מודעות לתהליך ההתמסדות שחל בתחום שימור המורשת בעולם, ובכלל זה להתהוותם של משרדי ממשלה לנכסי תרבות והגנת המורשת, לפתיחת מסלולים אקדמיים ללימודי השימור לענפיו, ולהכרה בשימור כמקצוע שיש בו התמחויות ותת-התמחויות.4
נכס תרבות במסמך זה משמעו יצירה או אתר טבעיים או מעשה ידי אדם, מסורת, חפץ או מסמך, שיש להם ערך היסטורי, אמנותי, מדעי, חברתי, או רוחני (אחד או יותר).5
שימור המורשת במסמך זה משמעו הגנה על נכסי תרבות, שורשיהם ומקורותיהם, והעברתם על סוגיהם, משמעויותיהם וערכיהם לדורות הבאים.
|
ב. יעדי האמנה
|
- האמנה מיועדת לכל האמונים על שימור מורשת הכלל בישראל על רבדיה וערכיה, אשר בסמכותם ובתחום פעילותם נכללים: קבלת החלטות, תכנון, ניהול, תיעוד, ביצוע פעולות שימור והתערבות בנכסי תרבות או בסביבתם, הוראה, ספרנות, ארכיונאות, אוצרות, הנגשה והנחלה של נכסי תרבות.
- האמנה תנחה את האמונים על שימור המורשת, על-פי תחומי סמכותם, אחריותם, התמחותם, והגדרת תפקידם, לשם קבלת החלטות מושכלות ויישומן בכל הקשור לנכסי תרבות.
- האמנה תגביר את המודעות לצורך בחיזוק האתיקה המקצועית בקרב האמונים על שימור נכסי תרבות בישראל.
- האמנה תעלה את המודעות לחשיבות של כבוד הדדי בין עמיתים, ולחיוניות של שיתוף הפעולה בין מומחים מכל התחומים למען לשימור המורשת.
- האמנה תהיה נגישה לכלל הציבור.
בהתאם לאמור במבוא ובהתאם ליעדי האמנה מובאים להלן היסודות והקווים המנחים של האמנה לאתיקה בשימור המורשת בישראל. המבוא, יעדי האמנה וההערות הם חלק בלתי נפרד מהאמנה.
|
ג. יסודות האמנה
|
שלושה יסודות מהווים בסיס איתן לאתיקה בשימור:
הכרה בנכס התרבות, הבנה של נכס התרבות והחובה כלפי נכס התרבות.
על בסיס יסודות אלה מתווה האתיקה בשימור דרך להתייחסות כוללת ובלתי ניתנת להפרדה כלפי הנכס הראוי לשימור, תכלית השימור של הנכס ואופן שימור הנכס:
מה משמרים, לְמה משמרים, ואיך משמרים.
ההכרה במה משמרים משמעה מודעות לקיומו של נכס התרבות והכרה בערכו. ההכרה בערכו של נכס תרבות היא תפיסתו כראוי לשימור ולהנחלה, על ערכיו ומשמעויותיו, לדורות הבאים.
ההבנה לְמה משמרים נובעת מההבחנה במהותו ובהבנת תכליתו של נכס התרבות. הבנה זו תנחה את האמונים על שימור נכסי תרבות בהחלטה על-פי אילו מערכיו, נדבכיו או הקשריו השונים ישומר נכס התרבות.
החובה לדעת איך משמרים קוראת לבחירה באמצעים הטובים ביותר לשימור נכס התרבות. חובה זו כלפי נכס התרבות תנחה את האמונים על שימור נכסי תרבות באשר לאופן השימור של הנכס, ובאשר לדרך הביצוע של פעולות השימור, כדי לשמור על נכס התרבות על פי ערכיו ועל-פי תכליתו.
|
ד. קווים מנחים
|
על בסיס יסודות אלו מובאים לפני האמונים על שימור המורשת בישראל קווים מנחים לדרכי התנהלות, לקבלת החלטות, לתיעוד, לניטור ומעקב, ולביצוע כל פעולה שהיא בנכסי תרבות.
-
האמונים על שימור נכסי תרבות יגנו בראש ובראשונה על נכס התרבות ועל ערכיו מתוך כבוד למורשת הדורות הקודמים ומתוך הכרה בחשיבותו לחברה ובנחיצות להעבירו לדורות הבאים.
-
האמונים על שימור נכסי תרבות ינהגו בענווה ויפעלו בשיקול דעת ומתוך הכרה כי כל החלטה הנוגעת לנכס התרבות ולסביבתו, וכל התערבות בנכס התרבות ובסביבתו עלולות לפגוע בשלמות הנכס ובצביונו.
-
הדיון על הכרה בנכס תרבות, וכן הדיון על העדפה של רובד או ייעוד מסוים של נכס תרבות, ייעשו על-ידי צוות ייעודי רב תחומי של בעלי ידע בתחומים שאליהם משתייך הנכס ובתחומים המשיקים לו, על מנת לקבל ראייה רחבה וארוכת טווח, שתאפשר קבלת החלטה מושכלת בנוגע לנכס התרבות.
הרכב הצוותים ייקבע על-פי מהותו וערכיו של נכס התרבות, ועל-פי ההתמחויות הנדרשות לצורך קבלת החלטות בנוגע לנכס. בצוותים ישתתפו נציגים ואנשי מקצוע (אחד או יותר) מהתחומים ומהמקצועות המפורטים להלן: היסטוריון, היסטוריון אמנות, ארכיאולוג, גאולוג, אנתרופולוג, תאולוג, איש דת אחד או יותר, משמר, אדריכל, אוצר, מהנדס ומומחים אחרים על-פי הצורך. נציג הרשות שבתחומה נמצא נכס התרבות ונציגי רשויות או ארגונים נוספים שיש להם נגיעה לנכס, נציג מכל אחד ממשרדי ממשלה שיש להם נגיעה לנכס, נציג רשויות עירוניות/מקומיות, נציג ציבור. החלטות בנוגע לאתרים יתקבלו על-פי העניין לאחר התייעצות עם נציגי גופים האמונים על בטיחות וביטחון.6
|
- לימוד ומחקר יהוו בסיס ודרישת סף לכל קבלת החלטה על הכרה בנכס תרבות, ולהעדפה של שימור רובד מסוים או ייעוד מסוים של נכס תרבות, ולכל קבלת החלטה על התערבות בנכס תרבות, במהותו ובתכליתו.
- הלימוד והמחקר ייעשו מתוך שיתוף פעולה ויחסי גומלין בין הניסיון המצטבר בעבודה המבוצעת באתרים ובמעבדות השימור ובין הידע הנרכש בתחום השימור במוסדות האקדמיים, באופן שיאגברו זה את זה למען שימורה של המורשת בישראל.
- תהליך קבלת החלטה על הכרה או אי הכרה בנכס תרבות, וכן על העדפת רובד או ייעוד של נכס תרבות יתועד ויהיה פרק בהיסטוריה של הנכס. המסמך המתעד את תהליך קבלת ההחלטה יישמר בארכיב נגיש לציבור.
- האמונים על שמירת נכס תרבות לתפקידיהם ולתחומי התמחותם ישאפו להשיג רמת ידע מיטבית ויהיו מחויבים ללמידה מתמדת, על מנת להתעדכן בתאוריות ובעקרונות השימור, וכן בחידושים בטכניקות ובחומרים.
- האמונים על שמירת נכס תרבות ייוועצו עם עמיתים ועם אנשי מקצוע בתחומים משלימים ויעבדו בשיתוף פעולה עם מומחים בקיאים בתחום הנדרש, כדי שיינקטו דרכי הפעולה הטובות והמתאימות ביותר לשימור נכס התרבות.
- בתהליך קבלת החלטות הנוגעות לנכס תרבות יציגו אנשי המקצוע האמונים על שמירת הנכס את עמדותיהם לפני בעלי עניין בנכס7 על-פי אמות המידה המקצועיות בתחום התמחותם.
- קבלת החלטות על אופן ביצוע פעולה כלשהי בנכס תרבות או בסביבתו תיעשה בשיתוף משמר (אחד או יותר) הבקיא בתחום המסוים שאליו משתייך נכס התרבות ובדרכים לשימורו.
- ביצוע פעולות והתערבויות כלשהן בנכס תרבות ייעשה על-ידי משמר או בפיקוח משמר (אחד או יותר), הבקיא בתחום שאליו משתייך נכס התרבות והמיומן בביצוע הפעולות הנדרשות לשימורו.
- לקראת ביצוע פעולות שימור בנכס תרבות ובמהלכן יהיה הצוות המטפל בנכס אחראי לתעד את המצב הקיים ואת כל אחד משלבי ההתערבות בנכס בתיק ייעודי לטיפול. תיק זה יכיל מידע על החלטת הטיפול המקדמית בנכס, וכן מידע מקצועי ומהימן על החומרים והשיטות שבהם בוצעו פעולות השימור. זאת כדי לאפשר תחזוקה נכונה של נכס התרבות, וטיפול מקצועי ובטוח בכל התערבות עתידית בנכס. תיק זה יישמר במקום מוסכם שייקבע על-ידי הצוות המטפל והרשות שבתחומה נמצא הנכס.
- ארגונים האמונים על שימור המורשת ישאפו לפתח תכניות חינוך ופעילויות לחשיפה ולהנגשה של נכסי תרבות אשר בתחום אחריותם, ולהנחלה נאמנה של כל ערכיהם, רבדיהם ומשמעויותיהם לציבור הרחב.
א. כל פעילות חשיפה והנגשה תיעשה מבלי לסכן את הנכס או לפגוע בצביונו, תוך כדי הנחיית הציבור לשמירה על נכס התרבות ולכיבוד מכלול המסורות הקשורות בו.
ב. תכניות ופעילויות לחשיפה ולהנגשה של נכסי תרבות בעלי ערך רוחני, של נכסי תרבות המקודשים לדתות השונות, ושל נכסי תרבות בבעלות פרטית ייעשו בתיאום מלא עם מחזיקי הנכס, ללא פגיעה באופיו של הנכס ובמקום הימצאו וללא הפרעה לפעילות המתנהלת במקום.
ג. תכניות חשיפה והנגשה של נכסי תרבות יגובשו בהתייעצות עם ארגונים נוספים שיש להם נגיעה לנכס, או מידע אודותיו.
- כל ארגון ישאף להנהיג ניטור תקופתי של נכסי התרבות שבאחריותו, כדי לזהות סימני פגיעה או סכנה לנכס, וכדי לאפשר קביעת קדימויות לטיפול בנכסי התרבות.
- בעת זיהוי של סכנה או נזק לנכס תרבות, לרבות סכנה העלולה להיגרם בשל שינוי בתנאי סביבתו, ידאג הארגון אשר הנכס נמצא בתחום אחריותו ליידע רשויות נוספות שיש להן נגיעה לנכס. זאת כדי לדון במשותף בדרכי פעולה ולפנות יחד לאנשי מקצוע המיומנים לטפל בנכס הפגוע או בגורם המסכן אותו.
- כל ארגון על-פי תחום פעילותו ואחריותו ישקול להכין תכנית חירום למקרה אסון לשם הצלת נכסי התרבות שהוא מופקד עליהם.
- כל ארגון ישאף לכלול בקווי מדיניותו ובתכניותיו ארוכות הטווח ייעוד משאבים ליישומם של עקרונות האתיקה בשימור המורשת בישראל.
|
האמונים על שימור המורשת
מקבלים בכבוד • משמרים בענווה • מוסרים נאמנה
|
ה. הערות
|
1 הסדנה נערכה במרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים. תכנית הסדנה כללה הרצאות, דיון בקבוצות ומושב מסכם. הגופים שהשתתפו בסדנה זו הם אלה: תכנית “ציוני דרך” במשרד ראש הממשלה; משרד הפנים, מינהל התכנון; משרד התרבות והספורט, רשות העתיקות; המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים; משרד החינוך; הוועד הישראלי לאונסקו; ארכיון המדינה; עיריית באר שבע; עיריית תל-אביב- יפו; אוניברסיטת בר אילן; אוניברסיטת חיפה; האוניברסיטה העברית; אוניברסיטת תל אביב; הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל; בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים; המרכז האקדמי לעיצוב ויצ”ו חיפה; קרן קיימת לישראל; המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל; איגוד המוזאונים ואיקו”ם ישראל; איקומוס ישראל; הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות; איגוד המתכננים בישראל; עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל; איגוד אדריכלי הנוף; האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע.
2 חברי צוות הכתיבה (נרשמו לפי סדר א”ב של שמות המשפחה): דב אלון, אבנר אמירי, אורית בורטניק, גידי ברסלר, גיל גורדון, ורדה גרוס, צבי גרינהוט, מיכל הנקין, ירדנה ויזנברג, רות ליברטי-שלו, ארנון למפרום, דניאל מורגנשטרן, קרן מטרני, כמיל סארי, עדי סלע וינר, יעל פורמן-נעמן, מעיינה פליס, רבקה צבי, זהר צפון, אלישבע קמייסקי, נוגה ראב”ד, לריסה שניטקינד.
3 כגון: אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות 1886 / 1948; חוקת ארגון האומות המאוחדות לענייני חינוך, מדע ותרבות (UNESCO 1945); אמנת האג להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין 1954; תקנון המרכז הבינלאומי לחקר שימורם ושחזורם של נכסי תרבות, רומא 1956; אמנת ונציה לשימור ושיקום מונומנטים ואתרים 1964; אמנת אונסקו להגנת המורשת התרבותית והטבעית העולמית 1972.
4 בדומה להתמסדות המקצועות רפואה, עריכת דין, אדריכלות ואוצרות, ולתהליך היווצרות התמחויות, והתמחויות ייחודיות הדורשות לימוד והכשרה נוספים.
5 בערכים העיקריים של נכסי תרבות (קרי: יצירה או אתר טבעיים או מעשה ידי אדם, מסורת, חפץ או מסמך) מקובל להכליל כיום גם: ערך אדריכלי, טכנולוגי, אסתטי, לאומי, עממי, אתנו-אנתרופולוגי, דתי, ארכיוני וספרני, ארכיאולוגי, פרהיסטורי, זואולוגי או בוטני.
6 כגון: חברת החשמל, המכון הגאופיסי לישראל, משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, צה”ל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, תאגידי מים.
7 רשויות, מוסדות תכנון, חברות פרטיות, יזמים, תורמים וכיו”ב.
|
להורדת קובץ האמנה ב-4 שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית
|
|
|
|
|
