|
|
 |
| מדיניות רשות העתיקות לשימור מורשת התרבות הבנויה |
II. גישה שימורית כוללת
II. גישה שימורית כוללת
|
תהליכי שימור כוללניים מורכבים מחקיקה, אדמיניסטרציה, מימון וכלים טכניים מקצועיים. רשות העתיקות רואה חשיבות בתפיסה כוללת של ההיבטים השונים שתבטיח את שימור המורשת הבנויה בישראל. מינהל השימור יגבש מדיניות לטיפול בנכסי מורשת התרבות בישראל בהתבססו על חוק העתיקות, על אתיקה מקצועית ועל עקרונות השימור המקובלים בעולם.
|
1. סטנדרטים
|
|
1.א. שימור יעשה מתוך שימוש בכל הידע, המיומנויות והדיסציפלינות הרלוונטיות היכולות לתרום לחקר האתרים ולטיפול בהם. שיטות התכנון ישלבו ידע שימורי, חברתי–כלכלי ותכנוני. דגש מיוחד יינתן לעבודת צוות רב-תחומית בתכנון וביצוע.
1.ב. מינהל השימור יבסס את מעמדו כאחד הגופים הלאומיים המרכזיים האחראיים לשימור מורשת התרבות הבנויה. המינהל בשיתוף הגורמים המקצועיים יגבש הנחיות מקיפות מלוות בסטנדרטים שינחו את פעולות השימור השונות – תיעוד, סקר, תכנון, ביצוע, פיקוח ותחזוקה – אשר יחייבו את כל הגורמים המעורבים בשימור המורשת התרבותית במדינת ישראל.
|
2. הכשרה מקצועית
|
|
2.א. מינהל השימור רואה חשיבות רבה בקידום ההכשרה המקצועית בשימור, הן בהיבט האקדמי והן בהיבט המעשי. הקניית ידע ומיומנויות בשימור הכרחית ברשויות התכנון וגופים מקצועיים כמשרד הפנים, ועדות מחוזיות, ועדות מקומיות ואחרות, אגודות האדריכלים והמהנדסים, קבלנים, גורמי תיירות, חינוך ותרבות, גופים המנהלים אתרי עתיקות כגון משרד הדתות, רט"ג וקק"ל והרשויות והמשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר. במקביל, יש צורך חיוני בהכשרה השימורית כתחום לימוד אקדמי וכחלק ממסגרת חדשות, או מסלולים קיימים בבתי הספר לאדריכלות ועיצוב, הנדסה, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה, אומנות, כלכלה, סוציולוגיה ומשפטים.
2.ב. מסלולי ההכשרה יוקמו בשיתוף גורמים ציבוריים, אקדמיים וממשלתיים, כשמינהל השימור מעורב בליווי ובנייה של התכנים התיאורטיים והמעשיים.
2.ג. מינהל השימור יעודד העסקה של מתכננים ומשמרים מוסמכים בעלי נסיון והכשרה מתאימה, העומדים בסטנדרטים מקצועיים בסקטור הציבורי והפרטי כאחד.
|
3. הסמכה
|
|
3.א. ניהול וביצוע עבודת השימור יהיו מבוססים על ידע, מיומנויות טכניות ומומחיות מקצועית בסטנדרטים גבוהים. דגש מיוחד ינתן לקידומו המקצועי של מינהל שימור כגוף מקצועי מוביל בארץ על ידי הכשרה, התמחות והסמכה של עובדי רשות העתיקות.
3.ב. המינהל בשיתוף הגופים המקצועיים בארץ יקדם הקמה של מערכת התעדה מקצועית בשימור (הסמכה מקצועית).
|
4. פיקוח
|
|
4.א. רשות העתיקות תפקח על עבודת המתכננים והמשמרים באתרי עתיקות ותיעץ במה שנוגע להתערבות באתרי מורשת על פי קריטריונים מוגדרים, המעוגנים בנהלים ותקנות.
|
5. מחקר
|
|
מחקר הוא מאבני היסוד של השימור על כל היבטיו ויהווה בסיס לכל שלב בתהליך השימור. לצורך המחקר יש לבנות תשתית מדעית הכוללת מעבדות, פרסומים וספריה מקצועית, מערכות מחשוב ותמיכה טכנית, תוך שיתוף פעולה עם מכוני מחקר בארץ ובחו"ל.
|
6. מודעות ושיתוף הציבור
|
|
6.א. חינוך והסברה הם המפתח ליצירת דעת קהל מבינה ואוהדת בקרב מקבלי ההחלטות והמתכננים. רשות העתיקות מכירה בתפקיד המרכזי של ציבור הארכיאולוגים, והציבור הרחב בשימור המורשת. לפיכך, רואה רשות העתיקות חשיבות בקשר עם גופי חינוך, מחקר וקהילה, בהפצת מידע, חינוך ופרסום, ולשיתוף הציבור בכל תחומי השימור, כל אלה במטרה ליצור מעורבות הציבור ולגייס את תמיכתו. יוזמות לשיתוף הציבור יכולות להתבטא בפעילות חברתית, תיירותית, דתית, נדבנית ויזמות כלכלית.
6.ב. שימור, המחשה והצגה, וניהול של אתרי מורשת יאפשרו את השתתפותם של אנשים מקהילות בעלות זיקה תרבותית, רוחנית וחברתית מיוחדת לאתר.
|
7. כלים רגולטיביים
|
|
7.א. רשות העתיקות תקדם חקיקה, תקינה, נהלים ותכנון סטטוטורי שיבטיחו את שימורה של המורשת התרבותית. יש להגדיר את מטרות השימור ולעגן אותן בחוק, כך שיגן על המגוון התרבותי, המונומנטים והאתרים בסכנה, כל זאת על סמך רשימת מצאי. ינתן דגש מיוחד על הרחבת ההגנה על מבנים ומכלולים היסטוריים שחוק העתיקות לא חל עליהם באופן ישיר.
7.ב. תוקם ועדה מייעצת למינהל, שתורכב ממומחים מקצועיים, שינחו ויבקרו תוכניות שימור ופיתוח ויתנו מענה לשאלות כלליות ועקרוניות בנושאי שימור. ועדה זו תשמש כגוף ציבורי מייעץ למינהל שימור ולמנהל רשות העתיקות.
7.ג. מינהל השימור יקדם את התיאום בין גופי השימור, הממשלה והסקטור הפרטי לקידום השימור של המורשת התרבותית ברמות המקומית, האזורית והארצית. לשם כך יוקם פורום "שולחן עגול" שבו תהיה נציגות לכל הגופים העוסקים בשימור על מנת לקדם את שימור המורשת בראיה ממלכתית. בנוסף, יחזק את שיתוף הפעולה בין הגופים ורשויות התכנון הנוגעים לשימור על ידי השתתפות בועדות תכנון, ועדות היגוי, ועדות ביצוע וועדות מעקב.
7.ד. מינהל השימור יפעל יחד עם מינהל התכנון להטמעת הוראות שימור בתוכניות מתאר ארציות, מחוזיות ומקומיות ככלי ראשון במעלה לשמירה, שיקום ופיתוח המורשת. במיוחד אמור הדבר בתוכניות בינוי עיר בערים ובכפרים היסטוריים, בהם יש להדגיש את ערכי המורשת והצביון העתיק ולהגדיר אזורי חיץ מתאימים. כמו כן תתמוך רשות העתיקות בהגנה על אתרי עתיקות באמצעות שמירה על שטחים פתוחים על ידי הכרזת שמורות טבע וגנים לאומיים, יערות, שמורות ביוספריות ושמורות נוף.
|
8. כלים כלכליים
|
|
8.א. מינהל השימור יפעל לטובת הקצאת משאבי מדינה לשימור מורשת התרבות בישראל וליצירת מקורות תקציביים נוספים כגון: גיוס תרומות, הטלת קנסות, היטל על חפירות חדשות, הקמת קרן שימור בסיוע משרדי ממשלה, עידוד קרנות פרטיות ויצירת שוק. המינהל יטפח שותפויות בין גופים ממסדיים לסקטור הפרטי וגופים חוץ ממסדיים.
8.ב. רשות העתיקות תעשה ככל יכלתה לעודד את שימור המורשת על ידי תמריצים לסקטור הפרטי, סובסידיות, הקלות במיסוי וארנונה וכיוצ"ב.
8.ג. כל פעילות הנוגעת בעתיקות יש לגבות בהקצאת משאבים מתאימים לשימורן ולתחזוקתן לאורך זמן. חלופות כלכליות לשימור האתר יבחנו בשיתוף עם החופר והגופים הרלוונטיים ויאושרו על ידי רשות העתיקות. יזמוּת כלכלית באתרים תתאפשר באופן שלא יאפשר פגיעה בעתיקות ותהיה בפיקוח רשות העתיקות.
|
|
|
|
|
