 |
שונות
תחום שימור בין השנים 1998 -2003
יעקב שפר [מנהל תחום שימור בין השנים 1996 -2004].
|
מאמר זה פורסם לראשונה בעלון רשות העתיקות, גיליון מספר 5, דצמבר 2003. הוא מופיע כאן עם שינויים קלים.
תחום שימור החל לפעול בסתו 1988 כענף שימור באגף העתיקות. עד אז פעל בנושא אדם שתוארו היה "אחראי על שימור המונומנטים". הענף החדש כלל מדור פסיפסים, מדור ביצוע ומדור תכנון, ועבדו בו אדריכל, מהנדס ושישה פועלים (שלושה היו בעלי ניסיון חלקי בטפול בפסיסים). עם ייסודה של רשות העתיקות בשנת 1990 הפך הענף לתחום והחל בפעילות רחבה הנמשכת עד היום.
הפעילות השוטפת של התחום כללה בדיקת תוכניות ואישורן, השתתפות ביוזמות חדשות לפיתוח אתרים ארכיאולוגיים, עזרה וייעוץ הנדסי לארכיאולוגים חופרים, סיור באתרים להכרת בעיות השימור הארכיאולוגי וביצוע פעולות שימור. זו התבצעה על ידי ארבע חוליות שימור שבכל אחת מהן שלושה-ארבעה עובדים: אחת בירושלים, אחת בקיסריה ובצפון ושתיים בדרום. חולית שימור נוספת, המתמחה בפסיפסים, פעלה בירושלים. לחוליות שימור אלה היה ציוד מועט ועובדיהן למדו בעצמם את עבודות השימור הבסיסיות תוך שהם נעזרים בידע של מנהלי התחום. עבודות מרכזיות היו בפסיפסים של עין יעל (ירושלים, מלחה), באמת המים של קיסריה, באתרי מרחב דרום ובח'אן סהרונים.
|
|
המרכיב החדשני בתחום שימור היה בניית מערכת ארוכת טווח שכללה הכשרה באמצעות קורסים מחו"ל וקבלת הדרכות ממומחי שימור מאוסטריה, איטליה, וארצות הברית. כמו כן הושם דגש על הצורך בתשתית מקצועית שתכלול קליטת כוח אדם צעיר שיש לו פוטנציאל להתקדמות בתוך התחום בכל רמות השימור, ועל רכישת ציוד, כגון כלי רכב 4X4, מנופים, ציוד מכני הנדסי קל וחומרים מיוחדים.
בתחילת שנת 1992, במקביל לתנופת הבנייה הגדולה והפיתוח ברחבי הארץ, הוחל בביצוע מיזמי חפירה ושימור גדולים. תחום שימור חלש על כ-20 מיזמים, מתל דן ועד ליוטבתה, שעה שמיזמים רב- שנתיים, כגון תל דן, בית שאן, עכו, קיסריה, בית גוברין, עמק המלך בירושלים, ירוחם, דרך הבשמים וחצבה, נערכו בו-זמנית. במסגרת היקף עבודה רחב זה נקלטו פועלים לא-מקצועיים ועולים חדשים, שקיבלו הכשרה בסיסית בקורסי שימור שזכו להכרח מטעם משרד העבודה והרווחה. מאות עובדים הוכשרו בעבודות שימור אלה. במקביל הוקמו צוותי שימור רבים שרכשו ניסיון והפכו לחלק מצוות תחום שימור ברשות העתיקות. תחום שימור נכנס לעובי הקורה במיזם העירוני בעכו העתיקה והחל בהכנת השטח, בעריכת סקרים ובתיעוד.
בשנת 1996 חל שנוי במגמות הפיתוח בארץ, והעבודה השימורית הפכה לממוקדת ומקצועית יותר. נערך קורס בן שנתיים של משמרים ברמה בינלאומית ל-30 משמרים ומתכננים מרשות העתיקות, נפתחו משרדי שטח קבועים בעכו, קיסריה ובית שאן והוכנו נוהלי תיעוד וסקר שימורי. בשלב זה עסק התחום לא רק בביצוע פעולות השימור, אלא בפעילות אינטנסיבית של תיעוד, סקרים של מבנים, אתרים גדולים וערים עתיקות, ותכנון ופיקוח שימורי-עירוני. כוח האדם הצטמצם לכ-50 עובדים, והוא עומד על אותו מספר היום. בשנים אלה התהדק הקשר של התחום עם מכון גטי לשימור [GCI] בארצות הברית ועם מכון השימור הבינלאומי ICCROM ברומא. רוב תקציבי השימור הם מהפרוייקטים שאותם מבצע התחום.
|
|
משנת 1998 הוחל בשיתוף פעולה במיזמי שימור בינלאומיים עם האיחוד האירופי, פעולות שהלכו והתעצמו והפכו להיות חלק מתוכנית העבודה של התחום. פעילות זו העלתה את תודעתו של תחום שימור ברשות העתיקות בקרב בעלי מקצוע העוסקים במורשת התרבות במדינות אירופה וצפון אפריקה, וזו הניבה מיזמים בינלאומיים משופתפים בשנים 2002 ו-2003.
בשנת 2001 הצטייד התחום בציוד דיגיטלי, וכך התאפשרה הרחבת תחומי עיסוקו המקצועיים-טכניים, כגון תיעוד בלייזר, צילום דיגיטלי ותיעוד ייחודי של פסיפסים. במקביל החלה פעילות במישורים נוספים, כגון שימור בערים היסטוריות, שימור מלווה חפירות ארכיאולוגיות, הכנת תיקי מועמדות לאתרי מורשת עולמית, עריכת נספחי שימור לתוכניות מתאר לערים העתיקות וביצוע שימור מונומנטים בירושלים, בקיסריה ובעכו.
כוח האדם של התחום הוא עמוד השדרה של כל פעילות השימור הארכיאולוגי בארץ. משמרים שעזבו מסיבות שונות את הרשות נשארו ברובם קשורים בה ובפעילותה, או עובדים וחושבים "שימורית" בהתאם להכשרה שקבלו ברשות העתיקות. אנשי תחום שימור התקדמו בסולם המקצועי דרך הכשרות וקורסים, חלקם עברו הכשרה אקדמית בלימודי ארכיאולוגיה, שימור, תכנון ושיווק. מקצת המשמרים התקדמו לתפקידי סגל בכירים וחלקם מלמד נושאי שימור בקורסים שונים במוסדות האקדמיים בארץ.
ניתן לסכם ולומר שקפיצת הדרך המקצועית שעשה תחום שימור בשנים 1990, 1996 ו-2000 הפכו אותו לגוף מקצועי, מוכר בתחומו בישראל ובעולם, עם יכולת תפעולית ומקצועית גבוהה.
|
|
