|
|
 |
| מדיניות רשות העתיקות לשימור מורשת התרבות הבנויה |
IV. תהליך השימור
IV. תהליך השימור
1. סדר העבודה
|
|
רשות העתיקות תפעיל תכנית שימור באתרי המורשת בארץ המורכבת משלבים עוקבים ומשלימים: זיהוי ורישום ברשימת מצאי, סקר תיעוד והערכה, תכנון שימורי ויישומו, ניהול האתר כולל מעקב, בקרה ותחזוקה. בתהליך ישותפו בעלי עניין, ולהערכת המשמעות של האתר תינתן עדיפות גבוהה לאורך כל תהליך השימור.
|
2. רשימת מצאי
|
|
2.א. תהליך הזיהוי של אתרי המורשת ושימורם יתבסס על רשימות מצאי (אינוונטאר) , וסקר מצאי שימור מקיף. רשות העתיקות תקים רשימת מצאי ארצית בשיתוף עם גופי מחקר ומוסדות לאומיים. רשימות אלו ירוכזו במאגר מידע ממוחשב ונגיש לנושאי השימור כאמצעי לניהול, מעקב ובקרה מקצועיים ולמטרות מחקריות. מאגר המידע יכלול מידע בסיסי ודוחות נלווים, וכן תוצאות של מחקרים והערכות, תיעוד החלטות ופעולות, סיווג אתרים ודירוגם על פי המשמעות התרבותית שלהם. כמו כן יערך סקר מצאי שימור שיגדיר את מצבם הפיזי של האתרים וצרכי השימור. מידת דחיפות הטיפול ותוצאותיו יכללו ברשימת המצאי. מינהל השימור יבסס את סדר העדיפות לטיפול באתרי עתיקות על סקר מצאי השימור של עתיקות מדינת ישראל, וסקר סיכונים המצביע על מצבם וצרכי הטיפול בהם.
2.ב. באתרי עתיקות מוכרזים יקבעו גבולות ואזור חיץ המושתתים על תסקירי שימור וסביבה, יפתח תיק בארכיון ויוגדר הגורם האחראי לאתר. מינהל השימור רואה לנכון להקים רשימת מצאי משלימה של אתרי מורשת שאינם נכללים בחוק העתיקות, וזאת כדי להבטיח שהערך ההיסטורי באתרים אלה ינחה את השיקולים הנוגעים לעתידם.
|
3. סקר תיעוד והערכה
|
|
הגדרת המשמעות התרבותית של האתר, מצבו הפיזי והממשקי תבוסס על סקר ותיעוד ארכיאולוגי, היסטורי, אדריכלי ואורבני כנדרש. עומק הסקר והיקף התיעוד יותאמו לערך ולאופי האתר מצד אחד, ולסוג ההתערבות השימורית וצרכי הפיתוח מאידך.
|
4. תכנון
|
|
4.א. רשות העתיקות בשיתוף עם הגופים הרלוונטיים תגבש תכנית אב ארצית לשימור אתרי העתיקות של מדינת ישראל. התכנית תתבסס על רשימת המצאי ותבנה לאורך זמן באופן שישקף את מכלול ערכי האתרים ומצבם הפיזי, על סוגיהם ותקופותיהם השונות.
4.ב. תכנון אתר יעשה במסגרת של תכנית ממשק המפרטת את מטרות השימור, דרכי הטיפול, שימושים מתאימים, אופן ההצגה לקהל, אסטרטגיית הניהול והתייחסות לתוכניות הפיתוח באזור. תכנית הממשק תהווה בסיס לפיתוח תוכניות שימור פיתוח ותחזוקה מפורטות. התוכניות יגובשו על סמך סקר תיעוד והערכה של ערכי האתר, מצבו הפיזי וההיבטים הממשקיים. מינהל השימור ינחה את המתכננים בנושאים הארכיאולוגיים, האדריכליים, ההנדסיים והשימוריים.
4.ג. תכנון האתר יעשה מתוך התייחסות כוללת לאלמנט או למבנה בהקשר הסביבתי שלו. יש להעדיף טיפול במכלולים על פני טיפול באלמנטים או מבנים בודדים המנותקים מהקשרם.
4.ד. התוכניות יעודכנו מעת לעת בהתאם לצרכים המשתנים באתר.
|
5. ניהול אתרים ופרויקטים
|
|
5.א. מינהל השימור, בשיתוף עם הגורמים המנהלים אתרי מורשת, תגבש סטנדרטים ונהלים מחייבים, ותעבוד על פיהם בניהול אתרי מורשת. יש להכשיר ו/או להעסיק מתכננים ומשמרים בגופים המנהלים אתרי מורשת כגון: רשות הטבע והגנים הלאומיים, קרן קיימת לישראל, עיריות ומועצות שבתחומן ערים וכפרים היסטוריים, חברות לפיתוח תיירות, מוזיאונים פתוחים, אתרים קדושים באחריות משרד הדתות ומשרד הפנים. כדי להבטיח הגנה מרבית ושימור הולם של האתרים, מינהל השימור יקח חלק פעיל, בתיאום עם גופים אלה, בקביעת פרוגרמות, הכנת תוכניות ממשק, שימור ותחזוקה.
5.ב. רשות העתיקות היא בעלת הסמכות הסטטוטורית לאישור תוכניות וטיפול או מתן היתר לטיפול שימורי באתרי עתיקות השונים. כל עבודת שימור תעשה בפיקוח שימורי ותיאום של מינהל שימור.
5.ג. מנהל האתר יהיה אחראי על יישום תכניות הממשק, השימור והתחזוקה לאתר, שעיקרן מניעת סיכונים, פגיעת אדם ובליה טבעית. באחריותו לדאוג גם לאיכות התצוגה.
5.ד. פיתוח בר קיימא בניהול האתר יאזן בין האינטרסים השונים ובהם שיקולי פיתוח לעומת שיקולי שימור. נדרשת בחינה זהירה ומבוקרת של ההשלכות הנובעות מפיתוח אתר למבקרים על מצב העתיקות לאורך זמן. בעוד שבחשיפת האתר ניתן לממש את הפוטנציאל הכלכלי והחינוכי, הרי בה בעת עלולה לעלות רמת הסיכון הפיזי לעתיקות. כשקיימות הכנסות באתר יש לדאוג שחלקן יושקע בשימור ותחזוקה של האתר. במקרים בהם נגרם נזק בלתי הפיך לאתר יש לשקול אמצעי הגנה ביניהם סגירה של אזורים לקהל וכיסויָם.
|
|
|
|
|
