|
|
 |
שיקום ארכיטקטורה מסורתית ים תיכונית, כנס דיר חנא
"שיקום ונוף" - סמינר לפקרה (Lefkara), קפריסין
ד"ר אברהם מוסרי
|
(נציגי ישראל בסמינר היו אבי פרץ ואברהם מוסרי*)
הסמינר בקפריסין נערך בין התאריכים 7-14 בנובמבר 2005 והשתתפו בו כ-25 נציגים ממדינות האזור. בסמינר נלמדו נושאים הקשורים לשיקום ארכיטקטורה ים-תיכונית, החומר הועבר בהרצאות של חוקרים ואנשי מקצוע ממקומות שונים בעולם. כמו כן, התנסינו בשני פרויקטים: שיקום מבנה מגורים במרכז העיר ההיסטורית של ניקוסיה ושיקום מרקמי בלפקרה שבאזור לרנקה. בכל אחד מהפרויקטים הוגשו הצעות תכנון על ידי צוותי הסמינר.
א. שיקום ארכיטקטורה מסורתית
נושא זה היווה נושא רקע כללי לארכיטקטורה המסורתית הים-תיכונית אך יחד עם זאת כלל גם התייחסות ספציפית לארכיטקטורה המסורתית בקפריסין: הן במרחב העירוני והן במרחב הכפרי.
הארכיטקטורה המסורתית הים תיכונית – הרציונל לשיקום. במסגרת זאת נערכה הכרות עם נושאים בסיסיים כגון המרחב הים תיכוני, הערך והשימוש של המסורת הים תיכונית, טיפולוגיות ארכיטקטוניות, טכניקות וחומרים, תהליכי שינוי והתייחסות לעתיד. ארכיטקטורה מסורתית בקפריסין. נושא זה כלל רקע כללי על ארכיטקטורה מסורתית בקפריסין – תוך התייחסות ממוקדת בהמשך לארכיטקטורה המסורתית במערכת העירונית ולארכיטקטורה המסורתית בעורף הכפרי. בנושא הארכיטקטורה המסורתית בעורף הכפרי, הוצגו בתחילה התפתחות הישובים במרחב זה ונותח הקשר שבין תוואי הנוף כגון נוף הררי, גבעות עם גידולי כרמים, אזורי גידול של עצי זית – ובין צורת הבנייה שהתפתחה בכל מקום ומקום. בהמשך הוצגה טיפולוגיה של בתים בעורף הכפרי. כמו כן מקום מיוחד הוקדש לנושא החצר במערכת הבניה הכפרית וכן לחומרים, לגגות האופיינים, לריצוף, לפתחים ועוד.
הארכיטקטורה העירונית בקפריסין כוללת:
1. ארכיטקטורה מונומנטלית (מבני ביצורים, מבני דת ועוד),
2. מבני ציבור (חאנים, מרחצאות ועוד).
3. מגורים. הרקמה העירונית התפתחה לאורך זמן ונסיבות שונות – פוליטיות, חברתיות, סביבתיות, כלכליות הביאו לתצורתה הנוכחית.
נוף עירוני ושיקום. חלק זה כולל לימוד היבטים שונים בנוף העירוני ושיקומו תוך התייחסות לאדריכלות הים תיכונית. במסגרת זאת נסקרו אמנות שונות בנושא השימור והשיקום שפורסמו בעשרות השנים האחרונות החל מאמנת ונציה משנת 1964 וכלה באמנות מתקופתנו. כמו כן, הוצגו מאפייניה של האדריכלות המסורתית ונותחו היבטים ומרכיבים שונים באדריכלות זו והוצגו אמצעים וכלים בתהליכי שיקום ושימור.
ב. ניהול תהליכי השיקום העירוני
חלק זה כלל התייחסות להיבטים תהליכיים ומתודות של תהליך השיקום העירוני. במסגרת זו הוצג מערך כולל ושיטתי של צעדים לניהול ושיקום אורבני וכן הוצגה דיאגנוזה לטיפול בחזיתות מבנים.
שיטת רהבימד לניהול השיקום האורבני. השיטה מניחה נדבך לגישה שיטתית לניהול השיקום האורבני. השיטה רואה את השיקום כתהליך. השלבים המרכזיים של השיטה הם:
ב.1). אורינטציה (Orientation) - שלב זה כולל את זיהוי הרצונות, הגדרת הבעיות, החלטה על הצורך לפעול, הגישה לפעולה והצידוק להתערבות. כמו כן כולל שלב זה את ההחלטות הראשונות.
ב.2).דיאגנוזה (Diagnosis) - שלב זה כולל ניתוח של המרחב והקונטקסט תוך התייחסות לתכנון הלימוד והדיאגנוזה. שלב זה הינו שלב רב מימדי בהתייחסותו והוא כולל התייחסות למישורים כגון המישור התחיקתי, התכנון העירוני, האדריכלי, התשתית החברתית – כלכלית, תשתית היסטורית, זיהוי רצונות הציבור ועוד.
ב.3).אסטרטגיה (Strategy) - שלב זה כולל את התווית הכיוונים והתסריטים האפשריים מבחינת ההתערבות, בחירת התסריט או הכיוון הרצוי וגיבוש תכנית פעולה תוך התייחסות למימדים שונים בתהליך התכנון.
ב.4). ביצוע (Action) - שלב זה כולל את ישום ומימוש התכנית החל מהרמה הכוללת ועד לרמות הפרטניות תוך התייחסות למישורי פעילות שונים – הפיסי, החברתי, הכלכלי, הסביבתי וכד'.
ב.5). מעקב ובקרה (Follow –up ) - שלב זה כולל המשך הפעילות בפרויקט תוך מעקב ובקרה אחר ההתפתחות בהמשך.
|
|
דיאגנוזה ותהליכי טיפול בחזיתות מבנים. שלב זה כלל מסכת לימוד בנושא של תהליכי טיפול בחזיתות מבנים – שיטות תיעוד, טיפול, שיקום ועוד. במסגרת זאת הוצגו מספר חקרי אירוע ששיקפו את מפעל השיקום והשימור של חזיתות המבנים בניקוסיה. תהליך זה התרחש בעקבות עריכת תכנית מתאר לשני חלקי העיר המבותרת. ראשיתה של התכנית בפרויקט משותף של שתי הקהילות משני עברי המתרס, שנבע מכורח ליצור תשתית ביוב משותפת. בשנת 1978 הוחלט על מיזם משותף בנושא הביוב ובשנת 1979 הוחלט על עריכת תכנית מתאר משותפת לעיר כולה, על שני חלקיה.
שיתוף ציבור בתהליך ניהול השיקום של מרקמים היסטוריים. שלב זה כלל חשיפה לתהליכים של שיתוף הציבור. התמקדות העיקרית היתה בחקרי אירוע בעיר העתיקה של ברצלונה בספרד.
ג. שיקום מבנים
ההתמקדות בנושא זה היתה בהיבטים שונים של שיקום מרקמים ובניינים במקומות שונים בעולם. הוצגו פרויקטים באיטליה, אפגניסטן ועוד. נלמד רקע תיאורטי בנושא של התמודדות עם רטיבות ולחות בבניינים היסטוריים ונערכו סיורים בניקוסיה להמחשת הבעיה.
ד. פרויקטים
פרויקט במרכז העיר ההיסטורי של ניקוסיה. פעילות זו כללה פיתוח המלצות וקווים מנחים לשיקום מבנה הממוקם במרכז העיר ההיסטורית של ניקוסיה. עיר היסטורית זו חצויה לשני חלקים וזאת לאחר שנים של עימות ומאבקים, כשבתווך אזור ביניים המפריד בין החלקים. למרות נסיבות אלו נמשכת הפעילות התכנונית לשיקום וטיפול במורשת ההיסטורית. משתתפי הסמינר חולקו לקבוצות עבודה וכל אחת עסקה בבניין אחר הדורש שיקום ושימור. נציגי ישראל שולבו לקבוצת עבודה ביחד עם נציגי קפריסין, הבניין בו עסקנו נמצא בלב העיר ההיסטורית, במרקם העובר תהליכי שינוי ותמורות. הבניין דו קומתי, כולל מרפסת עץ מקורה בחזית ומרפסת פתוחה מבטון מזוין. המבנה עבר ככל הנראה מספר שינויים לאורך השנים, הועלתה סברה שהמרפסת הפתוחה מבטון מזוין היא כנראה תוספת מאוחרת יותר אך אין ודאות להשערה זו. במסגרת הדיאגנוזה שנערכה על ידי הצוות מופו מספר בעיות מרכזיות: פגעים והתבלות בקירות החזית, תוספות אלמנטים הפוגעות במבנה, תשתית כבלים וצנרת מוזנחת ועוד. בהתאם לכל אלה הוצעה סידרה של המלצות לשיקום המבנה.
פרויקט שיקום בלפקרה. מטרת פרויקט זה היתה פיתוח קווים מנחים ברמה אסטרטגית ביחס לסוגיות של שיקום וטיפול מרקמי בישוב. במסגרת זאת חולקו משתתפי הסמינר לצוותי תכנון, כשכל צוות קיבל משימה מוגדרת. הצעות הצוותים אמורות היו להיות בבחינת מחשבות וכיוונים עקרוניים – מעין "סיעור מוחות". תוצאות התהליך אמורות לשמש גם את מקבלי ההחלטות והמתכננים של הישוב בהמשך עבודתם. מטבע הדברים תהליך זה אמור בעיקר להאיר, לגלות כיוונים לא שגרתיים אך אינו אמור להוות תחליף לתכנון כוללני ומערכתי רחב היקף. באור שכזה יש להתייחס לכל מה שבוצע בפעילות זו, כולל להמלצות הצוותים ובכלל זה הצוות בו השתתפו נציגי ישראל וקפריסין. המשימה שהוטלה עלינו היתה להציע כיוונים ואסטרטגיה לטיפול בחזיתות המבנים באחד הקטעים המרכזיים בישוב, שעדיין זקוק לשיקום וטיפול. ההצעה מובאת בהמשך המאמר, יש להתייחס אליה כהצעה שהתמקדה יותר בתהליך החשיבתי והמתודולוגי - כיצד להתמודד עם סוגיית עיצוב החזיתות בקטע הנדון.
תהליך העבודה כלל שלושה שלבים מרכזיים: בשלב הראשון, לימוד אזור התכנון - נערך סיור רגלי בסמטאות וברחובות הישוב, תיעוד ראשוני של המקום, אם באמצעות צילום ואם באמצעות רישומים. בשלב השני, הצוותים פנו לעבודתם על פי משימות שהוגדרו מראש, תוך עיבוד וניתוח הנתונים שלוקטו במקום. בשלב השלישי, הוצגו המסקנות והתוצאות של כל צוות.
|
לפקרה, מבט כללי. לפקרה הוא כפר ציורי ופסטורלי השוכן באזור לרנקה. המקום מהווה מוקד משיכה לתיירים ובו מירקם היסטורי ייחודי הכולל מבנים מתקופות שונות, מסעדות קטנות, טברנות, בתי קפה ומוזיאון. שיטוט בסמטאות הכפר, בפרט בחלקיו המטופחים יותר, הוא חוויה מיוחדת במינה המפגישה את המבקר עם אדריכלות קפריסאית כפרית ואורגנית. במיוחד יצא שמעו של הכפר בשל עבודות התחרה של אנשיו. לכפר חשיבות היסטורית ובשנים האחרונות מושקע בו מאמץ תכנוני גדול במטרה לשמר את ערכיו ואת נופיו הייחודיים.
הפעולות התכנוניות שנערכו עד היום בלפקרה ברמה האזורית כוללות ההתייחסות לשטחים הפתוחים המקיפים את הישוב, ברמה המקומית הוכנה תכנית כאשר הדגש בה הושם על פיתוח כלכלי תוך שמירת המורשת. ברמה הפרטנית תוכננו מתחמים בתוך המרחב הבנוי ונערכו מספר מיזמים בהם בחינת מדיניות השיקום של מרקמים ומבנים שונים.
שיקום וטיפול בחזיתות בקטע נבחר
במסגרת עבודת צוותי התכנון בסמינר רהבימד נדרש הצוות שכלל את נציגי ישראל וקפריסין, להכין אסטרטגיה לטיפול בחזיתות המבנים בקטע נבחר שהוא אחד הקטעים המרכזיים בישוב שעדיין זקוק לשיקום וטיפול. ראשיתו של הקטע הנבחר בכנסיית Ayios Mamas Church והוא מגיע עד לכיכר מרכזית בישוב, הכוללת גם את כנסית Timios Stavros Church. הכיכר המרכזית תחומה במבני מגורים אך היא גם נפתחת אל נוף הנשקף ממנה.
מתחם התכנון - הציר, מצוי בתוך רקמה אורגנית שהתפתחה לאורך שנים, בתכסית בינוי גדולה יחסית. מרבית הבינוי לאורך הציר הוא של בתי מגורים בני שתי קומות, בבניה רציפה המגדירה את חלל הרחוב. התוואי בעל חתך עמוק יחסית, קיימים לאורכו מבנים בעלי חצרות פנימיות אופייניות לחלק מהאדריכלות הכפרית בקפריסין. במרקם המגורים משולבות גם יחידות מסחריות המרוכזות בעיקר באזור כנסיית Ayios Mamas Church וכן באזור הכניסה לכיכר המרכזית. המסחר במקום משולב בפעילות תיירותית ונראה כי הוא התפתח כיוזמות מקומיות ונקודתיות, כמענה לביקושים.
הבנייה בקטע הנדון היא מתקופות שונות, רובה ככולה בטכנולוגיות ובחומרי בנייה מסורתיים ובהם אבן, טיח ועץ, אך נעשה שימוש מודרני גם בבטון. במספר מקומות קיים שימוש במוטות ופרופילי פלדה. במרקם הבנוי ניכרות תוספות, התאמות ושינויים, כולל סגירת פתחים מאולתרת בפח. רמות שונות של בליה ניכרים במבנים. שטחי קירות גדולים נותרו מקולפים מטיח, חלק ממשקופי העץ בפתחי הבתים בתהליכי ריקבון וכך גם כנפי החלונות והדלתות בחלק גדול מהמבנים, אביזרי פרזול מחלידים ולא שמישים, החלדה וקורוזיה של פרופילי פלדה במרפסות ועוד. בנוסף, הותקנו קווי תשתית מאולתרים של חשמל וטלפון. להבדיל מהאזורים המטופחים יחסית של הישוב הרי כאן מורגש העדר הטיפוח הבא לידי ביטוי גם בהעדר צמחייה במבואות הבתים, ובפתחים. במצב הנוכחי בהעדר מדיניות אחידה ומכוונת לשיקום וטיפול במרקם ניכר הצורך בהתערבות ובמדיניות ברורה.
אסטרטגיה וקווים מנחים. האסטרטגיה שהוצעה על ידי הצוות ייחודית בכך היא נגזרת, בין השאר, מאנליזה תפקודית וממצב ההשתמרות שלו כציר תנועה ציבורי ברמה הכלל יישובית. כך הטיפול בחזיתות פותח לא רק מראייה נקודתית מקומית, של חזית זו או אחרת, אלא מהסתכלות יישובית כוללת של רצף האירועים בציר. אסטרטגיה זו אינה תחליף לאסטרטגיות ולמדיניות אחרות בנושא עיצוב החזיתות.
במסגרת אנליזה של הציר במרחב הכולל נמצא שהקטע הנדון אמור להוות חלק בלתי נפרד מהשלד הציבורי של הישוב הכולל של הישוב העובר דרך מוקדים בעלי משמעות ציבורית (תרשים 1). מתוקף זאת הוא אמור בין השאר לתפקד כציר תיירותי.
|
כהמשך זוהו שתי נקודות הקצה כנקודות המשמעותיות ביותר על ציר זה והוגדרו בו שני סוגים עיקריים של חללים ציבוריים לאורכו: חלל ציבורי בעל אופי מוקדי וחלל בעל אופי מעברי. חלל בעל אופי מוקדי הוא חלל שהממדים שלו ונתונים נוספים גורמים להאטה בקצב תנועת האנשים ובמקרים מסוימים אף לעצירה ושהייה במקום. חלל מסוג עשוי להכיל נקודות ציון ומוקדים בעלי משמעות המגדירים את דופן החלל ובמקרים אחדים אף נמצאים בתוכו, סביבם מתרחשת פעילות בעוצמה גבוהה יחסית. ניתן למצוא לאורך הציר חללים מסוג זה שהם בקנה מידה קטן יותר ובעוצמות פעילות נמוכות יחסית, כדוגמת מפגש בין רחובות. חלל בעל אופי מעברי מתאפיין בגיאומטריה ובנתונים נוספים המכתיבים את אופיו, הוא חלל בו עוברים בדרך כלל במהירות גבוהה יחסית, בדרך בין מוקד למוקד, וההתרשמות מהציר ומנתוני הדרך היא קצרה ומהירה יותר. שני סוגי החללים הציבוריים שהוזכרו לעיל ניתנים לאבחון ואפיון גם על פי היררכיה שלהם במערכת העירונית הכוללת. עובדה זו עשויה ליצור מדרג חללי עשיר ומגוון במערכת העירונית כאשר לכל חלל מקום ותפקיד במדרג. יש לציין כי במרבית הערים והישובים ההיסטוריים, באירופה, במזרח התיכון, באסיה ועוד, ניתן להבחין במדרג חללי עשיר יחסית – מכיכרות הומות ורחבות ידיים במרכז הישוב ועד לחללים מוקדיים ברמה שכונתית ובניינית, עם חללי מעבר המקשרים בניהם ברמות היררכיה שונות. בישוב לפקרה גם כן ניתן להבחין בעושר במדרג החללי של חללים מסוג זה. בהתאם לאבחנות אלו חולק הקטע לחללים השונים והוכן תרשים סכמטי המבטא אבחנות אלו.
|
בנוסף לכך אופיינו היחידות השונות ואותר מקומן בהיררכיה היישובית תוך אבחון ייעודיהן. מכל אלה ומהיבטים נוספים הוגדרה האסטרטגיה הכללית ועקרונות על לתכנון ולעיצוב חזיתות היחידות השונות. באשר להיררכיה והמדרג בקטע הכיכר המרכזית (A בתרשים), שמול כנסיית Timios Stavros Church, היא בעלת החשיבות הגדולה ביותר. בכיכר עצמה שני חללים בעלי אופי מוקדי וביניהם קטע מקשר שהוא בעל אופי מעברי. חשוב לציין שלמרות החלוקה לחללים ניתן לראות אותם כתת חלקים של הכיכר כולה. החלל הסמוך לכנסיה הוא המשמעותי ביותר מבחינת המערכת היישובית, מבחינה היררכית הוא במקום הראשון בחשיבותו בקטע הנבחר לטיפול.
|
בהתאם לניתוח מאפייני החלל גובשו קווים מנחים לתכנון ההתערבות, כך לדוגמה בהתיחס לחלל המוקדי המוגדר על ידי חזיתות הכנסיה, חזיתות של מבנים היסטוריים ופתיחותו לנוף, הוא ישוקם ברמת ייצוגיות ציבורית גבוהה, תוך שמירה על מעמדן של חזיתות הכנסייה כחזיתות החשובות ביותר בחלל. בחזיתות של המבנים הנוספים ליד הכנסייה, הכוללות מגוון של חזיתות עם חומרים שונים, תשמר אופיה של כל חזית והן ישוקמו מבלי ליצור תחרות עם חזיתות הכנסייה. מתוקף כך תשמר כל חזית על מאפייניה הבסיסיים, תוך שיקום וטיפול, צביעה, חידוש הפרזול ועבודות הנגרות והסרת חוטי תשתית. בנוסף לכל אלה קיימת חשיבות לשמירת קשר עין עם הנוף הרחוק תוך השלמת בינוי לצורך הגדרת דופן החלל. ניתן לשקול אפשרות לכלול במוקד זה חזית מסחרית שתתפקד כבית קפה, גלריה או פונקציה מסוג זה שתוכל לתרום להחייאת החלל ותשרת את הקהילה המקומית ואת התיירים.
באופן דומה לזה שתואר לעיל הוגדרו מאפייני המרכיבים של הציר המתוכנן ונוסחו קווים מנחים לתכנון השיקום בכל מרכיב. הקווים המנחים כללו לדוגמה: שימור מגוון האלמנטים בחזיתות בהתאם לחלוקה אופקית – קומת חנויות, קומת ביניים המשמשת למגורים וקומות הגג עם הפרגולות המתפקדות כחלל מתווך בין חוץ לפנים; שיקום וטיפול בטיח, צבע ועבודות בכנפי החלונות והדלתות בהתאמה בין הקומות השונות; הסדרת תשתיות חשמל, אנטנות ודוודים הנמצאים על גגות המבנים ופוגמים בקווי המבט; השלמות בנייה במקומות נדרשים או במקומות שהיו בנויים בעבר ונהרסו תוך הקפדה על קנה המידה, הנפחים והחומרים; שימוש בצבעים התואמים את מערך הצבעים הקיים בסביבה; הסרת כסויים ואלמנטים מפח שהותקנו על הקירות, טיפול בדלתות ובחלונות, טיפול בטיח במקומות הנדרשים; שיקום וטיפול במרפסות תוך שימוש בחומרים המקוריים, כולל בטון וקורות פלדה במקומות בהם הם מצויים; הדגשת הגיאומטריה הייחודית בחזיתות, החומרים, הצבעים והמרקמים.
|
לסיכום, סמינר רהבימד בקפריסין חשף את המשתתפים לתיאוריות וגישות שונות בנושא השיקום והטיפול במרקמים היסטוריים באגן הים התיכון. בנוסף לכך הוא יצר הזדמנות יוצאת דופן להכיר עמיתים, אנשי מקצוע ומומחים בנושאים אלו, תוך קיום שיח ודיאלוג מקצועי. כמו כן, הוא אפשר התנסות יוצאת דופן בפרויקטים מעשיים בשטח בעלי אופי של "סיעור מוחות", גם אם העבודה עליהם הייתה לפרק זמן קצר. תרומתם של הפרויקטים הללו הייתה כפולה: הם אפשרו התנסות ולימוד בשטח ויצרו תשומות תכנוניות שיוכלו להפרות את גורמי התכנון ואת מקבלי ההחלטות בקפריסין. אין ספק שהסמינר בקפריסין הותיר את רישומו והשפעתו בקרב כל אחד מהמשתתפים שימשיכו לפעול באופן טבעי כל אחד במחוזותיו למען עתיד טוב יותר של שימור המורשת הבנויה.
|
מקורות
|
|
Rehabimed, 2005. RehabiMed Method for the Rehabilitation of Traditional Mediterranean Architecture. ReabiMed. Workng document, August, 2005.
Rehabimed, 2005. Rehabilitation of the Urban Landscape. Lefkosia,Cyprus. 7-14, November 2005.
Department of town planning and housing.2003. European Heritage Days. Lefkara settlement: built of Stone, livened up by colours. Cyprus, 2003.
|
|
____________________________________________________
* נציגי ישראל בסמינר בקפריסין היו אבי מוסרי מבית הספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ואבי פרץ מרשות העתיקות. תודות נתונות לאבי פרץ, לנציגי קפריסין ולנציגי המדינות השונות, שהשתתפו בסמינר בקפריסין ולמארגני הפרויקט, לכולם יש חלק בדברים שהוצגו.
|
|
|
|
|
