|
|
 |
שיקום ארכיטקטורה מסורתית ים תיכונית, כנס דיר חנא
דיר חנא – הגלעין ההיסטורי של הכפר
אדר' בצלאל רינות
הכפר דיר חנא נמצא בגליל התחתון, באמצע הדרך בין טבריה לעכו ממערב לכפר עילבון. הכפר הוא הישוב המזרחי ביותר על כביש 805 המחבר את הכפרים דייר חנא, עראבה וסכנין, שלכל אחד ואחד מהם עבר היסטורי מפואר.
ראשיתו של הכפר בתקופת בית שני, אז נקרא "כפר יוחנה" בו התגוררה משפחת כוהנים. זו מוזכרת במשנה בין 24 משמרות הכהונה של בית המקדש.
מקור השם הנוכחי של הכפר - "דייר" - מרמז על קיומו של מנזר, ויתכן כי מדובר ב"מבדד נטופה", "לאורה נטופה" (laura – ביוונית, מקום התבודדות של נזירים), שעל הר נטופה מדרום לכפר.
תקופת הזוהר של דייר חנא היתה במאה ה-18, תחת שלטונו של דאהר אל עומר. השייך זיידאני אביו של דאהר, עסק בגביית מסים בשרות השלטון העות'מאני, נקבר מצפון לחומת הכפר. בניו שידעו לנצל את חולשת השלטון המרכזי, כמו גם את היריבות בין פחוות דמשק לפחוות צידון, השתלטו על הגליל ומאוחר יותר על שטחים נרחבים של הארץ. תקופת שלטונו של דאהר אל עומר, התאפיינה בשקט ופריחה כלכלית, בה הוקמו מפעלי בניה מרשימים בגליל. לכפר דייר חנא היה אז מעמד של עיר השליט, נבנתה סביבה חומת מגן, והוקמו בה מסגד מרשים וארמון. אולם שלטונו של דאהר, שלא נעדר גם סממנים של מריבות פנים משפחתיות, בא אל קצו בשנת 1775 כאשר ג'זאר פחה הצליח להמיתו ולהחזיר את הגליל לשלטון העות'מאני.
|
נכון להיום, הגלעין ההיסטורי של הכפר על מאפייניו השתמר ונושא בחובו ערכים הראויים לשימור. בתוך כך, ראוי להדגיש את הקשר החזק של המקום לדמותו של דאהר אל עומר שטרם זכתה לחשיפה הולמת.
חומתו החיצונית של גלעין הכפר היא רבועה ומידותיה 200 X 200 מטר. החומות הצפונית והמערבית הן גבוהות והשתמרו בצורה יפה. עדיין ניתן לראות בהן חללים מקומרים ששימשו למגורים, שחלונותיהם אחידים ופרטיהם אותנטיים. החומה הדרומית והחומה המזרחית מוסתרות על ידי בניה חדשה, חלקים ממנה ניתן לראות במפלסים נמוכים ובתוך דירות המגורים. בחומה הצפונית והמערבית, מתחת לקומות המגורים של המבנים הסמוכים לה, קיימים בורות לאגירת מי גשם. בנוסף, טוענים זקני הכפר כי לבתי מגורים בגלעין הכפר יש יסודות מהתקופה הרומית. מחקר עתידי של בורות המים ויסודות המבנים עשוי לאמת את דברי הזקנים.
פרט לחומה החיצונית מצויים בכפר שרידי חומה פנימית, חומת ביניים, שהגנה על הארמון ועל רצועה בנויה מדרום לו, המשתרעים על שטח של 2.5 דונם המוכר בכינויו "המצודה". בשנת 1801 נבנתה בכפר כנסיה יוונית-קתולית, אופיינית לכנסיות כפריות במזרח הים התיכון.
המרקם האורבאני של גלעין הכפר כולל סמטאות, מבנים מונומנטליים, ומבני מגורים מסורתיים סביב חצרות פנימיות. האחרונים עברו שינויים, התאמות, הרחבות ובנייה חדשה שאינם מוקירים את המרקם ההיסטורי.
|
שרידי הארמון והמסגד הם המשמעותיים ביותר ומייצגים את האדריכלות המונומנטלית של התקופה בצורה מיטבית. הארמון הוא מבנה ייחודי בו מרכיבי עיצוב אופייניים כארקדת-ענק, חלונות מעוטרים, בליטות שונות, בניית "אבלאק" ומרתפים עשויים קמרונות מאסיביים. מצב השתמרותו הכולל של הארמון ירוד, מצבו הפיזי גרוע ומרתפיו מלאים בעפר שהצטבר ונדרשת בהם עבודת חפירה ושימור אינטנסיביים.
גלעין הכפר כולו והארמון בתוכו, הם נכס תרבותי, אדריכלי והיסטורי שאין לו תחליף ונדרשת פעולה דחופה להצלתו. עיקר הפעולות הנדרשות הן: סקר ותיעוד של הארמון ושל הגלעין כולו; עיגון הוראות שימור בתכנית המתאר; גיוס משאבים להצלת שרידי הארמון, שימורה ושיקומה, כמו גם לשימור המבנים והחומה; הכרזה על הגלעין כשטח במעמד מיוחד; יצירת תמריצים לעידוד השימור על ידי התושבים תוך קידום התיירות כמנוף כלכלי.
|
שימור מורשת הכפר דיר חנא הוא פרויקט מורכב הכרוך בהפעלת שיקולים חברתיים וכלכליים פרט לאלו הפיזיים. כמות המשאבים הנדרשת לשם כך חורגת מיכולותיה של הרשות המקומית ולכן על רשויות המדינה וארגונים נוספים שביכולתם לתרום לשימור גלעין הכפר להרתם לעשיה זו.
|
|
|
|
|
