תיאור היסטורי-ארכאולוגי
התקופה הפליאוליתית (600,000 –12,000 לפנה"ס). למרגלות תל סייפן נמצאו כלי צור.
התקופה הניאוליתית (9,500 –6,400 לפנה"ס) והכלקוליתית (3200 –4000 לפנה"ס). באזור נמצאו יישובים חקלאיים שמאוחר יותר התפתחו ליישובים עירוניים (תקופות הברונזה 3,600 – 1,200 לפנה"ס).
הפריסה המרחבית הייתה בדגם של עיר מרכזית וסביבה יישובים קטנים. לדוגמא, בתל שימרון הסמוך לצומת נהלל, שכנה ככל הנראה עיר מרכזית. לצדה של העיר וסמוך למקורות המים קמו מספר יישובים קטנים. אלו הם התלים הקטנים שבעמק דוגמת: תל סייפן, תל שם, תל רעלה, תל שור.
ממצאי התקופות הקדומות הללו הם עדות לראשיתה של ההתיישבות במקום ולהתפתחות החקלאות בעמק.
תקופת הברזל (1,200– 586 לפנה"ס). לעמק יזרעאל נודעה חשיבות בראשית תקופת המקרא, אז התיישבו במרחב זה ארבעה משבטי ישראל: יששכר, זבולון אשר ונפתלי.
בחפירה ראשונית שנערכה בתל סייפן בשנת 1982, בראשותו של אבנר רבן, נתגלו שרידי מבנה מתקופת הברזל.
התקופה הפרסית (586 –332 לפנה"ס). הממצאים בתל סייפן מעידים על קיומו של יישוב כפרי במקום.
התקופה ההלניסטית (332 לפנה"ס –37 לפנה"ס). בתקופה זו קיבלו שליטים מבית חשמונאי אדמות בעמק. אלו שימשו לחקלאות.
התקופה הרומית (37 לפנה"ס – 324 לספירה). לאחר חורבן בית שני עברה הסנהדרין לגליל, וההתיישבות בעמק פרחה. לקראת סוף התקופה חלה ירידה בחשיבותו.
לצד תל סייפן נתגלו שרידי דרך רומית שקישרה, ככל הנראה, בין האזור לבין מרכזי השלטון בלגיו (סמוך למגידו) ובקיסריה.
התקופה הביזנטית (324 – 638 לספירה). הרצף ההתיישבותי בתל נשמר גם בתקופה הביזנטית.
בתל נמצאו שרידי חווה ביזנטית.
בימי הביניים הצטמצם היישוב באזור. מגמה זו נמשכה גם בתקופה האסלאמית המוקדמת (628 – 1099) ובמשך התקופה העות'מאנית (1516 –1917).
שרידים של יישוב כפרי קטן מהתקופה הממלוכית (1250 –1560) נמצאו בתל, אולם ייתכן, כי הוא נבנה קודם לכן - בתקופה הצלבנית (1099 –1187).
בשלהי התקופה העות'מאנית תפסו שבטים בדואים אחיזה בעמק, והיו בו מספר יישובי קבע דלים. אדמות תל סייפן וסביבתו היו בבעלות משפחת סורסוק הסורית, ועיבדו אותן אריסים.
ימי המנדט הבריטי. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, נרכשו האדמות בסביבת התל ממשפחת סורסוק, כדי להקים יישוב נוסף סמוך למושב נהלל (1921). אולם סכסוכים עם האריסים שסירבו לעזוב עיכבו את הקמתו ב-10 שנים. משנות ה-20 התיישבו בסביבת התל "קבוצות" שונות (בהן קבוצת "הרועים", קבוצת "הצפון", קבוצת "השרון" ועוד). הקבוצות שהו במקום לתקופות קצרות, ויצאו להקים יישובים חדשים במקומות שונים בארץ. בשנת 1931 נבנה היישוב "רמת דוד" ממזרח לתל.
בראש התל נבנתה עמדה חפורה ומבוטנת במלחמת העולם השנייה, כחלק ממערך הגנה על שדה התעופה. (איור 3)