spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


מעוז חיים
שימור בית הכנסת העתיק במעוז חיים
שם המזמיןרשות העתיקות ותכנית "ציוני דרך" של אגף מורשת במשרד ראש הממשלה
מבצעים אילן פחימה - מנהל פרויקט
אדר' נוף עידו רוזנטל
אילן  דלאל
ג'ק נגר - רע"ן שימור אומנותי, ליווי מקצועי
אדר' יערה שאלתיאל
 
בית הכנסת העתיק בקיבוץ מעוז חיים נחפר בין השנים  1977-1974 על ידי משלחת בראשותו של וסיליוס צפיריס ז"ל, מטעם אגף העתיקות והמוזאונים. בחפירות נתגלו שרידיו של בית כנסת שהתקיים במקום מסוף המאה השלישית לספירה עד תחילת המאה השביעית (ראה איור 1). בית הכנסת מיוחס לישוב "בָּאלַה" ששכן בקרבת העיר הקדומה בית שאן. השרידים שנתגלו כללו יסודות של קירות ושרידי קירות, ובעיקר רצפות פסיפס ואבן, משלושת שלבי קיומו של בית הכנסת.
 
בשלב הראשון היה המבנה רבוע ומרוצף אבן, ושתי שורות עמודים תמכו בתקרתו. בשלב השני הורחב המבנה כלפי צפון על ידי הוספת עמודים והוספת קיר "אפסיס" מעוגל בצדו הדרומי. רצפת האבן הישנה כוסתה, ומעליה נבנה פסיפס מרהיב ובו עיטורי מנורה, אשכולות ענבים, ציפור ודגמים גאומטריים. בשלב השלישי והאחרון שוב בוצעו שינויים במבנה. מול ה"אפסיס" נבנתה במה מוגבהת ורצפת בית הכנסת כוסתה שוב ורוצפה מחדש בפסיפס חדש, אך דל באיכותו וביופיו ומעוטר בדגמים גאומטריים בלבד.
 
בסוף שנות ה-70 בוצעו באתר שימור ושחזור, ומעליו הוקם מבנה ברזל ואסבסט. הטיפול, אשר בוצע באמצעות שימוש רב בבטון, כמקובל בשעתו, בא לשחזר את מתארו של הבניין ולייצב את הפסיפסים. נוסף לכך, נוצקו קירות היקפיים חדשים לאולם, והוא הוקף ריצוף מודרני. רצפות הפסיפס משני השלבים האחרונים הועברו ללוחות בטון, חלקם הגדול קובע ביציקה באתר, אך חלקם נותרו "מנותקים" והושארו לתצוגה במבנה. קטע גדול מהפסיפס של השלב האחרון נותר במקומו, ולא זכה לקבל כל טיפול.
 
הפעולות שתוארו לעיל אמנם ייצבו את השרידים, אך הפכו את שלושת שלביו של בית הכנסת קשים להבנה (איורים 2 ,3). כמו כן, הם גרמו לכניסת מלחים לקרקע, אשר בטווח הארוך גרמו לפגיעה בשרידים.
 
בראשית שנת 2013, לאחר כ-40 שנה מאז טופל המבנה, ניכרו פגיעות רבות ומגוונות בשרידים. האתר, המוקף שדות חקלאיים מעובדים, התכסה בשכבות של אבק אשר טשטשו את מראהו וחייבו את אנשי הקיבוץ להרטיב את הפסיפסים בעת הגעת קהל למקום כדי שיתרשם מיופיים. מחזורי הרטבה וייבוש אלו, עם חדירת שורשי צמחייה מתחת לפסיפס גרמו לניתוקים של הפסיפס מן התשתית במקומות רבים.
 
בצד הצפוני של בית הכנסת ניזוק קשות קטע הפסיפס אשר לא טופל בעבר, בעקבות התנתקות אבנים והתפוררות חומרי המליטה והיסודות שלו. ברצפת האבן מהשלב הראשון ניכרה התפוררות מתקדמת ובמקומות מסוימים היא נעלמה לחלוטין.
 
מראשית שנת 2014 רשות העתיקות מבצעת שימור חוזר באתר כחלק מפרויקט הצלה של בתי כנסת עתיקים, בתכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית, "ציוני דרך". התכנון המחודש של האתר נועד, כמובן, לייצב מחדש את השרידים, אך בה בעת לשפר את יכולת הבנת המבנה ואת נגישותו למבקרים. הדוחות המצומצמים על אודות החפירה והשאלות שעלו בעת ניתוח השרידים באתר הובילו להקמת צוות חשיבה שכלל את ארכאולוג מחוז צפון והארכאולוג המנחה, מומחי שימור ממינהל שימור, צוות מתכננים ואף היוועצות עם החופר ואסיליוס צפיריס, שפרש זה מכבר לגמלאות, ולמרבה הצער, נפטר סמוך למועד פרסום מאמר זה.
 
לאחר שנענו השאלות העיקריות שעלו במהלך הניתוח, נקבעו מספר עקרונות מנחים לשימור המבנה (איור 4):
 
1. הבלטה של קירות אולם בית הכנסת.
 
2. הדגשת ה"שיכוב" של בית הכנסת על שלושת שלביו.
 
3. טיפול בכל הפסיפסים הקיימים, ייצוב הריצוף והקירות.
 
4. ריכוך הקווים הישרים של יציקות הבטון והסתרתן  תחת חומרי מליטה מסורתיים כדי  לקבל מראה נאמן יותר למקור.
 
5. התאמת ההתערבות באתר והשחזור לכללי האתיקה בשימור ולידע העומד לרשותנו כיום בשימוש בחומרים.
 
כחלק מהפרויקט הוצא ממקומו קטע הפסיפס שלא טופל בעבר, הוא נוקה ונוצר מחדש בטכניקה ובחומרים חדשים והושב למקומו המקורי על גבי תשתית חדשה. אחד האתגרים הגדולים היה לאתר את מיקומם המקורי של חלקי הפסיפס שנותרו מקובעים  על לוחות בטון ולא הושבו בעבר למקומם. הרכבת "פאזל" מורכב זה נעשתה בעזרת השוואה לתצלומים ישנים ולתכניות של החפירה, אשר נתגלו בדיעבד כחסרות.
 
כדי "לרכך" את מראה הפסיפסים אשר קובעו בבטון בעת השימור הראשוני, פורקו שולי יציקת הבטון ובמקומה בוצעה יציקה של שכבת אבנים, המדמה את תשתית הפסיפס המקורית. התוצאה הייתה מראה רך יותר של השרידים והבנה משופרת של שלבי הבנייה הקדומה וטכניקת הבנייה (איורים  5 ,6).
 
אחת העבודות הקשות ביותר בפרויקט הייתה פירוק ידני של יציקות הבטון מראשי הקירות המשוחזרים. אלו נאטמו מחדש באבני בזלת ובחומרי מליטה על בסיס סיד, דבר שהקנה לקירות מראה אותנטי יותר של ליבת קיר מסורתית. נוסף לכך, הוסר הריצוף המודרני שהונח בגובה ראשי הקירות באופן שהנמיך את פני הקרקע והבליט את הקירות מפני השטח, בלי שיהיה צורך לשחזר להם נדבכים נוספים (איורים 5, 7, 8).
 
לצורך השלמת המראה הפנימי של בית הכנסת ושיפור היכולת להבין את מבנהו, התווספו שני מרכיבים חדשים-ישנים לאתר. ראשית, שוחזרו הקירות של בימת בית הכנסת השייכת לשלב האחרון בקיומו. השחזור נעשה על-פי הנחיות הארכאולוגים מעל גבי הפסיפס של השלב הקודם ובלי להסתיר את הדמויות הצבעוניות המקשטות אותו (איור 8). שברי העמודים שליקטו אנשי הקיבוץ והציבו על בסיסי העמודים הוסרו, ובמקומם שוחזרו שתי שורות של חוליות עמודים חדשות הזהות במראן ובקוטרן. חוליות אלו מייצגות את העמודים המקוריים שתמכו בעבר בתקרת בית הכנסת (איור 7).
 
פעולות השימור באתר יימשכו גם בשנת 2015, אך כבר כיום אפשר להבחין באופן ברור, כי לצד השיפור הניכר במראה האתר, השתפרה מאוד יכולתו של המבקר להבין את שלבי המבנה השונים ואת מהות השרידים.
 
אנו תקווה, כי התערבות זו תסייע למשוך מבקרים לאתר ויותר מכך, תוביל לגיוס הסכום הדרוש להחלפה של מבנה האסבסט הישן בקירוי הולם וראוי יותר של הממצא ולשיפור חוויית הביקור באתר.
 
 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
יזם: רשות העתיקות ותכנית "ציוני דרך" של אגף מורשת במשרד ראש הממשלה.
תיעוד ותכנון: ג'ק נגר, אדר' נוף עידו רוזנטל, אדר' יערה שאלתיאל, אילן פחימה.
ביצוע: אילן פחימה מנהל פרויקט, צוות בראשות משמר אילן דלאל
תודות: וסיליוס ציפריס ז"ל, אבשלום יעקובי ז"ל, יפתח אופק קיבוץ מעוז חיים
 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
 
אוגוסט 2015
 
 
 
 
 
 


לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
1. מראה בית הכנסת לקראת סוף החפירה, חיבור תמונות נפרדות מתיק החפירה, מבט לדרום

2. מראה אולם בית הכנסת מכוסה באבק ובעפר, בשנת 2006. צילום: יערה שאלתיאל

3. מראה האולם לאחר ניקוי ראשוני במבט צפונה, 2013. צילום: יערה שאלתיאל

4. סכמת תכנון. צילום: עידו רוזנטל

5. צדו המזרחי של בית הכנסת לאחר ניקוי, 2013. צילום: אילן פחימה

6. הבטון תחת הפסיפסים ועל הקירות הוחלף באבני בזלת, ומדמה את טכניקת הבנייה המקורית, דצמבר 2014. צילום: אילן פחימה

7. תחילת הפירוק של הריצוף סביב המבנה ויציקת חוליות עמודים אחידות. מול האפסיס שוחזרו קירות הבמה המלבנית, דצמבר 2014. צילום: אילן פחימה

8. מבט אל האפסיס, בראשית שנת 2014 ובסופה. צילום: אילן פחימה


site built by tetitu
 קרדיט