אשקלון |
השער הכנעני |
שימור המחשה ופיתוח בשער הכנעני וסביבתו |
שם המזמין | רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים |
משך | אוגוסט-דצמבר 2006 |
מבצעים |
אדר' לילך סטרול
מהנדסת ליליה סוחנוב
ראובן אלברגר
טסגאי אסמאין
יורם סעד - ראש ענף ביצוע, ליווי מקצועי
אדר' ערן חמו - ראש ענף תכנון, ליווי מקצועי
|
בשנת 1964 הוכרז שטח הגן הלאומי אשקלון. הייתה זו ההכרזה הראשונה במדינת ישראל לאחר הקמת רשות הגנים הלאומיים. שטחו של הגן הלאומי כ-1700 דונם, מתוכם כ-600 דונם הם שרידיה של אשקלון העתיקה. אשקלון נושבה כמעט ברציפות מהתקופה הכנענית ועד לימי הביניים, והיא נמנית על ערי הנמל הקדומות הגדולות בארץ ישראל.
בשנים 1999–2005 בוצעו ברחבי תל אשקלון פעולות שימור אחדות. בשנת 2006 התמקדו עבודות השימור, הפיתוח וההסדרה במתחם השער הכנעני ובסביבתו. העבודות נערכו ביוזמת המועצה לארץ ישראל יפה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות. סביבת האתר הוסדרה על פי תוכניתו של אדר' נוף דוד גת, ופעולות השימור תוכננו ובוצעו על ידי תחום שימור ברשות העתיקות.
בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בתל בשנים האחרונות נחשפו, בין היתר, קטעים מביצורי העיר מתקופת הברונזה התיכונה (התקופה הכנענית), כולל סוללת עפר מלאכותית ששימשה בסיס למערכת ביצורים, וכן חלקלקה שליבתה מורכבת מתערובת של לבני אדמה ואבני כורכר והפן החיצון שלה בנוי מאבני כורכר מסותתות. שער העיר הכנענית, שנחשף בשנת 1993 בחפירות שהתנהלו בראשותו של לארי סטייגר מאוניברסיטת הארוורד, הוא חלק מאותו מערך ביצורים ואחד הממצאים המוערכים שנחשפו בתל אשקלון. השער, שקשתו היא הקדומה ביותר שנחשפה עד כה בעולם, מתוארך לשנת 1850 לפסה"נ. במבנה השער שני מגדלים. הוא נבנה בלבני אדמה והשתמר בצורה טובה; רוחב המעבר הפנימי כשני מטרים ואורכו כארבעה מטרים.
בחורף 2006 נגרמו נזקים למבנה השער בשל פגעי מזג האוויר. הבעיות שזוהו הן: התפוררות חומרי הבנייה, התנתקות גושי לבנים מהקירות ושטיפתם על ידי מי הגשמים עד כדי אובדן של חלקים מהמסה הבנויה. נזקים אלה פגעו ביציבות הקונסטרוקטיבית של המבנה ובשרידי בנייה אחרים בסביבתו. בעקבות זאת יזמה רשות הטבע והגנים את הפעולה לשימור מתחם השער, שכללה גם פעולות שחזור, בנייה מחדש (רקונסטרוקציה) והמחשה [1].
ההתערבות באתר כללה: - תיעוד הנזקים. - שימור לבני האדמה ושחזורן בחומר הזהה בהרכבו לחומר המקורי. נוצקו לבני אדמה חדשות, זהות בגודלן, במרקמן ובטכניקת ייצורן ללבנים המקוריות. כן הושלמו לבני אדמה חסרות בקירות. - ייצוב ומיצוק לבנים מתפוררות על ידי הספגת מי סיד. - בניית קשת באבני כורכר, מעל לכניסה הצפונית, לצרכי המחשה. - ביצוע תמיכה הנדסית לקירות הלבנים בכניסה הדרומית של השער באמצעות קשתות ולוחות מעץ רב- שכבתי.
הדעות באשר לבנייתה מחדש של קשת השער היו ונותרו חלוקות. במרכז הוויכוח עמדה שאלת צורת הקשת, שכן הממצא באתר אינו מספק תשובה מוחלטת לשאלה זו ומצב זה נוגד את נורמות השימור הבינלאומיות. אף על פי כן, ולאחר תהליך של דיונים ובדיקת חלופות, התקבלה ההחלטה לשמר את הקשת. עקב כך, נעשה מאמץ תכנוני, הנדסי ושימורי במטרה לפתור בעיות טכניות, כגון יכולת הנשיאה של הקירות המקוריים עקב השתמרותם הירודה; אי הוודאות באשר לגודלן של אבני הקשת וצורתן המקורית נותרה בעינה. נוסף על כך, צריך היה לייצב את מבנה השער עם הבנייה החדשה ברמה כזו שתאפשר מעבר קהל דרך השער בצורה בטוחה.
לאחר התייעצות עם הארכיאולוגים החופרים, הוחלט לשחזר את קשת השער על סמך מבני שער דומים שנמצאו בסוריה ובמצרים; מבחינה הנדסית הוחלט כי הקשת תושלם מחומרים קלים, כגון עץ, כדי למנוע עומס רב מדי על הקירות המקוריים. בניית הקשת באבני כורכר הסתמכה על שרידי הקשת המקורית – אף היא בנויה אבני כורכר - ונועדה להבטיח את יציבות החומרים ועמידותם בתנאי הסביבה.
בגמר עבודות השימור, השחזור, ההמחשה והפיתוח במקום, נפתח השער הכנעני למעבר מבקרים.
-----------------------------------------------------
[1] פעולת הבניה לצרכי המחשה התאפשרה הודות לתרומה ייעודית למטרה זו.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|