| שבי ציון |
| כנסיה ושרידי יישוב ביזנטי |
| פרוגרמה ראשונית לשימור האתר ולפיתוח התיירות |
| שם המזמין | מועצה אזורית מטה אשר |
| משך | אוגוסט 2008-ספטמבר 2008 |
| מבצעים |
אדר' נוף סיון אורנאי
|
הכנסייה הסמוכה ליישוב שבי ציון נחפרה לראשונה בשנת 1955 על ידי ארכיאולוג משה פראוסניץ מטעם אגף העתיקות דאז. במקום נחשפו שרידי פסיפס, קירות ומעיין ארטיזי. הכנסייה תוארכה למאה ה-ד' לספירה והיא שריד מיישוב ביזנטי גדול בשם ניאה קומה (NEA COME) שהיה הצפוני ביישובי נפת עכו והתפרס על רכס הכורכר שבין נהריה לשבי ציון וממזרח לו.
מגילוי הכנסייה ועד שנות התשעים של המאה הקודמת בוצעו בה כמה פעולות שימור ושחזור. האחרונה בהן הייתה שחזור חלקי של הכנסייה ושימור חלק מן הפסיפסים. למרות עבודות השחזור ואף על פי שהכנסייה נמצאת במקום בעל איכויות נופיות מרשימות, היא עומדת בשיממונה. צמחייה מזדחלת על קירותיה ורצפות הכורכר ומשטחי הפסיפס מתפוררים בשל תנאי האקלים במקום, הרוח, המים והשמש.
מינהל שימור ברשות העתיקות מציג בפרוגרמה זו, הצעה ראשונית לשימור הכנסייה ופתיחתה לקהל. נוסף לכך, מתייחס התכנון לאתרי טבע בקרבתה ולמסלולי טיול שיתרמו לחוויית הביקור במקום.
הכנסייה נמצאת על רכס הכורכר בפאתי המערב של היישוב שבי ציון. בתי היישוב הסמוכים הם בעיקר בתי מגורים נמוכים והקרוב בהם גובל לשטח הכנסייה (במהלך סלילת הכביש בצמוד לכנסיה נהרס הקצה המזרחי של חלל התפילה). השביל הקושר כיום את הכנסייה ליישוב ממשיך לכיוון הטיילת לאורך חוף שבי ציון. מצפון לכנסייה זורם נחל בית העמק לעבר שפכו הסמוך. מעבר לנחל נמשך רכס הכורכר צפונה לעבר נהרייה ועליו אתר עתיקות נוסף המזוהה כח'רבת מלאחה. ממערב לכנסייה שמורת החוף והים של שבי ציון .
ממיקומה הנישא על רכס הכורכר משקיפה הכנסייה על נוף ייחודי ומרשים: חוף הים, טבלאות הגידוד (לוחות סלע בחוף הים שנשחקו מהגלים) והשמורה הימית, שפך נחל בית העמק, רכס הכורכר וכמובן – הים.
הכנסייה נבנתה במאה ה-ד' לספירה וזוהו בה שני שלבי בנייה עיקריים. היא תפקדה עד חורבנה בשריפה בסוף המאה ה-ו' לספירה או בתחילת המאה ה-ז'.
הכנסייה וחפירות נוספות בסביבתה אמתו את קיומו של יישוב ביזנטי בשם 'ניאה קומה'. מקורותיו בתקופה ההלניסטית (מאות ה' ו-ו' לפני הספירה) ככפר דייגים, ונראה, כי שגשג במהלך התקופה הביזנטית עקב מיקומו בקרבת הדרך הרומית שחיברה את עכו לאנטיוכיה.
בכל אחד משלבי הבנייה של הכנסייה נשמר צביון דומה של התייחסות לסביבתה ולתנאי השטח. הכניסה אליה היתה ממערב; הפוקדים אותה עלו ממפלס החוף הנמוך לעבר רכס הכורכר ממזרח והעפילו בגרם מדרגות מונומנטלי שהוליך אל חלל התפילה על ראש הרכס.
החפירות חשפו באר ארטיזית ששמשה את תושבי המקום ואף הזינה, בשלב הבנייה המאוחר, את אגן הטבילה.
רצפות חלל התפילה ובית התפילה הסמוך אליו, עוטרו בפסיפסים מרשימים של צורות גיאומטריות צבעוניות. חלק מפסיפסים אלו נלקחו לאורך השנים לצורכי שימור ואחרים שומרו באתר. בעבודות השימור שביצעה רשות העתיקות במקום, בשנות התשעים של המאה הקודמת, הושבו חלק מהפסיפסים לאתרם. בכמה מקומות ניתן להבחין בשלוש שכבות פסיפסים זו על זו. הסיבה לכך נעוצה בשינויים בעקרונות הדת הנוצרית שהתחוללו בשנות קיומה של הכנסייה. לדוגמה, שינוי בפסיפסים שאירע בשנת 427 לספירה נעשה בעקבות צו שאסר על שימוש בצלבים בריצוף הכנסיות. זאת כדי למנוע את חילולו של הסמל המקודש.
מרגע חשיפת הכנסייה בשנות החמישים של המאה הקודמת הואץ תהליך הבליה של השרידים ושל רצפות הפסיפס. מצב הפסיפסים באתר ירוד ביותר, ואבנים מתפרקות מהם מדי יום. התנאים הקשים של קרבה לים, חשיפה לרוח, לשמש ולגשם הביאו לכדי היעלמות חלקי פסיפס שלמים. עבודות השימור והשחזור משנות התשעים של המאה הקודמת ייצבו חלק מקירות המבנה ומרצפותיו, אך ההזנחה המתמשכת הביאה להשתלטות צמחייה על השטח, וזו החלישה את יציבות השרידים.
התערבות שימורית
1955 – חפירות באתר הכנסייה על ידי משה פראוסניץ מטעם אגף העתיקות.
1970 – פעולות שימור של חלק מהפסיפסים על ידי אגף העתיקות.
1995 – הוצאה מהאתר של שלושה מהפסיפסים לצורך שימור (על ידי רע"ת).
1997 – עבודות שימור ושחזור של אדר' דגן מושלי.
1998 – השבת אחד הפסיפסים שעברו שימור (על ידי רע"ת).
עיקרי מסקנות
ערכים היסטוריים
הכנסייה היא שריד מרשים מהיישוב הביזנטי 'ניאה קומה', יישוב גדול בצפון נפת עכו שהתקיים בין המאות ה-ד' ל-ז' לספירה.
הבנת מבנה הכנסייה והשימוש שנעשה בה, מאפשרים הצצה לחיי המתיישבים הקדומים של האזור והתוודעות קרובה להיסטוריה המקומית.
ערכים אדריכליים
מיקום המבנה ותכנונו מדגימים את הרצון להאדרת כוחו של המבנה באמצעים אדריכליים.
כוונת התכנון המקורית – הגעה ממפלס נמוך במערב ועלייה בגרם המדרגות מזרחה לחלל התפילה, שונתה ללא היכר עקב שינוי הכניסה לדרום, ישירות למפלס חלל התפילה, והרס קצהו המזרחי.
ערכי טבע ונוף
הכנסייה היא נקודת ציון לאורך קו החוף, אפשר לצפות בה ממרחק מן הים, והיא מאפשרת תצפית רחבה לעבר הים וסביבותיה.
האתר משלב נוף טבעי ושרידים מעשה ידי אדם ויוצרים מחזה מרהיב של נוף תרבות.
המלצות עיקריות לשימור ולפיתוח
ההצעה הראשונית לשימור הכנסייה, מדגישה את שימור שרידי הפסיפסים שנותרו ומבקשת להשיב לאתר את הפסיפסים שנלקחו ממנו.
צעד בסיסי נוסף בשימור האתר הוא ייצובם של חלקי הקירות והמרצפות והגנה עליהם מפני צמחייה.
כדי לשחזר את חוויית העלייה לחלל התפילה, הומלץ להעביר את הכניסה העיקרית לאתר לכיוונה המקורי במערב.
התקנת שלטי הסבר והמחשה ושילוב של פינות מוצלות לישיבה שיאפשרו קליטת קהל במקום והפיכתו לאתר תיירותי.
נוסף לשימור הכנסייה ולפיתוחה, התכנון מציע לשלב בינה לבין אתרי עניין נוספים בסביבה דוגמת שמורת החוף והים של שבי ציון, חיבורה לשביל להולכי רגל ואופניים בין שבי ציון לנהרייה, ולאתרי עתיקות וטבע במעלה נחל בית העמק.
תודות
תודתי נתונה לז'אק נגר וניקי דוידוב (תכניות שימור פסיפסים), לאדר' רם שואף על הליווי המקצועי, לאדר' יערה שאלתיאל-סינואני ולאדר' אמיר פרוינדליך על ההכוונה המקצועית.
הפניות
Prausnitz M.W. 1967. Excavations at Shavei Zion, The Early Christian church. Roma..
---------------------------
סיון אורנאי, ינואר 2009
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
