| אושה |
| חורבת אושה (אושא) |
| תכנית לשימור האתר ולפיתוחו |
| שם המזמין | מועצה אזורית זבולון |
| משך | אוגוסט-דצמבר 2008 |
| מבצעים |
אדר' יערה שאלתיאל
|
חורבת אושה מצויה כיום בגן לאומי אושה, ששטחו 263 דונם (ההכרזה משנת 2009). היא משתרעת במורדות יער קריית אתא, מצפון לנחל ציפורי, ממזרח לכביש 70 ומדרום לצומת סומך. הגישה לאתר היא מדרך נוף קריית אתא – ציפורי. (איור 1)
מטרת העבודה הייתה לזהות את הערכים התרבותיים של אושא התלמודית ולהציע תכנית לשימור האתר ולפיתוחו. זאת, לקראת יישום התכנית בפרויקט "אמץ אתר", הפועל משנת 2007 בבית הספר האזורי 'ניצני זבולון'. את הפרויקט מובילים מורי בית הספר, מר דודי שביט וגב' חגית גולדמן. (איור 2)
בחורבת אושה נמצאו עדויות משתי תקופות עיקריות. התקופה המוקדמת, אושא של תקופת התלמוד, שבה פעלה הסנהדרין והתקופה המאוחרת, הכפר הושא של סוף המאה ה-19.
אושא של תקופת התלמוד
בעקבות כישלון מרד בר כוכבא ומעבר היישוב היהודי לגליל, נדדה הסנהדרין מיבנה לאושא (אושה) וישבה בה במשך עשר שנים, משנת 140 לספירה.
רבן שמעון בן גמליאל השני, רבה של אושא, תלמידו של רבי עקיבא, הנהיג מועצה בעלת אופי עממי. חכמי אושא הנהיגו תקנות בעיקר בענייני חברה ומשפחה. תקנות אלה נקראו על שם המקום – "תקנות אושא".
בין חכמי התורה שישבו באושה היו: רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר, רבי מאיר, רבי יהודה בר אלעאי, ורבי יהודה הנשיא, רבן שמעון בן גמליאל השני ורבי יהודה בן בבא.
באתר שרידי גתות, מקווה ובית בד, וכן עצי אלה בני מאות שנים. ההערכה, כי במקום מצויים שרידיו של בית כנסת מתקופה זו טרם אוששה.
הכפר הושא
בסוף המאה ה-19 יישב השלטון העות'מאני במקום מהגרים מוסלמים מארצות המגרב. בתי הישוב המאוחר נבנו מאבני היישוב העתיק (איור 3). הכפר השתרע אז על שטח של כ- 1000 דונם ומנה 300 תושבים.
בעקבות כיבוש הכפר במלחמת 1948 הוא התרוקן מיושביו (איור 4). בשנות ה-60 למאה ה-20 נהרסו בתי הכפר על ידי הצבא בפעולה יזומה, אך לא עד היסוד. שרידי המבנים ניצבים לאורך סמטה. מרבית הקירות השתמרו עד לגובה של מטר, אחד המבנים השתמר עד לגובה 3 מ' (איור 5) ובאחד המבנים נמצא פתח בור מים (איור 6).
המחקר הארכאולוגי
בשנות ה-60 למאה ה-20 נסקרו באושה גתות, בית קברות, קבר שייח ומבני כפר הרוסים, בית בד (איור 7), מקווה (איור 8), צמחיה מגוונת ועצים בני מאות שנים. עד היום, לא נחקרו לעומק שרידי הישוב העתיק, אך מתקנים חצובים רבים המצויים באתר מתוארכים לתקופה זו. (איור 9)
מערכת הגתות החצובות כוללת משטחי דריכה שבהם השתמר טיח, בסיסים של מכבשי בורג, תעלות ניקוז לתירוש ובורות איגום חצובים, ואליהם מובילות מדרגות חצובות (איור 10). סמוך לגתות, ממערב להן, בור תסיסה מרוצף בפסיפס. הגתות מעידות על קיומם של כרמי גפנים בקרבת מקום ועל ייצור יין במקום.
ביער קריית אתא בין אושא לשפרעם נמצאה אבן ועליה הכתובת 'תחום שבת'. זו ככל הנראה, מציינת את תחום השבת של אושא העתיקה (איור 11).
משנת 2005 ועד היום, נערכת בכל שנה חפירה לימודית בחורבת אושה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה האזורית זבולון. את החפירה הלימודית ניהל א' אושרי, והיא בוצעה עם תלמידי כיתות ו' בבית הספר היסודי 'ניצני זבולון' ומתנדבים מהסביבה (אושרי 2012).
הערכת המשמעות התרבותית
ערך היסטורי: אושה הייתה מקום מושבה של הסנהדרין.
ערך חברתי דתי: באושה גובש הקאנון הדתי, ובה נכתבה המשנה והושתתה הנהגה רחבה של חכמי התורה.
ערכי נוף: שרידי היישוב שלובים בצמחייה עתיקת יומין ובצמחייה המקומית (שקד, חרוב, תאנה, מרווה ועוד), ששימשה את תושבי המקום למאכל ולמרפא.
ערך מדעי: שרידיה הפיזיים של אושה מתקופת התלמוד טרם נחפרו ונחקרו, לפיכך קיים במקום פוטנציאל למחקר ארכיאולוגי, שעשוי לשפוך אור על חיי היום יום במקום בתקופה זו.
עקרונות התכנון המוצע
התכנית מציעה לפתח מספר מסלולים באתר: (איור 12)
1. מסלול הסנהדרין. מסלול זה יעבור בין שרידיו של בית הכנסת העתיק, ובשש תחנות, שבהן יוצגו דמויות חשובות שפעלו באושה. בכל תחנה יוצג תַּנָּא ועץ עתיק מקומי. חיבור זה בא לבטא רעיון של אריכות ימי המורשת של אושה, הן התרבותית הן הטבעית.
מוצע, כי בכל תחנה יבנו תלמידי בית הספר ספסל מעוטר בעבודת פסיפס. מקור ההשראה לעיצוב המסלול יהיה תיאור דיוניהם של הרבנים בחצי גורן. המסלול יסתיים באתנחתה, המאפשרת לקבוצת המבקרים לקיים דיון.
2. מסלול המלאכות. מסלול זה יוביל אל מערכת הגתות שבמזרח היישוב. הוא יעבור בין שרידי מבנים, שבהם יתקיימו סדנאות למלאכות מסורתיות, כמו קדרות, טביעת מטבעות וקליעת מחצלות. בסדנאות יודגש השימוש בצמחייה המקומית, ובהן יוזמנו המבקרים להתנסות במלאכות המגוונות. המסלול יסתיים כאמור בגתות החצובות שהיו בשולי היישוב. מוצע לשחזר את הגתות.
השפה העיצובית של הסדנאות תהיה רגולרית, כמרקם בתי הכפר. מוצע, כי יקרו את הסדנאות במחצלות שייקלעו בטכניקה מסורתית.
3. מסלול חורש ובוסתן. מסלול זה יפנה מהגתות למדרון שבשולי היישוב ויסתיים בבית הבד. מוצע, כי לאורך המסלול יוצב שילוט ובו תיאור הצמחייה המקומית ומידע על שימושים שונים שנעשו בה לאורך ההיסטוריה. כמו כן, מוצע לשקם את שרידי הבוסתנים ואף לעבות אותם בשתילה, וסמוך לגתות לטעת גפנים.
ממסלול זה אפשר יהיה להמשיך לקבר השייח 'נבי הושאן' או לנחל ציפורי.
נכון לספטמבר 2012, המועצה האזורית זבולון מקדמת בשיתוף עם רשות העתיקות את ביצוע השלבים הראשונים של התכנית. את השלבים הללו, שעלותם 600,000 שקלים, יממנו 'תכנית מורשת' במשרד ראש הממשלה והמועצה האזורית.
מקורות:
שביט יעקב (עורך הסדרה) 1982. ההיסטוריה של ארץ-ישראל: תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי. בעריכת משה דוד הר. ירושלים.
עולמי יעקב, גל צבי 2003. מפת שפרעם, סקר ארכיאולוגי של ישראל. ירושלים.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
