|
|
 |
סטנדרטים וכלים בשימור
מילון מונחים בשימור המורשת הבנויה
יעל אלף
כדוברי עברית אנו נאלצים לא פעם לבטא טווח רחב של התערבויות בשימור בשתי מילים בלבד: 'שימור' ו'שחזור'; הניסיון לבטא מושגים נוספים הוא לרוב מגומגם ומסורבל. השימור בארץ הוא במובן מסוים 'חלוצי', וכך גם מונחי השימור בעברית. החוסר הקיים במונחי שימור בעברית מקשה על התקשורת בין כל העוסקים בשימור. המונח 'שחזור', למשל, משמש באותה עת תרגום לשני מונחים 'לועזיים' — 'restoration' ו'reconstruction' — שהם למעשה שתי רמות התערבות שונות זו מזו בתכלית. כלומר, לא רק שחסרות מילים בעברית, אלא שגם המונחים השגורים, ובהם 'שימור', 'שחזור', 'תחזוקה' ו'מורשת תרבותית', אינם ברורים דיים ונתונים לשלל פרשנויות. כשם שלא ניתן להסביר אתר ארכיאולוגי ללא הסכמה על המונחים המשמשים לתיאור הממצא, השרידים האדריכליים או התקופות הארכיאולוגיות, כך אי אפשר להסביר את הבעיות הפיזיות באתר ללא הסכמה למשל על מושגים מוגדרים לסוגי בלייה. באותו אופן, הדיון על ערכי האתר ודרכי הטיפול בו הוא חסר תכלית, וכמעט שאינו אפשרי, אם לא משתמשים במושגים עקרוניים מקובלים. הזמנת עבודה לביצוע תהיה משימה מסובכת בהיעדר הגדרה של היררכיה מוסכמת של רמות ההתערבות ושלבי השימור.
מילון המונחים נערך בשל זיהוי החוסר במונחים מקובלים בעברית לתאר את מגוון הפעילויות והתפיסות של השימור, וכדי ליצור שפה מוסכמת לעבודה היומיומית של העוסקים בביצוע עבודות השימור ובפיקוח עליהן, במחקר ובהכשרתם של משמרים.
מילון המונחים בעברית מתבסס על הפרשנות באמנות שימור בינלאומיות של איקומוס ואונסקו [1], וכן על מסמכי מדיניות וקווים מנחים של גופי שימור מארצות הברית, האיחוד האירופי, אנגליה, אוסטרליה ועוד. כאן המקום לציין כי בשל מגבלות שפה, המקורות הם באנגלית בלבד. המילון נשען בחלקו על מונחים שכבר תורגמו ופורסמו מטעם המועצה לשימור אתרים (שבייד, טרנר וסולר 1995), הוועד הישראלי לאונסקו ורשות העתיקות [2]. לצד המונחים בעברית מובאות ההגדרות באנגלית (לעתים ממסמכים אחדים) כדי לאפשר הבנה מעמיקה יותר שלהם.
בעת הכנת המילון נתקלנו בכמה קשיים:
(1) לא נמצא לנו מילון מקיף של מונחי שימור להיעזר בו, ולכן כל המונחים לוקטו וקובצו ממסמכי מדיניות ומרשימות חלקיות שפורסמו באינטרנט;
(2) גם בשפות הלועזיות אין אחידות. בארצות דוברות אנגלית, למשל, מקובל המונח 'conservator' ואילו בשפות הרומנית והגרמנית מקובל להשתמש במונח 'restorer'. אפילו באנגלית, המונחים המשמשים לשימור משתנים לעתים ממקום למקום: באנגליה למשל נהוג להשתמש במונח 'heritage conservation' שעה שבארצות הברית מקובל המונח 'historic preservation';
(3) אין עדיין טרמינולוגיה סטנדרטית בינלאומית. זו נמצאת בתהליך התגבשות, שעדיין רחוק מלהסתיים [3].
כל אלה הפכו את מלאכת התרגום והכתיבה למשימה מורכבת ומאתגרת.
מילון מונחים הוא יותר מאשר רשימה 'טכנית' של מילים המגדירה מושגים לבעלי עניין בשימור. עצם בחירת המושגים והארגון שלהם מייצגים את תפישת השימור ואת שפת העבודה המעשית של העוסקים במקצוע בזמן נתון. עם השינוי בתפישת התרבות משתנה גם תפישת השימור ואיתה השפה השימורית. מושגים חדשים מחלחלים לשפה ומושגים קיימים משנים את מובנם (לדוגמה, הרחבת המושג 'אותנטיות' באמנת נארה). מילון מונחים זה משקף את התפישות הרווחות היום ואינו מתיימר לעקוב אחר ההתפתחות המושגים לאורך זמן — נושא מרתק בפני עצמו.
לסיכום, מטרתו העיקרית של מילון המונחים היא לפתוח את התקשורת בין המשתתפים בשיח השימור בארץ ולשפרו. לצורך כך מבהיר המילון מושגים עבריים הקיימים בשימור, ומציע תרגום למושגים הקיימים בלועזית אך חסרים בעברית. המושגים מאורגנים בקבוצות על פי תחומי העיסוק בשימור, וכולל הגדרות בסיסיות הנוגעות למהות המורשת, מושגים באתיקה השימורית ודרכי הפעולה המקובלות היום בשימור.
העבודה בשלב זה תמה אך לא נשלמה, הן מבחינת בחירת המושגים הן בניסוח ההגדרות. גיבוש השפה המקצועית הוא תהליך דינמי ואנו מזמינים את הקוראים להעיר על מושגים קיימים ולהציע מושגים נוספים כדי שנוכל להעשיר את אוצר המילים לשימור המורשת הבנויה.
> הורדת קובץ מילון המונחים (PDF, 980kb)
|
----------------------------
[1] בשבעים השנים האחרונות נכתבו עשרות אמנות, שרובן פותחות בהצהרה על החשיבות שבשמירה על המורשת, בפירוט מרכיביה של המורשת ומשמעותם לחברה. האמנות מתוות דרכים לשימור המורשת באמצעים חוקיים, חברתיים ומוסדיים. הן מגדירות מסגרת אתית ומסבירות מה מקובל ומה אינו מקובל במקצוע, וכן מגדירות מושגים ליצירת שפה משותפת בין העוסקים בתחום. האמנות הן למעשה מדריך לפרקטיקה טובה של שימור.
האמנות נכתבו מטעם גופים בינלאומיים, כגון אונסקו, המועצה האירופאית (Council of Europe), גופים לאומיים וגופים מקצועיים, כגון איקומוס. הגופים הבינלאומיים עוסקים בהגדרה הרחבה של הערכים האוניברסאליים כפי שהם באים לידי ביטוי באמנת ונציה, באמנה להגנה על מורשת תרבות ומורשת טבע של העולם ובאמנת נארה. הגופים הלאומיים מאמצים לרוב את העקרונות הבינלאומיים ומתאימים אותם לאמנות מקומיות, למשל אמנת בורה האוסטרלית, אמנת איקומוס ניו זילנד, ואמנת אפלטון הקנדית. אמנות מסוג אחר עוסקות בנושאים ספציפיים של שימור, למשל אמנת פירנצה לשימור גנים ונופים היסטוריים, מסמך עקרונות לתיעוד מונומנטים, קבוצות מבנים ואתרים, אמנת וושינגטון לשימור ערים היסטוריות ועוד.
[2] ראו מסמך מדיניות רשות העתיקות לשימור המורשת הבנויה, 2003.
[3] במסגרת ארגון גג של ארגוני תקינה מתשע-עשרה מדינות באיחוד האירופי (CEN), קמה בשנת 2004 הוועדה הטכנית לשימור נכסי תרבות (CEN/TC346—Conservation of Cultural Property). פעילויותיה של הוועדה כוללות גם גיבוש טרמינולוגיה רלוונטית לנכסי תרבות, השימור שלהם ומרכיביהם לטובת יצירת טרמינולוגיה אירופית משותפת כחלק מסטנדרט אירופי לשימור. CEN/TC 346- Standards under Development.
|
|
|
|
|
