spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

מאמרים


שימור וקהילה


שימור וקהילה: מקרה המבחן של תל יקנעם
מעורבות קהילתית בתהליך שימור בר־קיימא של אתרים ארכאולוגיים ברשויות מקומיות – "אימוץ אתר"
ערן חמו


אתרים ארכאולוגיים נתונים לתהליכי הרס ובליה. אלו מתחילים מיד עם חשיפתם בחפירה, ומובילים לבסוף לאיבוד הביטוי המוחשי של ערכיהם. חלק גדול מן האתרים הארכאולוגיים נמצאים בשטחיהן של רשויות מקומיות, כפוף למערכות התכנון והפיתוח שלהן. למרות סמכויות אלה, לרוב הרשויות המקומיות אין אסטרטגיה מוגדרת לשמירה על האתרים ולהצגתם, ועל כן, רבים מהם מוזנחים ונתונים להמשך תהליכי הרס ובליה.שימור בר־קיימא של אתרים ארכאולוגיים מגדיר את חשיבותו של 'מקום', ומחייב שילוב של אסטרטגיות בשלושה תהליכים עיקריים:
1. תהליך שימור: מאפשר לזהות 'מקום' בעל חשיבות, לחשוף אותו, לתת לו ביטוי ולחזק את ערכיו;
2. תהליך פיתוח תיירות: מאפשר לקהילה ולבעלי עניין להשתמש 'במקום' וליהנות ממגוון ערכיו;
3. תהליך מעורבות קהילתית: מאפשר לקהילה להכיר את ערכי 'המקום', להבין את חשיבותם, לפתח תחושת גאווה מקומית וזיקה למקום ולבסוף, להיות אחראי לו. בשנים האחרונות מקיימת רשות העתיקות, בשיתוף עם עיריית יקנעם, תהליך שימור ופיתוח בר־קיימא של תל יקנעם. התהליך, המכונה "אימוץ אתר", נערך בשיתוף הקהילה למן שנת 2007, ובמהלכו שומרו השרידים הארכאולוגיים, פותחו תחנות מידע והוסדרו שבילי ביקור. בתהליך השתתפו כל תלמידי כיתות ד' בבתי הספר היסודיים. כל תלמיד הטביע את חותמו האישי במקום בשילוב אריח קרמיקה במערכת השילוט של התל. כך נוצר קשר אישי בין המשתתף לבין המקום וערכיו, ובכך הוא תורם גם להגנת המקום ולשימורו בעתיד.

תל יקנעם כמקרה מבחן

תל יקנעם נחפר בשתי תקופות עיקריות: בין השנים 1977–1988התקיימו בתל עשר עונות חפירה בראשות פרופ' א' בן־תור מהאוניברסיטה העברית; ובשנת 1993, התקיימה עונת חפירה בראשות מ' אבישר מרשות העתיקות, והועסקו בה מובטלים תושבי יקנעם. בתל נחשפו 23 שכבות יישוב וממצאים מרשימים, ובהם: מערכות ביצור מתקופת הברזל; מבני מגורים, מנהלה ודת מן התקופה הצלבנית; ומצודה מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית.
 
התהליך בתל יקנעם ייחודי, והוא מקרה מבחן שיזם כותב שורות אלו לצורך כתיבת עבודת מחקר (תיזה) לתואר שני במגמה לשימור מורשת התרבות החומרית באוניברסיטת חיפה, בהנחיית ד"ר רוית לין. מטרת המחקר לנתח את התהליך המתקיים בתל יקנעם, ולבחון אם אפשר להציע על פיו תהליך מובנה לשימור בר־קיימא של אתרים ארכיאולוגיים אחרים ברשויות המקומיות בישראל. ממצאי המחקר מובילים למסקנה, כי אפשר לגבש תהליך מוגדר לשימור בר־קיימא של אתרים ארכאולוגיים ברשויות מקומיות. בתהליך המוצע שני שלבים עיקריים: שלב ההכנה ושלב ההפעלה והניטור.

בשלב ההכנה יש לזהות את ערכי המקום ואת חשיבותם לקהילה המקומית. כמו כן, יש לזהות את בעלי העניין באתר, הפנימיים והחיצוניים. בעלי העניין הם שיניעו את התהליך בכל אחת מהרשויות, והם שייצרו את הקשר הדרוש בין הרשויות. תנאי הכרחי למעבר לשלב השני הוא לזהות "משוגעים לדבר" — יחיד או קבוצה מתוך אותם בעלי עניין — שיהיו מחויבים ברמה האישית לתהליך ואשר ביכולתם להובילו.
 
השלב השני, שלב ההפעלה והניטור, הוא שלב מחזורי, שאותו מניעים בתחילה ה"משוגעים לדבר", ובשלבים מתקדמים, הוא מונע מעצמו. בשלב זה מגובשות אסטרטגיות לשימור 'המקום' בשלושת התהליכים שהוזכרו למעלה: תהליך השימור, תהליך פיתוח התיירות ותהליך המעורבות הקהילתית. האסטרטגיות מיושמות במקום. השפעתן על המקום ועל ערכיו מנוטרת, ומובילה לתהליך מעגלי של שינוי האסטרטגיות ויישומן מחדש. התהליך הופך לבר־קיימא כאשר ניהולו עובר מה"משוגעים לדבר" החיצוניים לו אל הקהילה או לרשות המקומית. למעשה, הקהילה, ובכלל זה הרשות המקומית, נוטלת לעצמה את האחריות לקיום התהליך ולהעברת 'המקום' וערכיו לדורות הבאים.

מניתוח מקרה המבחן של תל יקנעם עולה, כי ביכולתה של רשות מקומית ליזום את שימור עברה ולממנו תוך חיזוק הקשר בין הקהילה למקום והפיכת המקום לחלק מחיי הקהילה. תהליכים מסוג זה מצריכים זמן רב, שינוי דפוסי חשיבה וביסוס השינוי התודעתי המצופה מן הקהילה ומהרשות המקומית כלפי שימור מורשתה העתיקה כחלק מהתנהלותה בהווה ובעתיד. הרחבת המעורבות הקהילתית ממעגל בתי הספר למעגלי מעורבות אחרים בקהילה תוביל לזירוז התהליך ולביסוסו.
 
לאחר חמש שנים, התהליך בתל יקנעם נמצא בשלב השני, אך הוא עדיין מונע על ידי "משוגעים לדבר". 'המקום' נמצא כבר בסבב התחזוקה העירוני, אך עדיין אין ודאות לגבי המשך התהליך הקהילתי לאורך זמן, ותקציב הפעלת 'המקום' אינו נמצא בבסיס התקציב של הרשות המקומית. התהליך יהפוך לבר־קיימא כאשר כבר לא יהיה מונע על ידי "משוגעים לדבר", אז 'המקום' יתפקד כחלק מהשירותים שאותם נותנת הרשות המקומית לאזרח וכחלק בלתי נפרד מחיי הקהילה.

 
-----------
דצמבר 2012

site built by tetitu
 קרדיט