spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

מאמרים


הערכות לסיכונים


סמינר בין-לאומי בנושאי הערכה, שיפור עמידות ובטיחות מבנים קיימים ברעידות אדמה, דצמבר 2015

סדנה בין-לאומית בנושא היערכות לסיכונים מרעידות אדמה באתרי מורשת תרבות, 2014

סדנה בין-לאומית למהנדסים בנושא סיכוני רעידות אדמה למבנים היסטוריים, 2012

מבנים היסטוריים ורעידות אדמה, 2011

סדנה בין-לאומית שנייה בדבר היערכות לסיכונים לאתרי מורשת תרבות, 2009
על "מפת סיכונים" ובשביל מה זה טוב?
מיכאל כהן ויעל פורמן-נעמן


 
נכסי המורשת התרבותית הם משאב מתכלה, ואובדנם הפיזי הוא סופי ומוחלט. רעידות אדמה הן אחד מגורמי הסיכון המסבים נזק דרמטי לנכסי המורשת הבנויה. לנו כחברה, קיימת האחריות לשמר את המורשת, להיערך ולפעול כדי למזער ואפילו למנוע את הנזקים מגורמי הסיכון השונים. אחד הכלים לניהול משאבי המורשת הוא מפת הסיכונים.
 
מהי מפת סיכונים (RISK MAP) ? המפה היא תמונת מצב של הערכת האיומים על נכסי מורשת התרבות. היא תוצר של ריכוז מידע ביחס למבנה או לשריד בודד, המאפשר להעריך את רמת הסיכון בהתחשב במצבו הפיזי ובגורמי הסיכון המאיימים עליו. אלו כוללים גורמים טבעיים, כגון: רעידות אדמה, זיהום אוויר, שיטפונות גלישות קרקע, שריפות וצונמי, וגם מעשה ידי אדם, כגון: לחצי פיתוח, עומסי תיירות וונדליזם.
 
איך המפה מסייעת במניעה של הנזק ?
 
מפת הסיכונים משמשת בסיס לתכנון ההיערכות מבעוד מועד ומאפשרת קביעה של סדרי עדיפות לטיפול. נוסף לכך, המפה מעלה את המודעות לנושא ההיערכות לסיכונים בקרב מקבלי ההחלטות, אנשי המקצוע והציבור, ובלעדיה לא יינקטו פעולות.
 
ועדת ההיגוי למוכנות לסיכונים באתרי מורשת תרבות בישראל
 
בשנת 2009 התקיימה בעכו הסדנה השנייה של אונסק"ו בנושא מוכנות לסיכונים לנכסי מורשת תרבות.
 
בעקבותיה יזמו רשות העתיקות, ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, הוועד הישראלי לאונסקו -הוועדה למורשת עולמית, המכון הגאולוגי ואוניברסיטת בן גוריון את הקמתה של ועדת היגוי למוכנות לסיכונים לאתרי מורשת תרבות ברמה הלאומית בשיתוף נציגי הגופים האמונים על טיפול ושמירה על נכסי המורשת. הוועדה החליטה בין היתר לקדם את ביצועה של מפת סיכונים.
 
מפת סיכוני רעידות אדמה לאתרים ארכאולוגיים   
 
בניית מפת סיכונים לאומית מצריכה זמן ומשאבים לא מעטים. לפיכך, בשלב הראשון נבחנו הסיכונים לרעידות אדמה באתרים הארכאולוגיים מתוך מחשבה שבעתיד אפשר יהיה להרחיבם לסיכונים נוספים ולנכסי מורשת נוספים, כמבנים היסטוריים וכמוזאונים. הבחירה נבעה מאופיים של הגופים השותפים בפרויקט: רשות העתיקות, המכון הגאולוגי וועדת ההיגוי הבין משרדית לרעידות אדמה במשרד ראש הממשלה, שהיא הגוף המממן.
 
 

פרויקט מפת הסיכונים לרעידות אדמה באתרים ארכאולוגיים

איור 1. האתרים הארכאולוגיים בצפון על רקע מפת התקן הארצית לרעידות אדמה
מקור ההשראה לפרויקט היה מפת הסיכונים האיטלקית. הוא יצא לדרך בשנת 2011 בתמיכה אקדמית ובייעוץ מקצועי של המחלקה להנדסה באוניברסיטת פדובה, בראשות פרופ' מודנה.
 
האמצעים שעמדו לרשותנו - הידע, המשאבים הכספיים, וכוח האדם הזמין - הובילו להתוויית פרויקט המבוסס על בניית מודלים "מקומיים", בעיקרון של פשטות וזמינות.
 
באילו אתרים נערך סקר הסיכונים? (איור 1)
 
רשימת 750 האתרים הנבחרים של רשות העתיקות (מתוך כ- 30,000 אתרים ארכאולוגיים) הייתה הרשימה ההתחלתית למיון. למרחבים הארכאולוגיים ניתנה האפשרות להוסיף אתרים שנחשפו מאוחר יותר מזמן יצירת הרשימה או שלא נכללו ברשימה. האתרים נבחרו על פי שלושה מדדים:
 
א. מיקום האתר במפת תקן הבנייה הישראלי המציין את הסיכון הסיסמי.
 
ב. "חשיבות" האתרים על פי הערכה קיימת, דהיינו, הימצאותם ברשימות מורשת כגון: אתרי מורשת עולמית, גנים לאומיים.
 
ג. גובה השתמרות. שרידים המתנשאים לגובה חשופים יותר לפגיעה מרעידת אדמה.
 
מודל הערכת הסיכונים
 
המודל שנבנה מבוסס על איסוף נתונים פיזיים, הנדסיים ושימוריים, ומתן ציון למדדים מסוימים. שקלול נומרי של הציונים מצביע על רמת הסיכון של המבנה הבודד. המדדים שנבחרו לבניית המודל מתייחסים ליציבות של מרכיבים מבניים, לסדקים קונסטרוקטיביים, לדפורמציות במבנה, לחוסר באלמנטים קונסטרוקטיביים ועוד... (איור 2). מדדים אלו נבחרו בשל רגישותם לרעידת אדמה.
 
המודל נבנה בעזרת המהנדסים יעקב שפר וליליה סוחונוב.

איור 2. מבצר יחיעם, ללא מילים. צילום: יעל פורמן-נעמן
 
סקר הערכת הסיכונים
 
איסוף הנתונים בפועל כולל סקר ויזואלי באתר ומילוי טופס נתונים אחיד לכל המבנים.
 
צוותי סוקרים ובהם מהנדס שימור ומשמר עברו הכשרה לביצוע הסקר. ההכשרה נדרשה כדי לייצר שפה אחידה ככל הניתן.
 
תוצאות הסקר מציגות כאמור, את רמת הסיכון של המבנים והשרידים שנסקרו. מצבם הפיזי הבעייתי של מבנים באתרים ארכאולוגיים מוכר ואינו מפתיע, בוודאי לא את אנשי מינהל השימור המסתובבים בהם דרך שגרה, אולם כשהוספנו להערכה את גורם הסיכון מרעידות אדמה מצאנו, כי מספר מבנים לא מבוטל מצוי במצב קריטי. כלומר משמעות הדבר היא כי ככל הנראה, מבנים רבים לא ישרדו ברעש האדמה הבא.
 

איור 3. קלעת נמרוד, עקבות רעידת אדמה. צילום: מיכאל כהן
מה חידשנו? איך להיערך?
 
מפת הסיכונים היא חלק מהעיסוק המתפתח בשנים האחרונות בתהליכי השימור של משאבי המורשת. נוסף להעלאת המודעות הציבורית לנושא, חשובה הכשרת אנשי מקצוע – מהנדסים ומתכננים – להתמודדות מושכלת בהתערבות בנכסי מורשת.
 
היכולת להציג תמונת מצב כוללת, הגם שהיא ראשונית, על פי מתודה סדורה, של הערכת סיכונים מניחה על שולחנם של מקבלי ההחלטות כלי עזר לניהול משאבי המורשת. כלי זה מעניק בסיס לתכנון ההיערכות מפני רעידות אדמה. 
 
אמנם לא ניתן למנוע את רעידת האדמה הבאה, אבל בהחלט ניתן לשפר את ההתמודדות עם תוצאותיה. זאת באמצעות היערכות לקראתה: אפשר לחזק את המבנים, להפעיל מערכת ניטור ואפילו למנוע את כניסת הציבור אליהם. פרט לאלו, רצוי כי המידע יילקח בחשבון בתכנון תצוגה והמחשה, כך לדוגמה באזורים המועדים לרעשי אדמה להימנע משחזור לגובה (איור 3).
 
 
 
-------------------------
מרץ 2013 
-------------------------
 
 
 

site built by tetitu
 קרדיט