במרס 1992 החלה רשות העתיקות בחפירות נרחבות בקיסריה. הייתה זו ראשיתה של חפירה מדעית יזומה בעלת היקף מרשים שנערכה באתר זה. ממצאיה שופכים אור על קיסריה הרומית והביזנטית, עת הייתה העיר בשיא פריחתה. 

שנות ה-90' למאה הכ' התאפיינו בתנופת פיתוח של אתרי מורשת ארכאולוגיים גדולים בישראל, שנערכו בהם פעולות חפירה ושימור, דוגמת קיסריה, בית שאן, בית גוברין, עכו וציפורי. פעולות החפירה והשימור יצרו מקור תעסוקה למאות דורשי עבודה במוקדי אבטלה. רבים מהמועסקים ב"פרויקט קיסריה" היו עולים מברית המועצות לשעבר. מאוחר יותר, הצטרפו אליהם עולים מאתיופיה.

 

בהתחשב בצורכי השימור של האתר שהלך ונחשף, ובכמות האדירה של הממצאים שהתגלו והיו צפויים להמשיך ולהתגלות, יזמו תחום שימור  ברשות העתיקות ומשרד העבודה תכנית הכשרה למשמרים. אנשי השימור היו אמונים על הצד המקצועי בהכשרה, ואילו אנשי משרד העבודה –התמקדו בענייני אדמיניסטרציה. תכנית ההכשרה יצאה לפועל בשנת 1992 בפרויקט השימור באמת המים לקיסריה. בפרק זמן של שישה חודשים העניקה התכנית ל-60 המשתתפים בה בסיס תאורטי בשימור אתרים ארכאולוגיים, לצד שעות של התנסות מעשית. אלו התבססו על אמנות שימור בין-לאומיות ועל ידע וניסיון איטלקי . התכנית הוקדשה לבנייה באבן ובחומרי מליטה עתיקים ולטיפול בפסיפסים, בטיח ובציורי קיר. שיטות העבודה פותחו בהתאמה למקום, והודגש השימוש בחומרים מקומיים. תכנית ההכשרה שהוכיחה את עצמה בקיסריה הפכה למודל שיושם באתרים נוספים דוגמת ציפורי ובית שאן.

 

לפיתוח אתר המורשת בקיסריה הוקצו תקציבי מדינה, והוקם מנגנון לניהול הפרויקט שנבנה מתוך שיתוף פעולה בין בעלי העניין השונים. אלה אפשרו לקדם גישה שלפיה ניתן לא רק לשמר ערכים תרבותיים אלא גם לתרגמם לערכים כלכליים מדידים.

פעולות החפירה והשימור בקיסריה העתיקה, בשנות ה-90 למאה הכ', אפשרו לממש את הפוטנציאל המדעי – מחקר ארכאולוגי ומחקרי שימור באתר – הגלום במקום וטרם הגיע למיצוי. החפירה והשימור בקיסריה יצרו אתר מורשת תרבות שלם יותר, שבו עירוב שימושי קרקע מגביר ביקושים לביקורי קהל, ובו בזמן מספק מקורות הכנסה למשקי בית רבים. 

לפרויקט החפירה, השימור והפיתוח של קיסריה העתיקה וההנגשה שלה לציבור הרחב, בשנות ה-90 ובראשית שנות האלפיים, שותפים רבים אך קצרה היריעה מלמנות את כולם. רצוננו להזכיר את מי שנשאו תפקיד מרכזי בפרויקט ובניהולו:

מינהלת פיתוח התיירות בקיסריה – החברה לפיתוח קיסריה, משרד התיירות, החברה הממשלתית לתיירות, רשות הגנים הלאומיים, רשות העתיקות, מועצה מקומית אור עקיבא, קיבוץ שדות-ים, מועצה אזורית חוף הכרמל

יו"ר המינהלת – כמי זריהן הלר

מנהלי החפירות – יוסף פורת ופטר גנדלמן רשות העתיקות; אבנר רבן ויוסי פטריך, אוניברסיטת חיפה 

תחום שימור ברשות העתיקות – אדר' גיורא סולר ואינג' יעקב שפר, מנהלי תחום שימור ברשות העתיקות; דיויד צל, יורם סעד, מנהלי פרויקט השימור; אינג' ליליה סוחנוב, מהנדסת השימור; ג'ק נגר, ראש המחלקה לשימור אמנותי.

אדריכל הפרויקט – דניאל אבוחצירה

פיתוח תיירותי – חושבה לתכנון בע"מ (1995)

תכנית יישום – שלמה אהרונסון אדריכלים (1996)

 

תודתנו לכל השותפים שתרמו כל אחד בדרכו להוצאתו של פרסום זה לאור. תודה מיוחדת לכותבים: יעל אלף, אהוד גלילי, אלישבע ירדני, ג'ק נגר, יורם סעד

למרואיינים: אדר' נוף ענת שדה, אדר' דניאל אבוחצירה, אינג' יעקב שפר, אדר' גיורא סולר, דיויד צל, יורם סעד, כמי זריהן הלר, יואב כהן – מנהל הגן הלאומי, ורד כהן – מנהלת 'נמל קיסריה' שתרמו בנדיבות מהידע שצברו במעורבותם בפרויקט קיסריה.

למערכת הפרסומים ברשות העתיקות: רחל קודיש ושדי על הליווי המקצועי.

 

 

יעל פורמן-נעמן, ספי פורת 

 

  ניתן לרכוש את הספר באמצעות אתר האינטרנט של רשות העתיקות > פרסומים > מדריכים לאתרי עתיקות